השורה התחתונה
פערי ריבית של עד 3.75%: מי מהבנקים גזר קופון על אדישות הלקוחות?
מי הציע את הריבית הגבוהה ביותר בחודש מאי, מי שוב בתחתית, וכמה כסף נשאר בעו"ש בלי ריבית בכלל? בדיקת כלכליסט
הבנקים בונים על כך שרוב הלקוחות לא יטרחו לבדוק אלטרנטיבות - ובוודאי שלא יטריחו את עצמם לעבור בנק רק כדי לקבל ריבית גבוהה יותר.
לכן, חלק מהבנקים מרשים לעצמם להציע פיקדונות בריבית מגוחכת, לעתים אפילו מתחת ל-1%, בשעה שהמתחרים כבר מזמן חצו את רף ה-4%. כלכליסט בדק את פערי הריביות בפיקדונות לשנה, לחודש וליום - וגם בחשבונות העו"ש.
המיפוי מבוסס על הריבית החציונית - זו שמחצית מהלקוחות קיבלו ריבית נמוכה ממנה, והמחצית השנייה ריבית גבוהה יותר - כפי ששולמה בפועל בחודש מאי. הנתונים מתבססים על קו המשווה של בנק ישראל ועל תעריפוני הריבית שפרסמו הבנקים לחודש יוני (הרחבה על המתודולוגיה בסוף הכתבה).
בפיקדונות לשנה בריבית משתנה - כלומר, כאלה שבהם הריבית נקבעת לפי ריבית הפריים (ריבית בנק ישראל בתוספת 1.5%, שעומדת כיום על 6%) - הפערים בין הבנקים מגיעים ליותר מפי שניים. שני הבנקים הקטנים - בנק ירושלים והבנק הדיגיטלי וואן זירו (One Zero) - שנמצאים בקביעות בצמרת, שילמו במאי ריבית של 4.5%. זו גם הריבית שהם מציעים בתעריפון לחודש יוני.
בנק ירושלים לא מציע רק את הריבית הגבוהה ביותר (לצד וואן זירו) אלא הוא גם אחד משני הבנקים היחידים - לצד מזרחי טפחות - שמאפשרים לפתוח פיקדון גם למי שאינם לקוחות עו"ש.
מבחינה טכנית, מזרחי טפחות הוביל במאי עם הריבית החציונית הגבוהה ביותר - 4.6%, כשרק חודש לפני כן הבנק שילם בפועל 3.65% - כמעט אחוז פחות. אך ההסבר לכך טמון בשינוי צורת הדיווח שקבע בנק ישראל, לפיה פיקדונות עם תחנות יסווגו לפי תחנת המשיכה הקרובה ולא הרחוקה. כלומר, פיקדון לשנה עם תחנת יציאה חודשית מסווג כעת כפיקדון חודשי.
בפועל, ריבית התעריפון של הבנק לפיקדונות לשנה (ללא תחנות יציאה) ירדה מ-3.25% בחודש מאי ל-3.1% בחודש יוני.
הבנק שהציע במאי את הריבית הנמוכה ביותר הוא הבנק הבינלאומי, שהציע בחודש החולף ריבית של 2.1%. ביוני ריבית התעריפון היא 2.8%, אך היא עדיין הנמוכה ביותר במערכת. גם בנק לאומי בולט בריביות נמוכות בקטגוריה זו: הריבית החציונית ששילם במאי הייתה 2.7%, וריבית התעריפון ליוני היא 3%.
בפיקדונות לשנה בריבית קבועה, כלומר פיקדונות בהם שיעור הריבית אינו משתנה לאורך התקופה, התמונה שונה מעט: וואן זירו ממשיך להציע את הריבית הגבוהה ביותר - 5% - אך מדובר בפיקדון שאינו מופיע באפליקציה, ויש לבקש אותו בצ’אט. בבנק מגדירים אותו כהטבה זמנית, הזמינה "עד תום מלאי ההטבות".
