גלגל חמישיכאן זה לא אירופה: ככה לא מעודדים מעבר לתחבורה נקייה
גלגל חמישי
כאן זה לא אירופה: ככה לא מעודדים מעבר לתחבורה נקייה
דיון חסר תוחלת בוועדת הכלכלה אודות ההעלאה הצפויה במס הקנייה על רכבים חשמליים, חשף את הפער האדיר הקיים בין רצון הנהגים לעבור למכוניות חשמליות לא מזהמות וזולות לשימוש, לבין חוסר הנכונות של המדינה לוותר על ההכנסות האדירות ממיסי הרכב
השבוע התקיים בכנסת עוד דיון בנושא רכב חשמלי. בדיון בוועדת הכלכלה נכחו נציגי משרדי ממשלה, גופים רגולטוריים, וכמובן הלוביסטים שמקבלים תשלום כדי "לקדם עיניינים לטובת הציבור". נושא הדיון היה העלאת מס הקניה על רכב חשמלי - בינואר הקרוב יעלה מס הקניה על רכב חשמלי מ-10% ל-20%. מדוע עולה המס? התשובות שסיפקו נציגי הממשלה היו מגומגמות למדי: יש לוודא כי ישמר איזון בין רכב לתחבורה ציבורית וכיוצא בזאת, אבל השורה התחתונה היא שמי שהגיעו לוועדה עשו זאת בעיקר כדי להיראות ולשחרר הודעות לתקשורת, כפי שהדגים זאת היטב יושב ראש הוועדה מיכאל ביטון: "רכבים בכבישי ישראל היו ויהיו, ועלינו להעדיף את אלה החשמליים. אנחנו מבקשים משר האוצר להיכנס לעובי הקורה, ולמנוע את הפגיעה הצרכנית מאלה שהזמינו רכבים בשנת 2022 וצפויים לקבל אותם רק בשנת 2023, ולא ידעו שהטבת המס תשתנה לרעתם". כמה לקוחות הזמינו מכוניות חשמליות שיגיעו בשנת 2023? רמז: פחות משלושה אחוזים מהיקף המכירות הצפוי של שנת 2022. וזו הערכה אופטימית.
הדיון בוועדת הכלכלה, שהסתיים כצפוי ללא תוצאות משמעותיות, הוא רק סימפטום לבעיה אשר מרימה ראש בימים אלה ועוד תורגש היטב: בכל הנוגע לרכב חשמלי, בישראל קיים פער אדיר בין הרצוי ובין המצוי, בין מה שקורה בשטח לבין מה שמדמיינים הפוליטיקאים, בין מה שהרגולטור רוצה לבין מה שקורה במציאות, וגם בין מה שהצרכנים עושים לבין מה שהרגולטור חושב שהם צריכים לעשות.
בעוד כמה שבועות יתפרסם דוח המסירות החצי שנתי של איגוד יבואני הרכב, והנתון הראשון שהתקשורת תחפש הוא כמה מכוניות חשמליות עלו על כבישי ישראל. כדי לחסוך את הכותרות הבומבסטיות נומר מראש: התשובה היא פחות מחמישה אחוזים. בניגוד לתדמית שיש לנו על עצמנו, בפועל יש שפע של סיבות מדוע מכוניות חשמליות לא עולות בכמויות גדולות על כבישי ישראל, רובן המכריע בכלל לא קשור למיסוי.
הסיבות למחסור במכוניות חשמליות הן בכלל סיבות גלובאליות: מאז פרוץ המלחמה באוקראינה פשוט אין מכוניות חשמליות למכור. כפי שנחשף השבוע ב"כלכליסט" המחסור במכוניות חשמליות כה חמור, שיבואני הרכב פשוט הפסיקו לקבל הזמנות. צבר ההזמנות שכן נמצא בידי יבואני הרכב אינו אדיר כפי שניתן לחשוב: במותגים הפופולאריים - ג'ילי, יונדאי וטסלה, היקפו של צבר ההזמנות מסתכם בכמה אלפי מכוניות, וגם אותן יצרן הרכב מתקשה לספק.
מעבר לכך, הטיעון העיקרי שעלה בדיון בוועדת הכלכלה היה שהכפלת מס הקנייה על רכב חשמלי ל-20%, יגרום להתייקרות המכוניות ב"עשרות אלפי שקלים" לפי גורמים בוועדה. גם כאן מדובר בטעות. הגורם אשר קובע באמת בכמה כסף תתייקר המכונית אינו משרד האוצר ולא רשות המיסים, אלא יצרן הרכב והיבואן. כן, יש עלייה של מס הקניה, אבל במקרה של רוב המכוניות החשמליות המשווקות בישראל, מדובר בעלייה זניחה של אלפי שקלים בודדים. בכמה בדיוק? כמו שקרה עם המכוניות ההיברידיות ובדיוק כמו שקרה עם מכוניות הפלאג-אין הייבריד, שיעור ההתייקרות האמיתי, הוא נתון שידוע רק לרשות המיסים, אבל להערכת גורמים בענף הרכב, ברוב המכוניות העממיות מדובר רק באלפי שקלים בודדים. ויותר מכך, כאשר יבואני הרכב רוצים, הם יכולים לשכנע את היצרן לסבסד חלק מן ההתייקרות. אז מדוע להצהיר שההתייקרות תהיה בשיעור של עשרות אלפי שקלים? מכיוון שזה נוח ותופס כותרות. כאשר רק יבואן הרכב יודע כמה באמת עולה לו המכונית, קל מאוד להצהיר על התייקרויות ענק וגם ליישם התייקרויות ענק בפועל.
