"סגירת גלי צה"ל היא הלבנה ראשונה בתהליך לסגירת השידור הציבורי"
בדיון בוועדת הביקורת לקראת הדיון בבג"ץ, התריעו מנכ"ל מועצת העיתונות ואנשי התחנה: "מדובר בסגירה פוליטית של כלי תקשורת ציבורי מרכזי". מפקד גלי צה"ל לשעבר: "אותן טענות עלו כבר במלחמת לבנון הראשונה". הכתבת הדס שטייף: "אין עוד כלי תקשורת שנמצא בשטח עם החיילים והלוחמים ומתקבל באהבה כזו"
"סגירת גלי צה"ל היא הלבנה הראשונה בתהליך לסגירת השידור הציבורי. מדובר בסגירה פוליטית של גוף שידור" – כך התריע היום (ג') מנכ"ל מועצת העיתונות, פיני שומר, בדיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, שכונס בעקבות החלטת הממשלה לסגור את תחנת השידור הצבאית.
מחר ידון בג"ץ בעתירות שהוגשו נגד סגירת התחנה. בדיון שנערך היום בכנסת הבהירו הדוברים השונים את הבעייתיות בהחלטה לסגירת גלי צה"ל. "לגלי צה"ל מאזינים חיילים, בני משפחותיהם, מילואימניקים", אמר שומר. "מי שהאזין בשנתיים האחרונות היה שומע את הגילויים ודרך העברה של מסרים פטריוטים, התייחסות לחיילי צה"ל. רוב השידורים היום הם שידורים שמיועדים לחיילים, לבני משפחותיהם, עוסקים בנושא של החטופים. מדובר בסגירת כלי תקשורת ציבורי מרכזי שפוגעת באופן מהותי בחופש הביטוי. זה חלק חשוב בנוף התרבותי ובאתוס הישראלי".
מפקד גלי צה"ל לשעבר, רון בן ישי, הזכיר שלא מדובר בפעם הראשונה שבה מוחלט לסגור את גלי צה"ל. "בזמן מלחמת לבנון הראשונה עלו אותן טענות בדיוק נגד גלי צה"ל", אמר. "רצו לסגור את גל"צ בטענה שהיא תחנה של שמאלנים, ושהשידורים לא פטריוטים אלא מכרסמים במורל. בדיוק אותם טיעונים שישנם היום. הרמטכ"ל רפול מינה קצין בודק, קצין בריאות הנפש ראובן גל, שמצא שאין בטיעונים ממש. כשמוניתי למפקד הגעתי למסקנה שהטענות בדבר אובר-שמאלנות יש בהן יותר מאשר עלילה. מה שהצעתי, והתקבל על ידי הרמטכ"ל ושר הביטחון, זה לבצע התאמה בשידורי התחנה כדי שהדיווחים יהיו עיתונאיים ולא הבעת דעות פוליטיות. היום יש בגלי צה"ל מספר מועט של הבעה פוליטית, למשל ברדוגו או רינו צרור. אני חושב שיש לזה תיקון: לקבוע כללים, כמו שקבענו אז, שמדווחים על אירועים פוליטיים אבל אין במה שאומרים נקיטת עמדה".
כתבת המשטרה המיתולוגית של גלי צה"ל, הדס שטייף, סיפרה על החיבור העמוק של התחנה לשטח ולחיילים: "היא היחידה שבכל מקום, בכל מלחמה, בשטח עם החיילים, הלוחמים והמפקדים. אני ככתבת משטרה הייתי בכל חור. בעיתות מלחמה הפכתי לכתבת צבאית, ולא היה מבצע שלא הייתי בשטח, מהאינתיפאדה הראשונה דרך מהומות אוקטובר ששרפו לי את הרכב ומלחמת לבנון השנייה, ועד המלחמה האחרונה. תראה לי עוד כלי תקשורת שנמצא בשטח, עם החיילים והלוחמים, ומתקבל באהבה ענקית על ידי הלוחמים. במלחמת לבנון השנייה, כשהייתי תקועה ארבעה ימים בלבנון, הייתי רדיו מהלך. עברתי מבית לבית, והיו עשרות לוחמים שציפו לשמוע ממני מה קורה בארץ. במלחמה האחרונה, מה שגלי צה"ל עשתה לשבויים במנהרות, להורים השכולים, למשפחות החטופים, אין עוד אף אחד שעשה את זה, בדרך הזו ובאהבה כל כך גדול. נכון, היא אנומליה. אבל מי אמר שאנומליה זה דבר שלילי?"
יו"ר ועד עיתונאי גלי צה"ל, אפי בן אברהם, ביקר את עבודת ומסקנות הוועדה המליצה על סגירת גלי צה"ל. "הוועדה היא מקרה מבחן חומר של הליך פגום מראש, מוטה פוליטי ולא מקצועי שמסקנותיו ידועות מראש", הוא אמר. "קדמה לה ועדה מקצועית ברשות הרמטכ"ל היום ומנכ"ל משרד הביטחון אז אייל זמיר. היא המליצה שלא לסגור את התחנה, ולבצע תיקונים שונים שהתחנה מיישמת כעת. עמדת הצבא היא שההמלצות מיושמות ויש חשיבות לפעילות התחנה. עמדה זו קבעה חד-משמעית שלגלי צה"ל 'ערך רב בעבור חיילי צה"ל והיא כלי להעברת מסרי הצבא'. בוועדה עמעמו את עמדת הצבא בדוח הסופי, כי היא לא שירתה את העקרונות שלהם. הרכב הוועדה מעורר סימני שאלה כבדים: לא מונה לראשותה מנכ"ל משרד ביטחון או איש צבא בכיר, לא מונה עיתונאי בכיר כחבר. יו"ר הוועדה המקורי, יפתח רון טל, פרש לאחר כחודש לאחר שהתברר שקיבל שכר מתחנת גלי ישראל המתחרה, אך שליש מישיבות הוועדה נוהלו בראשותו. שני חברים אחרים מזוהים פוליטית – מזכיר הוועדה אלעד מלכה, חבר ליכוד ולשעבר משנה מנכ"ל משרד התקשורת, ופעילת הימין שרה העצני שהתבטאה בפומבי נגד התחנה".
