בלעדי
ארבע קרנות חוב ישראליות בדרך לגייס 6 מיליארד שקל לקרנות חדשות שלהן
ארבל, גיזה, ריאליטי וקוגיטו קפיטל, שגייסו את הקרנות הקודמות שלהן ב־2021, ינסו לגייס את הכסף בחודשים הקרובים. מדובר בכמעט הכפלה של הסכום שגייסו עד כה. יתכן שהדבר מרמז על ציפייה מצידן להורדת ריבית
6 מיליארד שקל - זה הסכום שינסו לגייס ארבע קרנות חוב ישראליות לקרנות החדשות שלהן במהלך החודשים הקרובים. לכלכליסט נודע כי קרן ארבל יוצאת לגיוס של 1.8 מיליארד שקל עבור הקרן השלישית שלה; פירמת הייעוץ גיזה זינגר אבן תנסה לגייס לקרנות החוב שלה 1.5 מיליארד שקל; סכום דומה תנסה לגייס ריאליטי, שמנהלת קרנות השקעה בנדל"ן, עבור קרן החוב השנייה שלה; וקוגיטו קפיטל שואפת לגייס 1.25 מיליארד שקל לקרן הרביעית שלה.
מדובר בסכום כסף משמעותי עבור קטגוריה זו של קרנות, שכן היקף הגיוסים הכולל של ארבע הקרנות האלו עד כה עומד על 7.2 מיליארד שקל, והגופים המוסדיים, שהם המשקיעים העיקריים בקרנות מסוג זה, עשויים למצוא את עצמם בפני דילמה נוכח הסמיכות של הגיוסים - באיזו קרן להשקיע וכמה? זאת בשעה ששוק החוב הפך לאטרקטיבי ותחרותי בשנים האחרונות, והמוסדיים עצמם פועלים בו באופן ישיר.
מדוע דווקא עכשיו יוצאות הקרנות האלו לגיוס של קרנות חדשות? בקרנות טוענים שהתזמון מקרי: הגיוס של הקרנות הקודמות נעשה במהלך 2021, חלפו ארבע שנים, הקרנות הקיימות מתקרבות לסוף תקופת ההשקעה שלהן, וכעת יש לגייס קרן חדשה כדי להמשיך לפעול. אך יתכן שגם הציפיות להורדת ריבית מהווה זרז עבור קרנות החוב. ב־2021 הריבית עמדה על רמה אפסית של 0.25%, ואילו מאמצע 2022 היא טיפסה עד לרמת הנוכחית - 4.25%. ריבית נמוכה היא סביבת הפעילות המועדפת על קרנות השקעה אלטרנטיביות דוגמת קרנות חוב. זאת משום שריבית נמוכה נוטה להגביר את תיאבון הסיכון של המשקיעים ולהביא לזרימה של כסף לנכסים אלטרנטיביים. מנגד, ריבית גבוהה גורמת למשקיעים להעדיף נכסים סולידיים. מה גם שקרנות החוב גובות ריבית גבוהה משמעותית משל המערכת הבנקאית, בשל פרופיל הלקוחות שלהם - עסקים שזקוקים לעסקאות מימון מורכבות, עסקים במצוקה וכאלו שלא יוכלו לקבל אשראי במקום אחר - ולכן כשהריבית במשק גבוהה הסיכון עולה משמעותית יחד עם החשש לכשל אשראי, מה שתורם גם כן לדיכוי התיאבון של המשקיעים. לפי מחירי המק"מ (מלווה קצר מועד - מעין אג"ח שמנפיקה המדינה מדי חודש למשך שנה) הנוכחיים, השוק מעריך שהריבית במשק תרד ב־0.25% עד סוף השנה הנוכחית. כלומר, בשוק כבר צופים ירידה בריבית, ויתכן שמנהלי קרנות החוב נערכים לנצל זאת.