אז בוועדת הכלכלה נזעקו על הפגיעה בצרכנים בגלל הכפלת מס הקניה, אבל התעלמו מכמה בעיות אחרות שחושפות את הכאוס השורר בתחום חדירת המכוניות החשמליות לישראל. קודם כל, בניגוד לזעקה שנשמעה בוועדה, לפיה התייקרות המכוניות החשמליות תפגע במכירות, בפועל כמעט כל מלאי המכוניות החשמליות אשר הוקצה לישראל על ידי יצרני הרכב נמכר כבר. למרות שכדי לרכוש מכונית משפחתית חשמלית של יצרן רכב שאינו סיני צריך לפתוח את הארנק ולהוציא לרוב מעל 200 אלף שקל, הישראלים עומדים בתור. האם עוד כמה אלפי שקלים הם מה שיעצור את הריצה לרכב חשמלי? לא היינו מהמרים על כך, ויעידו רשימות ההמתנה למכוניות חשמליות של יבואני הרכב.
מעבר לכך קיימת עוד בעיה שביטול עליית מס הקניה לא יכול לתקן: יבואני הרכב יעלו את מחירי המכוניות החשמליות בקרוב בכל מקרה, עם עליית מיסים או בלי עליית מיסים. קוראים חדי עין יבחינו שמחירי טסלה 3, הסמן הימני של שוק הרכב החשמלי, עלו כבר שש פעמים, והקונים לא עלו על בריקדות. במקביל, מחירי המכוניות המקבילות פחות או יותר - סקודה אניאק ויונדאי איוניק 5 נותרו ללא שינוי. במחצית השניה של 2022 המצב הזה כנראה ישתנה. כרגע יבואני המכוניות האלה סובלים ממחסור אקוטי במכוניות ולכן הם יושבים על הגדר כדי לראות מה יקרה עם מס הקניה בינואר. אם מס הקניה יעלה בינואר כפי שנקבע, אז אפשר להעלות מחיר כבר כעת ולטעון בינואר שהמחיר כבר עודכן. ואם מס הקניה יישמר בינואר ולא יעלה, אז הפתעה: המחיר בכל מקרה יעלה בגלל המלחמה באוקראינה, בגלל שהחומרים התייקרו, השינוע הימי התייקר ושאר מרעין בישין.
כל העיסוק ברכב חשמלי, הבאזז התקשורתי וגם הבאזז הרגולטורי מתעלם מעובדות פשוטות בשטח: בישראל אין בכלל הרבה דגמי מכוניות חשמליים, בטח לא של יצרני רכב מערביים. בפעם האחרונה שבדקנו לטויוטה הענקית יש דגם אחד. לקיה יש דגם אחד. ליונדאי יש שני דגמים. לסקודה יש דגם אחד. למאזדה אין בכלל. לניסאן אין בכלל. כך שעם הרכב חסר קשה מאוד לבנות נבחרת. אבל המציאות יותר מורכבת מכך. שיטת המיסוי בישראל אינה דומה לשיטת המיסוי באירופה ה"נאורה". שיטת המיסוי הישראלית אשר שמה את הנהג הישראלי במרכז הכוונת, וכאשר מגיעה מכונית הנוסעת על חשמל ואינה משלמת מס על הדלק, המדינה כבר חושבת על דרכים איך לוודא שמי שקנה רכב חשמלי ימשיך לשלם, ולשלם הרבה, גם אם אינו צורך את הדלק היקר.
את ההבדל בין מדינת ישראל לבין המערב אפשר לתמצת במשפט אחד קצר: במדינת ישראל לוקחים, באירופה נותנים. לפי נתונים שהתפרסמו באירופה, במדינות שבהן נרשמה עלייה במכירות של מכוניות חשמליות, הדבר נבע ממענקים של אלפי יורו שניתנו לקונים, כדי לעודד את המעבר למכוניות שאינן מזהמות. רק לפני כשבועיים הודיע הממשל בצרפת כי יקשה על בעלי מכוניות חשמליות למכור אותן תוך שנה, כדי להרוויח את המענק של עד 6,000 יורו שקיבלו. לעומת זאת בישראל, הצרכנים נוהרים בכל מקרה לסוכנויות הרכב ולכן אין למדינה שום סיבה לתת להם מענקים, אלא רק להטיל עליהם מס קניה מוגדל, בידיעה שגם אם מס הקניה יעלה, הישראלים ימשיכו לקנות. עוד נקודה שנשכחה בלהט הדיון: היכן מס הנסועה על הרכב החשמלי? טיוטת חוק ההסדרים דנה באריכות במס אשר יוטל על בעלי מכוניות חשמליות, ואשר יורגש בכל פעם שהמכונית יוצאת מן החנייה בבית - מס שבכלל לא הוזכר על ידי כל מי שרוצים לעודד את המעבר לרכב חשמלי.
