מבחן רכבאלפא רומיאו טונאלה: אלפא עד שלוחצים על הגז
מבחן רכב
אלפא רומיאו טונאלה: אלפא עד שלוחצים על הגז
חישוקי הגלגלים הם בהשראת חוגת טלפון והמראה החיצוני מרהיב כמיטב המסורת של היצרנית האיטלקית - אך כאן בערך מסתכם הערך המוסף של אלפא רומיאו טונאלה. רכב הכביש־שטח, עם שלדת הג'יפ, לא ממש רוצה לנסוע. בנהיגה ספורטיבית או ברגילה, בעליות או בעקיפות, לטונאלה פשוט אין מספיק כוח. מעבר לזה, הבלמים חסרי תחושה ומערכות הבטיחות מתערבות יותר מדי
אלפא רומיאו חדשות לא נוצרות, הן נולדות. מכוניות רגילות מתוכננות על ידי מהנדסים, אלפא רומיאו מתוכננות על ידי בני אדם, בני אדם שאוהבים, שכועסים, שעושים טעויות. יש מי שאוהב אלפא רומיאו, יש מי שממש לא אוהב אלפא רומיאו ואפשר להבין מדוע: אלפא רומיאו היא אחת מיצרניות הרכב האנושיות ביותר בעולם, מודל של יצרן רכב שמתוכנן לפי מודל של משפחה איטלקית: יש סבתא רבת מעללים שמתחילה שושלת, יש הרבה תשוקה, יש הרבה עצבים ולסבתא יש נינים ונכדים.
חלק מהנינים האלה ומהנכדים האלה מוצלחים מאוד, חלק גרועים להפליא, אבל בכולם יש אנושיות מסוימת. זה הסוד של אלפא רומיאו. בל נטעה: מכונית לא נופלת או קמה על צליל מנוע, גם לא על התנהגות כביש, בטח שלא על כוח מנוע, ולאלפא רומיאו יש בהיסטוריה שלה מכוניות מחורבנות באותה מידה שיש לה מכוניות טובות, אבל לאלפא רומיאו יש הישג אחד משמעותי: מדובר ביצרנית שהביאה את הספורטיביות להמונים.
אם יצרני הרכב יצרו מכונית משפחתית, לאלפא רומיאו יש מכונית משפחתית שנוסעת יותר מהר, שיותר כיף לנהוג בה. לא מכונית משפחתית מושלמת, לא מכונית משפחתית יפה, רק מכונית משפחתית שמייצרת חיוכים. כשאלפא רומיאו היתה צריכה לייצר מכונית קומפקטית, יצא לה אלפא סוד, לא חזקה, לא יפה, אפילו לא בנויה כל כך טוב, אבל מהנה. אותו הדבר עם מכוניות מנהלים, גם כשלאלפא רומיאו יש נפילות, על דבר אחד אפשר לסמוך: מי שקונה את המכוניות הלא מושלמות האלה ייהנה מאופיין בדיוק כפי שייהנה מהבעיות שלהן. זה קסם נדיר והוא אמיתי.
עכשיו אלפא רומיאו צריכה לייצר רכב כביש־שטח קטן. קוראים לו טונאלה, אבל אלפא רומיאו של טונאלה אינה אלפא רומיאו של אלפא סוד, לא אלפא רומיאו של ג'וליה החדשה והנפלאה, לא של ספיידר ולא של ג'וניור. זוהי אלפא רומיאו של עולם תאגידי, אלפא רומיאו של מספרים וחליפות, אלפא רומיאו שהיא חלק מקונצרן סטלאנטיס, שתחת כנפיו חוסות סיטרואן, פיג'ו, פיאט וגם DS. אבל כאשר אלפא רומיאו קיבלה את המפתחות למחסן השלדות של סטלאנטיס, היא לא בחרה שלדה חתולית של פיג'ו, לא שלדה מעודנת של סיטרואן, היא קיבלה שלדה של ג'יפ, קומפאס. אחד הדגמים הלא מובנים והמביכים ביותר של ג'יפ.
