בלעדי
"לא אנפיק בכל מחיר": המוסדיים דורשים מרמי לוי להפחית את שווי חברת הנדל"ן שלו
רמי לוי דורש שווי של 3.6 מיליארד שקל לרמי לוי נדל"ן, אך המוסדיים מעניקים לה שווי של 2.5—2.8 מיליארד שקל, גם בשל ריבוי עסקאות בעלי העניין. רמי לוי: "עקב צפיפות זמנים, ההנפקה נדחתה ברבעון"
שנת 2025 פתחה מחדש את חלון ההנפקה בבורסת ת"א, אך בימים אלו אחת ההנפקות הגדולות ביותר – זו של רמי לוי נדל"ן – חורקת, ונכנסת לשבוע גורלי שיכריע אם תצא לפועל. בתוך כך קבוצת רמי לוי הודיעה היום (ב') ש"עקב צפיפות זמנים, ההנפקה נדחתה ברבעון".
הסיבה לחריקות בהנפקה היא פערים גדולים בין רמי לוי, בעלי החברה, והגופים המוסדיים. לכלכליסט נודע כי המוסדיים מוכנים להשתתף בהנפקה לפי שווי חברה של 2.5-2.8 מיליארד שקל, אולם לוי אינו מוכן להתפשר בנוגע לשווי ומתעקש על ביצוע ההנפקה לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל – פער של 30%-22%. ההון העצמי של רמי לוי נדל"ן עומד על כ־2 מיליארד שקל והמוסדיים סבורים שמכפיל הון של 1.6, שגוזר לחברה שווי של 2.6 מיליארד שקל, הוא ראוי ומשקף באופן מלא, שכן הנכסים של החברה כבר משוערכים. מעבר לתמחור, חלק מהמוסדיים הביעו אי־נחת מריבוי עסקאות בעלי העניין ברמי לוי נדל"ן, שכוללות העסקה של קרובי משפחה ששכרם ישודרג לאחר ההנפקה, ועסקאות בין לוי לחברה.
על פניו, ה"הנחה" שמבקשים המוסדיים ביחס לשווי שדורש לוי היא הפחתת שווי די סטנדרטית. כמעט כל אחת מ־17 החברות שביצעו הנפקה מניות ראשונית (IPO) השנה ביצעו אותה בסופו של דבר לפי שווי שנמוך בכ־20% מהשווי שאיתו יצאו לדרך. בין היתר, ניתן לציין את ההנפקה של חברת הנדל"ן והאשראי אמפא, ששאפה לשווי של 3.5-3 מיליארד שקל ובסופו של דבר ביצעה אותה לפי שווי של 2.4 מיליארד שקל, פער של 31%-20%; ואת ההנפקה של יבואנית הרכב וחברת ההחזקות UMI, ששאפה לשווי של 3.5 מיליארד שקל ובסופו של דבר ביצעה אותה לפי שווי של 2.7 מיליארד שקל, פער של 22.8%. כאמור, בשלב זה לוי מתעקש, והוא צפוי לקבל החלטה – אם בכוונתו להתפשר ולהשלים את ההנפקה, או לגנוז אותה ולהמתין לשעת כושר עתידית. ברוד שואו מול המוסדיים לוי טען כי "אני לא אנפיק בכל מחיר", ואמר שמדובר בחברה מדהימה שתניב להם תשואה גבוהה, כפי שהניבה להם רמי לוי שיווק השקמה, רשת הקמעונאות שבשליטתו, שמאז ההנפקה שלה ב־2007 עלתה ב־2,000%.
רמי לוי נדל"ן, שיציאתה להנפקה נחשפה בכלכליסט, פרסמה תשקיף בסוף אוגוסט ובו התברר כי היא שואפת לגייס מהציבור 900 מיליון שקל בהצעה לא אחידה למניות שיהוו 20% ממניות החברה לאחר הנפקתן. כלומר, לוי מכוון לשווי חברה של 4.5 מיליארד שקל אחרי הכסף. רוב הכסף יזרום בסופו של דבר לכיסיו של רמי לוי עצמו. לוי ואשתו עדינה לוי מחזיקים כיום ב־100% מהחברה, ולאחר ההנפקה הם יחזיקו ב־80%. לפי התשקיף, בכוונת רמי לוי נדל"ן לחלק מחצית מתמורת ההנפקה ברוטו, כ־450 מיליון שקל, כדיבידנד. בנוסף, החברה מתכוונת לפרוע את יתרת הלוואות הבעלים שהעמידו לה בני הזוג לוי (210 מיליון שקל). כלומר, בני הזוג יקבלו 570 מיליון שקל בסך הכל מכספי ההנפקה, שמהווים 63% מהגיוס.
כאמור, המוסדיים גם הביעו אי־נחת מריבוי עסקאות בעלי העניין שנחשפו בתשקיף – החל מהסכם שלפיו חברה פרטית של רמי לוי תנהל מלון שהחברה בונה, דרך העברת 7 נכסים ללוי כדיבידנד בעין, ועד מכירת פנטהאוז ללוי ב־22 מיליון שקל בפרויקט של החברה בירושלים. זאת מעבר לכך ש־20 מתוך 25 הנכסים המניבים של רמי לוי נדל"ן מושכרים לרמי לוי שיווק השקמה, שדמי השכירות ששילמה היוו 45% מהכנסות רמי לוי נדל"ן ברבעון הראשון של 2025.
בנוסף, רמי לוי מעסיקה 9 מבני משפחת לוי, כולל לוי עצמו (יו"ר ב־30% משרה), שחלקם מועסקים גם ברמי לוי שיווק השקמה, והשכר שלהם עתיד להיות משודרג באופן משמעותי לאחר ההנפקה. לדוגמה, שכרו החודשי של לוי יוכפל מ־75 אלף שקל בחודש ל־150 אלף שקל, והוא יהיה זכאי למענק של עד 18 משכורות.