עוד נקודה שממחישה עד כמה העיסוק בסוגיית מס הקנייה הוא עיסוק שולי וכמה הגישה האירופית שונה מן הגישה הישראלית, נוגע דווקא למכוניות מסוג אחר: מכוניות פלאג-אין הייבריד. נזכיר - רכב חשמלי נוסע בכוח חשמל בלבד. מכונית פלאג-אין הייבריד מצוידת במנוע חשמלי וגם במנוע בנזין או דיזל. המנוע החשמלי מאפשר נסיעה של כמה עשרות קילומטרים אחרי טעינה מהשקע, וכאשר החשמל נגמר, אזי המכונית שורפת דלק ומתנהגת כמו מכונית היברידית. שיעור מס הקניה על מכונית פלאג-אין הייבריד הוא 40%, בינואר הקרוב הוא יעלה ל-55% בדיוק כפי שמס הקניה על המכוניות החשמליות יעלה ל–20%. כעת נעבור לבריטניה – עוד מדינה שמעניקה לאזרחיה מענקים כדי שיקנו מכוניות נקיות. בבריטניה הוחלט השבוע שמכוניות פלאג-אין הייבריד לא יהיו זכאיות יותר לקבלת מענק בסך 1,500 פאונד (אגב עד השנה שעברה היה גובה המענק 2,500 פאונד). מדוע? בגלל שבבריטניה הוחלט שהמכירות של המכוניות האלה הגיעו למצב בו לא צריך לעודד אותן, החיסכון בדלק הופך את רכישתן ליותר כדאית וגם המכירות שלהן לא באמת מגיעות למצב של מאסה קריטית, כלומר זהו פתרון ביניים בין רכב בנזין או דיזל ורכב חשמלי – כך שאין טעם להמשיך ולתת עליו הטבות.
בישראל השיטה הפוכה. מס הקניה על פלאג אין הייבריד הוא מס מופחת. בפועל, פרט לקומץ של יבואני רכב קשה למצוא מכוניות כאלה בישראל – אבל רשות המיסים ממשיכה לסבסד אותן. בבריטניה אגב מצאו שימוש לכספי הסובסידיה של מכוניות הפלאג-אין הייבריד שנחסכה: הם משמשים לשדרוג תשתית הטעינה במדינה. בישראל ממשיכים להשקיע במכוניות האלה – ויותר מכך, ממשיכים להעניק למי שמחזיק במכונית פלאג-אין הייבריד הטבת שווי שימוש.
ממש לאחרונה התקיים בוועדת הסכפים של הכנסת דיון בנושא הטבת שווי השימוש של מחזיקי רכבי הפלאג-אין הייבריד, בו נקבע כי ההטבה תימשך. רק דבר אחד לא נבדק על ידי הוועדה: כמה מחזיקי רכבים כאלה מגיעים לעבודה ומחברים את הרכב לשקע חשמל כדי לנסוע הביתה בכוחו של חשמל לפני שמנוע הבנזין המזהם נכנס לפעולה. אגב, גם ברשות המיסים לא בוצע עד כה מחקר מקיף בנושא זה, אולי בגלל שיש מגזרים אמידים שעם שווי השימוש שלהם אסור להתעסק ולכן עדיף לתת להם הטבת מס של רכב חשמלי למרות שהם כלל לא משתמשים בטכנולוגיה שהופכת את הרכב לחשמלי. בכל מקרה, כל הכספים האלה ש"מתחבאים" מתחת לפני השטח יכולים לשמש למשל לסיבסוד רכישת רכב חשמלי, לעוד הטבת מס קטנה, או למענקים להקמת רשת טעינה. אבל בהתחשב בהבדל האדיר בין המצוי והרצוי, כנראה שהרגולטורים בישראל ימשיכו לרדוף עוד שנים רבות אחרי הזנב שלהם עד שיבינו שהדרכים המוכרות לסחוט את הנהג הישראלי, הטרמפ שתופסים הפוליטיקאים והכשלים של המדינה באיתור הכספים שנמצאים מתחת לאפה, כל אלה עיכבו את חדירתם של רכבים חשמליים, עיכבו בשנים את המעבר לתחבורה נקייה והפכו את הנהגים בישראל לפרה חולבת בעל כורחם.