בנק ירושלים ובנק מזרחי טפחות הציעו במאי ריבית גבוהה יחסית של 4.2%. ביוני ירדו הריביות ל-4% בירושלים ול-3% בלבד במזרחי-טפחות - אך במקרה של מזרחי טפחות חלה כאמור השפעה של שינוי שיטת הדיווח.
הפערים בין הריביות ששולמו בפועל לבין אלה שמופיעות בתעריפונים נובעים ממגוון גורמים: חלקם נובעים מתמחור משתנה של הבנקים בהתאם לצרכי נזילות וציפיות לשינויים בריבית במשק, ואחרים עשויים לשקף אפליית מחיר - הענקת תנאים מועדפים לקבוצות מסוימות או ללקוחות שמתמקחים. גם שינוי שיטת הדיווח עשוי להשפיע בחלק מהמקרים.
הריבית הנמוכה ביותר במאי לפיקדונות לשנה בריבית קבועה נרשמה בבנק הפועלים - 3.25%, וירדה ביוני ל-3.15%. בתעריפון של יוני, הבנק הבינלאומי סוגר את הרשימה עם ריבית של 2.8%. פרט לדיסקונט ולוואן זירו, בכל יתר הבנקים ריבית התעריפון של יוני נמוכה מהריבית החציונית ששולמה בפועל במאי - נתון שעשוי להעיד על הערכות גוברות להורדת ריבית בהמשך השנה.
בפיקדונות לחודש בריבית משתנה, הפערים בולטים במיוחד: וואן זירו המשיך במאי להציע ריבית של 4%, בעוד שמזרחי טפחות הסתפק ב-0.25% בלבד, ולאומי הציע 1%. ביוני, בנק ירושלים מציע את הריבית הגבוהה ביותר - 4.3%, ואילו הבנק הבינלאומי בתחתית עם 0.8%.
בפיקדונות יומיים בריבית משתנה, וואן זירו מציע ריבית של 2.1% - גבוה משמעותית משאר הבנקים. אחריו מדורג בנק יהב עם 0.55%. דיסקונט וירושלים כלל אינם מציעים פיקדון יומי, והבינלאומי מציע ריבית זניחה של 0.05% בלבד. בכלל המערכת, אין פער בין הריביות החציוניות ששולמו במאי לבין ריבית התעריפון של יוני.
נכון לסוף אפריל 2024, יתרת העו"ש הציבורית עלתה ב-1.7% והגיעה ל-232 מיליארד שקל - לעומת 228 מיליארד שקל במרץ. רוב הסכום הזה מונח בחשבונות ללא ריבית: הבנקים הפועלים, וואן זירו וירושלים אינם משלמים כלל, אם כי בנק הפועלים מפעיל מנגנון לקיזוז ריבית על יתרת חובה.
מבין הבנקים שכן משלמים, מזרחי טפחות מציע את הריבית הממוצעת הגבוהה ביותר - 0.44%. לאומי, הבינלאומי ויהב משלמים 0.08%, ודיסקונט משלם 0.03% בלבד.
בפועל, הבנקים נהנים על כספי העו"ש מהכנסה קרובה לריבית בנק ישראל, אבל משלמים חזרה בממוצע רק 0.09% (קצת פחות מעשירית אחוז).
המשמעות: על כל עשרת אלפים שקל שמונחים בעו"ש, הבנקים גורפים הכנסה שנתית של 450 שקל, בעוד שהלקוחות מקבלים בממוצע תשעה שקלים בלבד.
הנתונים בכתבה מבוססים על תעריפונים רשמיים שפרסמו הבנקים באתריהם, וכן על דיווחים חודשיים שמועברים לבנק ישראל, המשקפים את הריביות ששולמו בפועל. ההשוואה מתייחסת לפיקדונות ללא נקודת יציאה וללא הצמדה למדד. בפיקדונות לשנה, נלקחו נתוני בנק ישראל עבור טווחים של 6–12 חודשים – מה שעשוי להסביר חלק מהפערים בין הריבית בפועל לריבית בתעריפון.