מדוע דווקא שלדה של ג'יפ? מכיוון שזה חוסך עלויות. בסיבוב הקודם אלפא רומיאו ביקשה לתכנן שלדה משל עצמה, עם הנעה אחורית. יצאה לה אלפא ג'וליה, מכונית מדהימה שהיתה טובה לנהגים ורעה לארנק של היצרנית. אלפא רומיאו מבטיחה שהיא יודעת לעשות קסמים על השלדה של ג'יפ. מבחינת המראה החיצוני, כלומר מה שמולבש סביב השלדה, אלפא רומיאו צודקת. טונאלה הוא הוכחה שרכב כביש־שטח לא צריך להיות משעמם, לא צריך להיות שמרני, יכול להיות מרהיב. לאלפא רומיאו יש נטייה להתרפק על נוסטלגיה ורואים זאת היטב בטונאלה. אם מצמצמים את העיניים ואולי קצת לוחצים על הרקות, אפשר לדמיין שטונאלה מזוויות מסוימות הוא אלפא סוד. יש בו קצת ג'וליה, טיפה ג'ולייטה. יש בו כל כך הרבה יופי, מצרך נדיר בעידן שבו אלפי ישראלים חולמים על מכונית חשמלית לבנה עם מסך ענק. כשיש מורשת ויש מי שמנצל אותה, יש תוצאות: מי שמבין יודע שחישוקי הגלגלים של אלפא רומיאו נקראים "חוגת טלפון". מי שלא מבין לא יודע בכלל מהי חוגת טלפון, יש אנשים שאולי עדיף שיקנו מכונית חשמלית ויתרחקו מאלפא רומיאו.
תא הנוסעים של אלפא טונאלה הוא כמו כל תא נוסעים אחר של אלפא רומיאו, רחוק מאוד משלמות, יש בו פגמים הנדסיים ניכרים, בדיוק כמו שמי שאוהב אלפא רומיאו מעריך. טונאלה אינו מכונית מתנצלת. הנהג יושב מול צמד מנהרות שמאכלסות את שעון המהירות וסיבובי המנוע, הכיתוב בחלק מהמקומות עודנו באיטלקית. טונאלה לא סופר סיבובי מנוע, היא סופרת "ג'ירי". מושב הנהג ספורטיבי, עמוק, לא הכי נוח בנסיעות ארוכות. מאחור יש מקום סביר, תא המטען יחסית גדול, אם זה מעניין מישהו. איכות החומרים בחלק העליון טובה, בחלק התחתון, לפי המסורת האיטלקית, המצב לא כל כך טוב. כרגיל, הבקרות גרועות. אי אפשר לצפות מיצרן ששתל את מתגי החלונות של אלפא 75 בתקרה ואת בקרת האוורור של אלפא סוד בידיות הסמוכות להגה שיידע לייצר מיתוג שבאמת עובד. קל להעביר הילוך ולהפעיל את האיתות, זה לא עניין נוסטלגי, זה עניין של הנדסה לקויה, אבל כזו שאפשר לסלוח עליה.
אלפא טונאלה נוסע למקומות שאליהם נוסעים עם אלפא רומיאו, לכביש שעולה אל הזריחה ברמת הגולן, לסיבובים המטורפים. קל מאוד לאבד את החיים בכביש הזה. הישראלים לא למדו כיצד לנהוג אף פעם, אין להם בעיה להיכנס לנתיב הנגדי מפני שהם מפחדים מסיבובים, אין להם בעיה לשוחח בטלפון על פי תהום, כאן זה לא איטליה. לטונאלה יש חישוקי גלגלים ענקיים עם צמיגים רחבים בחתך נמוך. הצמיגים רגישים, המתלים קשים, הם הופכים את הנסיעה בטונאלה לאורך זמן ללא נעימה. טונאלה קופצני שלא לצורך, עצבני בלי סיבה. מערכות הבטיחות שלו אוהבות להתערב, חבל שטונאלה לא סומך על מי שהפקיד את גורלו בידיו בסוכנות.