גמישות לעומת הבנקים
קרנות חוב הן קרנות השקעה אלטרנטיביות שמתמחות במתן הלוואות לגופים כמימון חלופי למערכת הבנקאית ולגופים מוסדיים. הקרנות האלו ניצלו את הרגולציה המחמירה המושתת על הבנקים, ואת הרצון שלהם להפחית את הסיכונים שלהם בעת מתן הלוואות, וכך נכנסו לתחום, בדגש על גמישות גדולה יותר מצידן ופעילות בנישות שהבנקים חוששים מהן. הדבר אמנם מגדיל את סיכוני האשראי של קרנות החוב, אך הן מפצות את עצמן באמצעות שיעבודים וריבית גבוהה יותר. קרנות החוב מגייסות את כסף בעיקר מגופים מוסדיים. קרנות החוב גובות דמי ניהול ודמי הצלחה כמקובל בתחום קרנות ההשקעה הפרטיות (2%-1% מהנכסים המנוהלים ודמי הצלחה של 20%-15% מעל רף תשואה מסוים), מה שגורם לחלק מהמוסדיים לתהות אם משתלם להשקיע בקרנות חוב, נוכח העובדה שהם בעצמם יודעים להוציא לפועל עסקאות חוב. עם זאת, הקרנות הישראליות מצליחות להציג תשואה נטו דו־ספרתית, והדבר מהווה גורם משיכה למוסדיים.
ארבל היא קרן החוב הגדולה והוותיקה בישראל. היא הוקמה ב־2017 על ידי אמיר הסל, שפרש מהראל ביטוח, שם שימש כמנהל ההשקעות הראשי, על רקע החוק להגבלת שכר הבכירים במערכת הפיננסית. הסל גייס לצידו את גבי לב, דייב גל ואת ורד קרין - שלהם רקע בניהול קרנות או פעילויות חוב. ב־2017 ארבל גייסה את הקרן הראשונה שלה וב־2021 גייסה את הקרן השנייה. בשיחה עם כלכליסט אמר הסל כי "המשקל של קרנות החוב בישראל מאוד נמוך והן תופסות נתח קטן משוק האשראי. הקרנות האלו מספקות מכשיר טוב וחשוב למשקיעים, ויש להן ביקוש. אחרי המשבר של 2008, גויסו שלוש קרנות ביוזמת הממשלה - קרנות מנוף, שגייסו 4.5 מיליארד שקל במטרה לתמוך בשווקים. עד שהגיוס הושלם, המשבר כבר היה מאחורינו והקרנות בכל זאת הצליחו להשקיע את כל הסכום בתוך שלוש שנים. שתיים מהקרנות השיגו תשואה של 12%, ואילו השלישית השיגה תשואה של 10%. הממשלה העניקה לקרנות הגנה מסוימת מפני הפסד, ובשל התשואות האלו לא היתה צריכה לממש את ההתחייבות. היום, הרבה שנים אחרי ועם שוק גדול יותר, היקף ההון שגייסו קרנות החוב לא הרבה יותר גדול".
אמיר הסל, קרן ארבל: "יש מקום לכל הקרנות, ואפילו ליותר. אנחנו פסיק מהשוק. אנחנו שם עבור מי שאין לו פתרון אחר"
בנוגע לתחרות מצד גופים מוסדיים וקרנות השקעה פרטיות קלאסיות, שלעיתים מבצעות עסקאות במתווה דומה לשל קרנות חוב, אומר הסל כי "הרגולציה, הגודל והמדיניות הקשיחה מקשה על הבנקים והמוסדיים להעניק פיתרון למי שהצורך שלו קצת שונה. נכון שיש שוק אג"ח פעיל שמתנהל במקביל, אבל הוא נעשה שוק של סכומים גדולים עם השנים. בסופו של דבר התחרות שלנו היא לא מול הקרנות המסורתיות. אנחנו שם כשלמי שמולנו אין פתרון אחר".
