בלעדי
גיוס פרטי אחרון לפני הנפקה: קרפור גייסה 100 מיליון שקל מבעלי המניות שלה
רשת הקמעונאות השלימה גיוס פרטי של 100 מיליון שקל מבעלי המניות הקיימים בראשות אלקטרה צריכה. קרפור שאפה לגייס 200 מיליון שקל לפי קרוב למיליארד שקל, אך משקיעים חיצוניים פוטנציאליים לא הסכימו לשווי
רשת הקמעונאות קרפור השלימה גיוס של 100 מיליון שקל מבעלי מניותיה. לכלכליסט נודע כי בגיוס השתתפו כלל בעלי המניות, בהם נחום ביתן, יריבם המר של האחים זלקינד וצביקה שווימר, מנכ"ל אלקטרה צריכה שבשליטתם, שדרכה הם מחזיקים בקרפור. זלקינד ושווימר החליטו להזרים הון נוסף לחברה ולהימנע מדילול החלק של אלקטרה צריכה.
במקור ביקשה קרפור לגייס 200 מיליון שקל ממשקיעים חיצוניים, אולם השווי שדרשה — קרוב למיליארד שקל — לא זכה להיענות. המשקיעים הפוטנציאליים היו מוכנים להשקיע בחברה לפי שווי נמוך יותר, בטווח של 750-700 מיליון שקל. לנוכח הפער, העדיפו בעלי המניות והדירקטוריון בראשות שווימר לבצע גיוס פנימי, גם במחיר של סכום נמוך מהיעד המקורי.
ההון שגויס, יחד עם התמורה ממכירת תשעה סניפים הפסדיים במהלך רבעון הראשון של 2025 — שהניבה לקרפור ישראל 45 מיליון שקל — מיועדים להפחתת החוב הבנקאי של החברה, העומד על כ־450 מיליון שקל. מהלך זה צפוי להביא לירידה של כ־40% בהוצאות המימון, לרמה של כ־30 מיליון שקל בשנה. במקביל, בחברה מציבים יעד לשיפור ה־EBITDA (רווח תפעולי־תזרימי) לרמה של כ־180 מיליון שקל בשנה, בעוד ב־2024 נתון זה עמד על 61 מיליון שקל (בנטרול השפעות IFRS16) ובתשעת החודשים הראשונים של 2025 על 105 מיליון שקל – וזאת כהכנה ליציאה להנפקה במהלך השנה הקרובה לפי שווי של מעל מיליארד שקל.
בעלי המניות הזרימו את הסכום המדובר בהתאם לחלקם היחסי בחברה. כיום אלקטרה צריכה מחזיקה ב־49.9% מהמניות, נחום ביתן מחזיק ב־22%, הפניקס ב־13% וסימון פינטו ב־15.1%. פינטו השקיע בסוף 2023 סכום של 80 מיליון שקל במסגרת גיוס כולל של 165 מיליון שקל, והפך לבעל מניות. בין ביתן לאלקטרה צריכה התנהלה בוררות בפני השופט איתן אורנשטיין, שקבע כי ביתן קופח במסגרת אותו גיוס של 165 מיליון שקל. בפסק הבוררות התקבלה טענתו כי חלקו דולל מ־37% ל־22% לפי שווי חברה שהיה נמוך בכ־57% משווייה הכלכלי הראוי, שלטענתו עמד על 670 מיליון שקל - עמדה שנתמכה גם בחוות דעת של מומחים פיננסיים מטעמו של ביתן. במסגרת ההכרעה, עשוי ביתן לקבל מניות נוספות על חשבון אלקטרה צריכה. מנגד, נדחתה דרישתו של ביתן לחייב את אלקטרה צריכה לרכוש את חלקו בקרפור, וכן הדרישה לחייב את גלובל ריטייל — המחזיקה בקרפור ישראל — להנפיק את החברה בבורסה.
בנובמבר האחרון החלה קרפור ביישום תוכנית ארגון מחדש שמטרתה לייצב את תוצאותיה, לשפר את הרווחיות ולחזק את תזרים המזומנים. התוכנית כוללת, בין היתר, צמצום במצבת עובדי המטה, התאמות תקינה ברמת הסניפים, שיפור הרווח הגולמי, הפחתה בימי המלאי, צמצום עלויות לוגיסטיקה, התייעלות בהוצאות תפעוליות נוספות, וכן ייעול ואיחוד פעילות האונליין.
בנוסף, בספטמבר האחרון חתמה החברה על עדכון להסכם הזיכיון למותג קרפור ולהסכם אספקת המוצרים. זאת לאחר שבתחילת השנה נחתם הסכם שבמסגרתו העבירה קרפור הצרפתית לחברה בישראל סכום של 7 מיליון יורו, בכפוף לעמידה ביעד של פתיחת 80 סניפים עד סוף השנה. לפי תנאי ההסכם, אי־עמידה ביעד תחייב את החברה בהשבת הסכום.
הנפקת קרפור ישראל תוכל לצאת לפועל רק אם אלקטרה צריכה תרד להחזקה של מתחת ל־25%, כך שלא תיחשב עוד לבעלת שליטה אלא למשקיע פיננסי, וזאת כדי לא להפר את חוק הריכוזיות שמגביל פירמידות לעד שתי שכבות. כיום אלקטרה צריכה היא חברה־בת של אלקו החזקות הציבורית. יעד זה עשוי להיות מושג באמצעות שילוב של מספר מהלכים: העברת מניות מבעלות אלקטרה צריכה לנחום ביתן בהתאם לפסק הבוררות, מכירת מניות במסגרת הצעת מכר בהנפקה, וכן דילול נוסף בעקבות כניסת משקיעים חיצוניים.
קרפור ישראל מפעילה כיום כ־150 סניפים, המשתרעים על שטח מכירה כולל של כ־181 אלף מ"ר. החברה רשמה רווח נקי של 5 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2025, לעומת רווח נקי של 600 אלף שקל בלבד ברבעון המקביל ב־2024. עם זאת, חלק מהשיפור ברווח הנקי נובע מהכרה חד־פעמית בנכס מס בהיקף של 12 מיליון שקל — מהלך חשבונאי שהתאפשר לאחר שהנהלת החברה הגיעה למסקנה כי חל מעבר מהפסדים לרווחיות יציבה, וכי החברה צפויה לייצר בעתיד הכנסה חייבת במס.
