בלעדי
תנובה מניעה שוב את הליך ההנפקה ושואפת לשווי של 10 מיליארד שקל
דירקטוריון חברת המזון הגדולה בישראל אישר להנהלה לקדם IPO בבורסת ת"א, ולהתקשר עם יועצים חיצוניים לשם כך. דיסקונט חיתום, משרד עוה"ד מיתר ומשרד רו"ח KMPG נבחרו ללוות את התהליך. ההנפקה צפויה להתבצע בדרך של הצעת מכר
בדרך להנפקה הגדולה בתולדות הבורסה? הנפקת הענק של תנובה שוב חוזרת לשולחן. לכלכליסט נודע כי דירקטוריון ענקית המזון הישראלית, שבראשו עומד חיים גבריאלי, אישר אתמול להנהלת תנובה לבחון את קידומה של הנפקה ראשונית לציבור (IPO) של החברה.
עוד נודע כי הדירקטוריון אישר להנהלה, בראשות גדי קוניא, להתקשר עם יועצים חיצוניים על מנת ללוות את הליכי הבחינה של ההנפקה ואת ההנפקה עצמה, ככל שתצא לפועל. מדובר על חברת החיתום דיסקונט חיתום, שמובילים היו"ר צחי סולטן והמנכ"ל לירן רזמוביץ'.
את התשקיף יכין משרד עורכי הדין מיתר ורואי החשבון שילוו את ההנפקה ואת בחינתה יהיו KPMG. תנובה היא חברת המזון הגדולה בישראל במונחי נתחי שוק והכנסות, והיא מעסיקה 5,600 עובדים ב־30 אתרים ברחבי הארץ.
ככל שתנובה תבחר לצאת להנפקה, היא שואפת לבצע אותה לפי שווי של 10-9 מיליארד שקל – לא גבוה משמעותית מזה שלפיו בעלת השליטה הנוכחית, קבוצת ברייט פוד הסינית, רכשה את השליטה בתנובה ב־2015: 8.6 מיליארד שקל.
אם ההנפקה תצא לפועל, זו עשויה להיות ההנפקה הגדולה ביותר שבוצעה בבורסת ת"א, במונחי שווי חברה, מאז שחברת הנדל"ן המניב עזריאלי ביצעה IPO בשנת 2010 לפי שווי של 7.5 מיליארד שקל לפני הכסף ושל 9.5 מיליארד שקל אחרי הכסף.
ככל שההנפקה תצא לפועל היא תתבצע בהצעת מכר, כשבעלי המניות – ברייט פוד (77%) וארגון הקיבוצים (23%) – ימכרו את המניות לפי חלקם היחסי: ברייט פוד תמכור כ־23% ממניות תנובה, בתמורה כוללת של 2.3-2 מיליארד שקל, והקיבוצים ימכרו כ־7% מהמניות, בתמורה של 700-630 מיליון שקל.
הרעיון עלה ב־2021, וירד
ב־2021, בעיצומו של גל ההנפקות הגדול בבורסת ת"א, תנובה כבר בחנה את האפשרות של ביצוע הנפקה לפי שווי דומה. בינואר של אותה שנה כלכליסט חשף את עצם העובדה שתנובה בוחנת את המהלך, אך היא החליטה לדחות את המהלך בסופו של דבר.
באותה העת משרד עורכי הדין מיתר הגיש טיוטת תשקיף ראשונה לרשות ני"ע, אולם תנובה לא שכרה חתמים, הגם שניהלה שיחות עם מספר גופי חיתום, כך שזו למעשה הפעם הראשונה שתנובה מתקשרת עם חברת חיתום לקראת הנפקה.
ממהלך ההנפקה שהחלה לבחון ב־2021 נסוגה תנובה על רקע מספר אירועים. הראשון הוא המשבר שחוותה החברה עם מותג הירקות הקפואים שלה, סנפרוסט, כשביצעה במהלך אותה שנה ריקול ענק בשל חלק של נחש שהתגלה בשקית של שעועית ירוקה חתוכה.
בתחילה החברה ניסתה להסתיר את האירוע – כשאיפשרה לצרכנים להחזיר שקיות, ובחרה לא לבצע ריקול - ואף ניהלה מאבק עם משרד הבריאות בנושא, אך בסופו של דבר לא הצליחה לשמור את האירוע מתחת לרדאר וביצעה ריקול גדול. הסאגה פגעה במוניטין של תנובה.