הסל מספר שקרנות חוב יודעות לספק מענים ללקוחות מהסוג שבנקים פשוט לא יכולים לתת: "אם ללקוח שמולי יש פתרון בנקאי, אני ממליץ לו ללכת לבנק. אבל יש הרבה מצבים שלא מתאימים לבנק. המדיניות שלנו היא לחפש מראש את החברות האלה, ולא בהכרח את המסוכנות שבהן. יש כל מיני אילוצים. נאמר שלחברה מסוימת יש הזדמנות עסקית בלוח זמנים קצר, ודרוש לה מימון. האפשרויות שלה הן להכניס שותף או לקחת הלוואה מקרן חוב. זו לא עסקה בסיכון גבוה, אבל היא לא מתאימה ללוח הזמנים של בנק. דוגמה נוספת היא כל מה שנוגע לרגולציה, שמחייבת שהחזר הלוואה לבנק יעשה מהמקורות העצמיים של החברה, ואם הלווה יכול להביא בטוחה חיצונית, לבנק עדיין אסור להלוות לו, בעוד אנחנו כן יכולים להלוות לו".
בהמתנה להורדת הריבית
בנוגע לשאלה אם גל הגיוסים המסתמן של קרנות החוב מאותת שהן נערכות להורדת ריבית משיב הסל כי "זה שוק שיש בו צורך לאורך השנים והוא לא קשור לתקופה כזו או אחרת. הקרן הראשונה של ארבל ביצעה את ההשקעות שלה בתקופה של הנפקות מטורפות בשוק האג"ח, ועדיין הגענו לתשואה דו־ספרתית יפה ובסיכון לא גבוה. הקרן השנייה התחילה לפעול בתקופה של ריבית אפסית, והמשיכה לפעול כשהריבית זינקה לכ־4.5%, וגם הקרן הזו מבצעת עסקאות ואנחנו לקראת הסוף שלה".
האם יש מקום לגיוס כמות כזו של כסף לקרנות החוב השונות? הסל טוען שכן. לדבריו "יש מקום, לגמרי, ואפילו להרבה יותר מזה. בארה"ב קרנות החוב שמעניקות אשראי באופן ישיר גדולות יותר מהבנקים. כאן אנחנו פסיק מהמערכת הבנקאית". יעל גיט, שמנהלת את קרן החוב של להב, רואה את הדברים אחרת: "להערכתי יש כיום מספיק קרנות חוב ולא בטוח שיש מספיק ביקושים, בטח בסביבת הריביות הגבוהה שמכבידה על החברות. סביר להניח שהדברים ישתנו כשתגיע הורדת הריבית".
האם הורדת הריבית קרובה? הסל סבור שכן. לדבריו, "אם תהיה רגיעה בכל מיני חזיתות, נוכל לראות ירידה מסוימת בריביות, אבל לא נחזור לתקופה של ריביות אפסיות. אגב, אין הבדל מבחינת ההזדמנויות העסקיות שלנו בין סביבת רמת ריבית גבוהה לנמוכה. חלק ניכר מהעסקאות שלנו נגזרות מהשתתפות בהצלחה לצד הריביות שאנחנו גובים".
בנוגע לכשלי אשראי אומר הסל כי "זה חלק מהמודל. יש גם הפסדי אשראי, אבל אנחנו עומדים בתשואת היעד. הפסדי האשראי שלנו היו נמוכים משמעותית מהמודלים שבנינו. העסקאות שלנו הן עסקאות חוב בסיכון נמוך. לא נעשה עסקה שבה אנחנו לא בטוחים ביכולת ההחזר של הקרן, ואנחנו גם יודעים שהחברות ידעו לשלם את הריביות שיניבו את התשואות שאנחנו מכוונים אליהן. 20% מהעסקאות שלנן הן של לקוחות חוזרים. אנחנו קרן חוב ידידותית. אנחנו לא מנסים לפעול נגד החברה, אלא לצידה".
