סגור
חיפוש

אבסורד תקנות שכחת הילדים ברכב: אתם עוד תשלמו על זה

במשרד התחבורה מאיצים תהליכים לקראת כניסת התקנות נגד שכחת ילדים ב־1 באוגוסט, אבל המכשולים בדרך רבים: רוב מערכות הבטיחות עדיין בבדיקה, התקן שנקבע לא הוכח כיעיל, והמחיר הגבוה - עד אלפי שקלים למשפחה - נופל כולו על הציבור

"יותר מעשר מערכות למניעת שכחת ילדים יהיו זמינות לציבור במהלך חודש יוני, ובהמשך אף צפוי מספר המערכות שייכנסו לשוק לגדול עוד יותר" – כך הכריז משרד התחבורה לפני כשבוע.
הודעת המשרד מגיעה על רקע ההחלטה של ועדת הכלכלה מחודש מרץ האחרון שלפיה יש לחייב כל מי שמסיע ילד מתחת לגיל 4 להתקין מערכות בטיחות נגד שכחת ילדים ברכבו. התקנות היו אמורות להיכנס לתוקף כבר באוגוסט הקרוב, ולכן היה על המשרד להאיץ את התהליך, אך נראה כי בזמן שהמשרד משדר כאילו הכל בשליטה, ישנם דברים שנופלים בין הכיסאות.

במשרד התחבורה אמנם מצהירים כי ישנן כבר עשר מערכות זמינות, אך נכון ל־1 ביוני היו בפועל רק ארבע מערכות כאלה המאושרות לשימוש בישראל. יתר המערכות הוגדרו באתר המשרד "בתהליך בדיקה". לשאלה כיצד יאושרו כל המערכות עד אוגוסט השיב משרד התחבורה באופטימיות: "בימים האחרונים מאיצים במשרד את אישורי המערכות העומדות בתקנות".

3 צפייה בגלריה
שרת התחבורה מירי רגב 6.6.21
שרת התחבורה מירי רגב 6.6.21
שרת התחבורה, מירי רגב. גורם במשרד: "השרה רוצה להיות חתומה על זה לפני סוף הקדנציה"
(צילום: דנה קופל)
אך הליך האישור המואץ שעליו מכריז המשרד הוא לאו דווקא חיובי. "כל תהליך אישור מערכות הבטיחות והקביעה שהן צריכות להיות מאושרות בתוך חודשים ספורים הם יריקה בכל מה שקשור בחיי אדם. הרי ברור לכל מי שיסתכל על תהליך כזה שיש כאן משהו עקום ודפוק. רק בישראל עושים הוקוס פוקוס ומביאים בשלושה חודשים מערכת ששומרת על החיים של הילדים שלנו, כזו שאין לה אח ורע כמעט בשום מקום בעולם, ואז קובעים שלישראל זה יתאים, שלא לדבר על העובדה שכל זה צריך להתבצע בכמה חודשים", מסביר גורם במשרד התחבורה שהיה מעורב בתהליך.
לדבריו, "הלחץ לאישור המערכות האלה הוא היסטרי, לאו דווקא מהצד של מי שמעורבים בבוננזה של הכסף, אלא מצד לשכת שרת התחבורה מירי רגב. זה עוד פרויקט שהיא חייבת להיות חתומה עליו לפני סוף קדנציה, אבל הוא יוצא לפועל בתוך כמה חודשים, מישהו עוד עלול לשלם על זה לא בכסף אלא בילד".
תחילתה של פרשת מושבי הבטיחות לילדים בקול קורא אשר פורסם על ידי משרד התחבורה בשלהי יולי 2020. הקול הקורא של משרד התחבורה התייחס לכמה היבטים חשובים ומאוד מעוגנים במציאות של מהלך כזה – קביעת תקינה מחייבת (מה צריך בחוק), החובה החוקית להתקין את המערכת וגם האפיונים של המערכת. בשלב זה דובר על המהלך בקווים כלליים וגיל הילד היה אמור להיות 5 ומטה. לאחר מכן שב הנושא, עדיין בלי שנקבעו תקנים מחייבים כלשהם, והופיע בדו"ח של משרד התחבורה מדצמבר 2020, המסכם את השפעות הרגולציה על נושא השארת ילדים ברכב חונה.
בא לי איטליה
הדו"ח אשר חובר על ידי ליאור לוי ועידו אליה ממשרד התחבורה קובע את כללי היסוד לרגולציה שתקבע אילו מערכות האזרחים יידרשו להתקין. הדו"ח קובע כי בישראל קיים תקן מחייב לשימוש במערכות כאלה – תקן ישראלי 6400 חלק 2, אך היזמים שאליהם פנה משרד התחבורה סבורים שהתקנים שלפיהם הם פועלים טובים יותר. הדו"ח גם עסק בהרחבה במדיניות אשר נהוגה במדינות שונות בעולם, למשל ארה"ב, אך הדגש אשר מושם בדו"ח הוא על איטליה — המדינה היחידה בעולם חוץ מישראל אשר חוקקה חוקים בנושא.
מחברי הדו"ח קובעים חד־משמעית כי "מוקדם מכדי לקבוע את יעילותו של התקן אשר נהוג באיטליה לגבי מערכות התרעה על הימצאות ילדים ברכב". אך למרות הדגל האדום שמרימים מחברי הדו"ח, אצה השעה לאנשי משרד התחבורה – והתקן האיטלקי אושר בישראל.
ההחלטות התמוהות בתהליך לא מסתיימות בכך. בינואר 2021, חודש בלבד לאחר חיבור הדו"ח אשר מתריע מפני התקן האיטלקי, התקיים בכנסת דיון ראשון בוועדת הכלכלה בנושא מושבי הבטיחות.
לצד דברי אנשי משרד התחבורה נשמע בדיון הראשון גם קולו של אחד הגורמים הבודדים שאינם אנשי משרד התחבורה, אלא מי שאחראי על התקינה של המוצר, כלומר על המכלול המורכב של כללים אשר נוגעים ליעילות המוצר, להפעלתו ולשימוש בו: אביחי פישר, ראש אגף רגולציה במשרד ראש הממשלה. פישר הטיל פצצה בדיון כשאמר שתהליך הרגולציה בוצע בצורה לא מקצועית. "מדובר ברגולציה עם עלויות מאוד גבוהות ושאלות של תחרות, ואי אפשר להעביר אותה בלי עבודת מטה רצינית", אמר פישר בדיון.

