סגור
יפית גריאני מנכ"לית כאל
יפית גריאני מנכ"לית כאל (צילום: ענבל מרמרי )

כאל מסכמת את 2025: תיק האשראי וההכנסות צמחו בשיעור דו-ספרתי

הכנסות חברת כרטיסי האשראי עלו ב-10.8% בשנה שחלפה, ומספר הכרטיסים התקפים שלה גדל ב-8.5%; בשבוע הראשון למלחמה הפעילות בכרטיסי האשראי צנחה ב-30% - הירידות החדות ביותר, בשיעור 80%, נרשמו בתחום האופנה

חברות כרטיסי האשראי מספקות הצצה לדופק של המשק הישראלי ולסנטימנט של הציבור ביחס לאירועים שונים. לפי כאל, שפרסמה הבוקר את הדו"חות שלה לסיכום 2025, בשבוע הראשון למלחמה הנוכחית מול איראן, הפעילות בכרטיסי האשראי צנחה בכ-30% - ביטוי לכך שעסקים רבים נותרו סגורים והציבור נאלץ להישאר בבית עקב סגירת המשק, היעדר המסגרות לילדים וריבוי האזעקות. לפי כאל, הירידות החדות ביותר נרשמו ברשתות האופנה (כ-80%), שהציגו ירידה חדה אף יותר מזו של תחום התיירות (כ-65%). כעת בכאל נערכים גם לירידה במחזורי הפעילות של כרטיסי האשראי של הישראלים בחו"ל בשל סגירת השמיים, ומקווים כי קצב התקדמות המלחמה יאפשר פתיחה מסוימת של השמיים כך שלא יבוטלו כלל החופשות לפסח – תקופה פופולרית מאוד לחופשות בחו"ל בקרב הציבור, מה שמניב לחברות כרטיסי האשראי הכנסות נאות מגיהוץ כרטיסים בחו"ל ומהמרות מט"ח.
בסיכום 2025 הציגה כאל, שמנוהלת מתחילת השנה הנוכחית על ידי יפית גריאני, הכנסות של 3.25 מיליארד שקל, שמשקפות צמיחה של 10.8% בהשוואה ל-2024 וצמיחה של 12% בנטרול אירועים חד-פעמיים. הצמיחה בהכנסות היא תולדה של עלייה במספר הכרטיסים, גידול במחזורי השימוש בכרטיסי אשראי ועלייה בתיק האשראי.
נכון לסוף 2025 מספר הכרטיסים התקפים של כאל עומד על 5.12 מיליון, עלייה של 8.5% מסוף 2024. מחזור העסקאות בכרטיסים האלו הסתכם ב-209.4 מיליארד שקל, ניתור של 12.8% בהשוואה למחזור של 185.7 מיליארד שקל בסיכום 2024. העסקאות האלו הניבו לכאל הכנסות של 2.24 מיליארד שקל, כלומר את רוב ההכנסות של החברה.
תיק האשראי של כאל צמח בכ-12% וחצה לראשונה את הרף של 10 מיליארד שקל והגיע ל-10.5 מיליארד שקל. תיק האשראי הצרכני של החברה צמח בשיעור דומה של 11.2% במהלך השנה החולפת. חרף הצמיחה בתיק, ההפרשות להפסדי אשראי ירדו במעט מרמה של 260 מיליון שקל ב-2024 לרמה של 254 מיליון שקל בסיכום 2025. גם מדדי האיכות של התיק השתפרו כששיעור ההפרשה להפסדי אשראי מתוך האשראי לציבור ירד מ-2.35% ל-2.31%, ושיעור המחיקות נטו ירד מ-1.28% ל-1.08%. עם זאת, ברבעון הרביעי חלה עלייה בהוצאות להפסדי אשראי מרמה של 74 מיליון שקל ברבעון האחרון של 2024 לרמה של 82 מיליון שקל ברבעון האחרון של 2025. ההכנסות מריבית נטו הסתכמו ב-974 מיליון שקל, עלייה של 7.5% בהשוואה ל-2024 ועלייה של 5.5% בנטרול אירועים חד-פעמיים.
הרווח הנקי של כאל עמד על 129 מיליון שקל, ירידה חדה של 57.2% לעומת רווח נקי של 301 מיליון שקל בסיכום 2024. אולם השורה התחתונה הושפעה בצורה משמעותית משורה של אירועים חד-פעמיים באופיים ובראשן החלטת בית המשפט מאוגוסט האחרון שלפיה חברות כרטיסי האשראי ישלמו מע"מ על עמלות המרת מט"ח ועסקאות בחו"ל, מה שהביא את כאל להפריש 178 מיליון שקל (לפני מס) בשנת 2025.
כמו כן, כאל רשמה הוצאה של 98 מיליון שקל בשל אופציה שאל על קיבלה במסגרת שיתוף הפעולה בין השתיים בהנפקת כרטיס פלייקארד של מועדון הנוסע המתמיד של חברת התעופה, שבו שותפה גם הפניקס. חברת התעופה קיבלה אופציית פאנטום שקשורה למכירת כאל – כל זמן שהחברה תימכר לפי שווי של מעל 1.8 מיליארד שקל, אל על תהיה זכאית ל-8.75% מהפער בין השווי הזה לשווי במכירה. בספטמבר האחרון חתמו יוניון של ג'ורג' חורש והראל השקעות על עסקה לרכישת מלוא המניות של כאל מידי בנק דיסקונט (72%) והבנק הבינלאומי (28%) תמורת עד 4 מיליארד שקל, מה שהקפיץ את שווי האופציה של אל על. בנטרול אלו, יחד עם אירועים נוספים שההפרשה בגינם מצומצמת יותר, הרווח הנקי של כאל עמד על 331 מיליון שקל, עלייה של 3.1% בהשוואה לרווח הנקי המנוטרל של 2024 שהסתכם ב-324 מיליון שקל.
במסגרת הדו"חות מרחיבה כאל על עסקת המכירה. לפי כאל, עם השלמת העסקה ייכנס לתוקף הסכם תפעול והנפקה חדש ל-10 שנים מול בנק דיסקונט. כמו כן הבהירה כי הפרידה מדיסקונט, שמתרחשת כשלב האחרון של החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאית (שכבר אילץ את לאומי להיפרד מלאומי קארד ואת בנק הפועלים להיפרד מישראכרט), עשויה להגדיל את עלויות המימון שלה, שכן היא תצטרך למצוא חלופות לקווי האשראי שקיבלה מהבנק בתנאים מיטביים בעת שהיא הייתה החברה הבת שלו.
כאמור, מתחילת השנה גריאני מכהנת כמנכ"לית כאל, תפקיד שאליו הגיעה לאחר שחדלה לכהן כמשנה למנכ"ל ישראכרט. היא החליפה בתפקיד את לוי הלוי שמונה למנכ"ל אל על. בשנתו האחרונה בתפקיד – שבו כיהן 7 שנים - עמדה עלות שכרו של הלוי על 4.8 מיליון שקל.