שנית, באותה שנה עלו מחירי החלב הגולמי בצורה חדה, כאשר מחירי המוצרים המפוקחים לא עלו בשיעור דומה, מה שהוביל לפגיעה בתוצאות הכספיות של תנובה ופגם באטרקטיביות שלה לקראת הנפקה. כך, את 2021 סיימה תנובה עם EBITDA של 700 מיליון שקל ורווח נקי של 300 מיליון שקל, בעוד שאת השנה הקודמת היא סיימה עם EBITDA של 800 מיליון שקל ורווח נקי של 500 מיליון שקל. שלישית, עד שהסנטימנט השלילי כלפי החברה חלף, האינפלציה הרימה את ראשה, הריבית במשק החלה לעלות, וחלון ההנפקות נסגר.
מאז התרחשו חילופי גברי בתנובה, כאשר המנכ"ל אייל מליס, שהוביל את ניסיון ההנפקה ב־2021, עזב בינואר 2023 לאחר שבע שנים. במקומו מונה קוניא, לשעבר מנכ"ל נייר חדרה, שאותה ניהל כחברה ציבורית, שהגיע לחברה כשלפניו מונחת האפשרות שהיא תצא להנפקה ובהתאם נדרש להכין אותה לאפשרות הזו.
3 צפייה בגלריה
מימין יו"ר תנובה חיים גבריאלי ועמית בן יצחק נציג הקיבוצים
(צילומים: רמי זרנגר עמית שעל)
כמו כן, היחסים בין בעלי המניות, ברייט פוד, חברת המזון השנייה בגודלה בסין, והקיבוצים חזרו לתקינות בחודשים האחרונים, לאחר שנים של דם רע וסכסוכים משפטיים. לכך תרמה החלטת סגן יו"ר תנובה מטעם הקיבוצים גיא רוזן לסיים את תפקידו בינואר, לאחר שבע שנים בתפקיד. החליף אותו מטעם הקיבוצים אביתר דותן, מנכ"ל גרנות אינטרנשיונל (הזרוע הבינלאומית של הקיבוצים). ככל הידוע, דותן וגבריאלי עובדים כיום בשיתוף פעולה, מה שמעניק רוח גבית לאפשרות של הנפקה.
שיפור בתוצאות הכספיות
גם התוצאות הכספיות של תנובה השתפרו. את 2024 היא סיימה עם הכנסות של 9 מיליארד שקל ו־EBITDA של 1.2 מיליארד שקל ‑ תוצאות שיא עבורה. ביחס לשווי המבוקש בהנפקה, התוצאות האלו משקפות מכפיל הכנסות של 1.2-1 ומכפיל EBITDA של 9.2-7.5. מדובר על תמחור דומה למדי לזה של המתחרה הציבורית הגדולה שטראוס, שנסחרת בבורסת ת"א לפי שווי של 9.3 מיליארד שקל.
על רקע התוצאות, וכפי שנחשף בכלכליסט, חילקה תנובה בתחילת השנה דיבידנד ענק של 500 מיליון שקל לבעלי המניות, שהוא הגדול ביותר שחילקה על בסיס פעילותה השוטפת. בסה"כ, מאז שברייט פוד רכשה את השליטה בתנובה החברה חילקה דיבידנדים של 2 מיליארד שקל.
אמנם תנובה סובלת מירידה במכירות חלק ממוצריה, אולם מנגד היא נהנית מגלי התייקרויות המזון במשק, גם על רקע השינוי במחירי החלב המפוקחים, שכפי שנחשף בכלכליסט השבוע, צפויים לעלות בעוד חודש בכ־1.5%. זאת, על רקע העלייה במחירי החלב הגולמי. בהסכם שנחתם בין המחלבות ומשרד האוצר ב־2023 נקבע שתבצע עלייה של מוצרים אלו ב־16% על פני שלוש שנים, במנגנון עדכון אוטומטי. בהתאם, אתמול עלה המחיר של ליטר חלב גולמי ב־1.22% ל־2.47 שקלים לליטר.
מחירי מוצרי החלב המפוקחים עלו בשנים האחרונות במספר פעימות ומשכו איתם מעלה גם מוצרים לא מפוקחים. בספטמבר 2022 הם עלו ב־4.9%, חודשיים לאחר מכן המחלבות, כולל תנובה, העלו את מחירי מוצרי החלב הלא מפוקחים בשיעור דומה. במאי 2023 זינקו מחירי כלל מוצרי החלב ב־10% ובמאי אשתקד התייקרו המוצרים המפוקחים בעוד 4.49%.
תנובה אחראית למכירות של 80% מהחלב המפוקח בישראל ו־74% ממוצרי החלב המפוקחים. היא מוכרת 70% מהגבינות הצהובות המפוקחות, 75% מהקוטג' ומעל ל־50% מהגבינות הלבנות. תנובה היא המחלבה היחידה בישראל שבבעלותה מפעל לאבק חלב מחלב גולמי, והיא ספקית אבקת החלב היחידה לתעשייה המקומית.