עכשיו הכביש, עכשיו הגז. עכשיו אכזבה קשה. אלפא רומיאו טונאלה מצויד במנוע בנזין טורבו עם מערכת היברידית קלה. 130 כוחות סוס, קצת סיוע, תיבת הילוכים אוטומטית כפולת מצמדים. אלפא רומיאו טונאלה לא רוצה לנסוע. זו לא בעיה קטנה, זו בעיה אקוטית. לא רק המנוע אשם, גם תיבת ההילוכים לא תמיד משתפת פעולה. בנהיגה ספורטיבית וגם בנהיגה יומיומית נדמה לרוב שלטונאלה פשוט אין כוח. לא בעליות של רמת הגולן, לא בעקיפות, ומעבר לכך טונאלה חושף עובדה מצערת: הוא אמנם מוקשח, נוקשה, קרבי אבל מתחת למעטה החיצוני שוכן ג'יפ. לא משנה כמה באלפא ניסו, הוסיפו מערכת עם בקרה ספורטיבית, בלמים צבועים אדום, אלפא טונאלה לא רק מאיץ גרוע, הוא לא משדר תחושות מהכביש, אין לו רעש מהנה, הבלמים שלו חסרי תחושה לחלוטין. אלפא רומיאו טונאלה יפה אבל ממש לא אופה. ההגה המת והמחסור בכוח מוציאים את הרצון לנהוג בטונאלה מהר, אין בשביל מה.
שקיעה עצובה יורדת על רמת הגולן. אלפא רומיאו טונאלה הוא האלפא רומיאו הראשונה שעושה את ההפך ממה שנהוג, ולא באופן טוב. אלפות של ימים עברו לא היו הכי יפות ולא היו הכי איכותיות, אבל הן נסעו כמו חלום, עינגו את מי שידע להעריך. לכל אחד יש סיפור נפלא על אלפא רומיאו, כי שום סיפור טוב לא מתחיל בקורולה. אבל האלפא הזאת היא ההפך: מדובר במכונית יחסית איכותית שנראית נפלא, אבל לא כיף לנהוג בה. בכלל לא כיף לנהוג בה. וכאן עולה שאלה פילוסופית: מי יקנה בכלל את אלפא רומיאו טונאלה? מי שאוהב לנהוג? אלה יזלגו במהרה לאולמות התצוגה של קופרה, שם ממתין הפורמנטור המצוין. מי ירהיב עוז לרכוש מכונית שהחלק החשוב ביותר בדנ”א שלה חסר? התשובה היא כנראה בדיוק מה שסטלאנטיס, החברה־האם של אלפא רומיאו, רוצה: שמי שיקנה אלפא רומיאו יהיו לקוחות פוטנציאליים של רכבים גרמניים, שלא יודעים מהו דנ”א, שלא יודעים מהי היסטוריה פרט לדקלום של קלישאות שיווקיות, שלא יודעים מהי חדוות הגה גם אם זו תנחת מולם על קצה הצופר ותבקש מהם למקם את ידיהם בתנוחה הנכונה.
מבחינת אלפא רומיאו החדשה, הנקייה, התאגידית, זהו סוג חדש ורווחי של לקוחות, וניכר שבאלפא רומיאו מרוצים מהם מאוד. אבל ייתכן בהחלט שבעוד כמה שנים באלפא רומיאו יצטערו מאוד על היום שבו היצרנית הפסיקה לייצר מכוניות שמגיעות ממקום נפלא, פגום ומלא תשוקה והחלה לייצר מכוניות מחושבות, מהונדסות ומאכזבות.
אהבנו
יפה, עושה כבוד לנוסטלגיה
אהבנו פחות
לא מהנה לנהיגה, חלשה
מתחרות
וולוו 40XC, ב.מ.וו 1 X
לסיכום
אלפא רומיאו ללא אלפא רומיאו ברבע מיליון שקל
אלפא רומיאו טונאלה SPECIALE
מנוע: בנזין, נפח 1,469 סמ"ק, הספק מרבי 130 כ"ס, מומנט מרבי 24.5 קג"מ
ביצועים: מהירות מרבית 200 קמ"ש, זינוק ל־100 קמ"ש ב־9.6 שניות
צריכת דלק: נתוני יצרן 16.1 ק"מ לליטר. נתוני מבחן 10.1 ק"מ לליטר
בטיחות: 6 כריות אוויר, 5 כוכבים במבחן ריסוק פומבי. סייען בלימה, היגוי אקטיבי
קבוצת זיהום: 6
מחיר: 249 אלף שקל