3 צפייה בגלריה
כיסא בטיחות פמילי פיקס של מקסי קוזי כסא בטיחותי כיסא ל ילדים ל אוטו
כיסא בטיחות פמילי פיקס של מקסי קוזי כסא בטיחותי כיסא ל ילדים ל אוטו
ילדים ברכב. כ־30 פעוטות קיפחו את חייהם בעשור האחרון
(צילום: ג'ני לוי)

עוד הדגיש פישר כי משרד ראש הממשלה מתנגד לחובת התקנת המערכת ואף הדגיש כי "שלחנו בקשה להתייחסות ולא קיבלנו שום דבר". מאז לא הופיע פישר עוד בוועדת הכלכלה בנושא זה. בשפה פשוטה, נציג משרד ראש הממשלה הטיל וטו על התקינה הישראלית למושבי הבטיחות, מה שתקע את התהליך לכאורה. אבל חודש אחד מאוחר יותר התקיים דיון נוסף בוועדת הכלכלה בנושא מושבי הבטיחות. עניינו של הדיון היה התאמה של התקן לחקיקה האיטלקית – אותה חקיקה שמומחי משרד התחבורה כתבו עליה ש"מוקדם לקבוע את יעילותה".
חודש אחד מאוחר יותר, כלומר במרץ האחרון, נקבע סופית כי מושבי הבטיחות יהפכו לחובה בישראל מ־1 באוגוסט וזאת על פי התקינה האיטלקית. מכיוון שיש גם יצרנים של מערכות בטיחות בישראל אשר מייבאים מוצרים שאינם משווקים כלל באיטליה, הוחלט בנוסף לבצע התאמות בתקינה הישראלית, כאשר הקו המנחה הוא אותה תקינה איטלקית שלגביה הועלו אינספור חששות.
"עצם העובדה שקיים מוצר שמאות אלפי בתי אב בישראל יצטרכו להתקין, שתהליך האישור שלו בוצע בפועל בתוך שלושה חודשים, הוא טירוף", מסביר גורם העוסק בתקינת מוצרי בטיחות והיה מעורב בתהליך. "בעולם לוקח שנים לאשר מוצר כזה בגלל התקינה. באיטליה עצמה התקינה לקחה מעל שנתיים. ניקח לדוגמה את החברה החרדית, חברה ברוכת ילדים. מה יעשה הורה חרדי שמשתמש בטלפון כשר שיכול רק לחייג שיחות? יוריד את האפליקציה לטלפון עם טכנולוגיה של שנות התשעים?".
סבסוד הולך לאיבוד
במהלך דיוני ועדת הכספים צוין כמה פעמים כי עלותה של המערכת עומדת על כמה עשרות שקלים, אך בפועל מדובר במאות שקלים ואף אלפי שקלים אם בוחרים במערכת משוכללת. ברוב המקרים יש גם צורך בהתקנה של יותר ממערכת אחת, שכן חובת ההתקנה חלה על כל מי שמסיע ילד בן 4 ברכב, גם אם מדובר בשמרטפים או בסבים. מדובר במיליוני משתמשים.
באתר משרד התחבורה שבו מפורטים סוגי המערכות שכבר אושרו, ניתן גם לקבל הפניה אל המתקינים ומשם לקבל מחיר. לדוגמה, מחיר מערכת Babybeep עומד על 499 שקל במחיר השקה, ומחיר מערכת TOPOCARE, שבאתרה מצוין ש"חצי מיליון איטלקים לא טועים", מתחיל ב־349 שקל. גם המערכות מתוצרת כחול־לבן אינן זולות. לדוגמה, מחיר מערכת בייבי פלאג עומד על 599 שקל. בישראל החליטו ללכת על המודל האיטלקי, עם הבדל אחד משמעותי – באיטליה הממשל מקיים עם התושבים זה כשנתיים (מאז כניסת החוק לתוקף) דיון על היקף גובה הסובסידיות וההחזרים על התקנת המערכות. בישראל אין כל כוונה לבצע תהליך כזה.
באותו דו"ח מסכם של משרד התחבורה אשר חובר על ידי עובדי המשרד בעצמם נכתב: "קיים חשש מהעלויות של המערכות וההתקנה שלהן, והמשמעות מבחינת ההוצאה הכספית הנדרשת ממשפחה, במיוחד בעת הנוכחית. עצם החיוב בהתקנת המערכות יגרום להעלאת מחירים. נדרש שהמדינה תישא בעלויות או תקים מנגנון סבסוד על מנת להקל את ההוצאה הכספית". הדבר כאמור לא קרה.
"זו הפעם הראשונה שבה מישהו מכריח מיליוני ישראלים לבצע הוצאה של מאות ואולי אפילו אלפי שקלים בלי לסבסד אגורה אחת", מסביר גורם בענף הרכב. "ניתן לבלוע חובה לרכוש אפוד, אבל להוציא 500 שקל בכל משפחה, ולפעמים אפילו יותר, זה משהו שלא יעבור בשקט. נראה כיצד יתייחסו בחברה החרדית למצב שבו משפחה שמרוויחה 5,000 שקל בחודש צריכה להוציא 1,500 שקל בשביל לממן מערכות התראה לשלושה ילדים".

3 צפייה בגלריה
ילד נשכח באוטו ילדים כיסא בטיחות
ילד נשכח באוטו ילדים כיסא בטיחות
כסא בטיחות של ילדים
(צילום: עמית מגל)

יש להדגיש: העובדה שהחובה להתקין את המערכות נכנסת לתוקף ב־1 באוגוסט עדיין אינה סוף דבר. ראשית, האכיפה תבוצע בפועל רק מתחילת השנה הבאה, והקנס יעמוד על 250 שקל ו־4 נקודות חובה ברישיון. שנית, עד 1 בדצמבר יידרש משרד התחבורה לדווח לוועדת הכלכלה האם בכלל משטרת ישראל מסוגלת לאכוף את התקנות. ייתכן מעבר לכך כי עם כניסתה של ממשלה חדשה שר התחבורה הנכנס יבין את גודל הנטל על מיליוני ישראלים או שיצטרך לשאת לדוגמה בלחצים מצד אוכלוסיות חלשות ומשפחות מרובות ילדים, כך שהמילה האחרונה בתחום טרם נאמרה ובינתיים — עם ישראל ישלם.
ממשרד התחבורה נמסר: "מדובר ברפורמה שנועדה להציל חיים ולמנוע את הטרגדיות הקשות, שבהן ילדים מצאו את מותם או נפגעו באורח קשה מדי קיץ. בעשור האחרון קיפחו את חייהם כ־30 ילדים בכלי רכב ונפצעו יותר מ־800. החקיקה החדשה מהווה פתרון לטרגדיות הקשות". בנוגע לטענת פישר כי הרגולציה בוצעה באופן לא מקצועי נמסר: "מדובר בטענה חסרת כל שחר שכן המשרד גיבש את הליך התקנה באופן מקצועי ביותר, תוך קיום השיח הנדרש עם המשרדים הרלוונטיים המקבילים".
לגבי האוכלוסיה החרדית נמסר: "חלק מתוך כלל המערכות שמשרד התחבורה אישר כוללות אביזר נישא ייעודי המספק התרעה לנהג ללא תלות בסמארטפון".