סגור
אאודי A6 אוואנט איטרון קונספט מכונית סטיישן
אאודי A6 אוואנט (צילום: יצרן)

בעלי רכב יוקרה? תקרת שווי השימוש מזנקת לשיא חדש

כיום מחזיקי רכב צמוד שמקבלים אותו מהמעסיק משלמים עליו שווי שימוש בגובה 2.48% מערך הרכב כאשר הוא חדש. בשנים האחרונות תקרת שווי השימוש הולכת ועולה, וכעת מדובר במחיר שיא של 545 אלף שקל. כלומר, שווי השימוש של רכבי היוקרה עלה ויחושב לפי מחיר זה

לתשומת ליבם של מחזיקי מכוניות היוקרה: תקרת חישוב שווי השימוש לרכב צמוד לשנת 2023 זינקה ל-545 אלף שקל, כך עולה מעדכון רשות המסים. זאת לאחר שבשנת 2022 עמדה על 518 אלף שקל.
כיום כל המחזיק רכב צמוד - שמקבל אותו ממעסיקו (בין אם בליסינג ובין אם בבעלות המעסיק) משלם עליו שווי שימוש. כלומר, סכום שמתווסף לשכר הברוטו של העובד. גובה שווי השימוש על רכב עומד על 2.48% מערך הרכב כאשר הוא חדש. כלומר, לשכר הברוטו של מחזיקי רכב צמוד לצורך חישוב מס מתווסף מדי חודש סכום בגובה 2.48% מערך הרכב.
לצד מנגנון חישוב שווי השימוש לרכב צמוד, מדינת ישראל קבעה גם "תקרה" לחישוב זה. כלומר, סכום מסוים שמעליו שווי השימוש כבר לא יכול להשתנות. כלומר, אם למשל פלוני יקבל מהעבודה מכונית יוקרה בשווי של מיליון שקל - שווי השימוש לרכב עדיין יחושב לפי תקרת שווי השימוש הקבועה ולא לפי מחיר הרכב שהוא מיליון שקל. בפועל, הרוב המכריע של המכוניות הצמודות בישראל הן מכוניות עממיות ורכבי יוקרה אינם נרשמים בהכרח באופן שדורש ממי שמחזיק בהם לשלם שווי שימוש, אבל קיימים גם מקרים יוצאי דופן.
גובה תקרת שווי השימוש עלה כעת לשיא חדש: בשנת 2020 גובה התקרה היה 509 אלף שקל, בשנת 2021 ירד ל-506 אלף שקל, בשנת 2022 עלה ל-518 אלף שקל וכעת מדובר בשיא חדש - 545 אלף שקל. כלומר, מי שיבחר למשל באאודי A6 ברמת הגימור "45 סופריור" שמצוידת במנוע בנפח 2.0 ליטרים, שעולה 503 אלף שקל – ישלם את אותו שווי שימוש שישלם מי שיבחר דווקא בגרסתה היוקרתית יותר של האאודי – ה"55 סופריור" שמצוידת במנוע בנפח 3.0 ליטרים. מכיוון שתקרת חישוב שווי השימוש תקפה לגבי כל מכונית שנמכרת בישראל – המשמעות היא שלמעשה מחזיק כל מכונית צמודה שמחירה מעל 545 אלף שקל ישלם סכום חודשי שיתווסף לשכר הברוטו שמחושב לפי 2.48% מתוך 545 אלף שקל, כך שלמעשה גם מי שיבחר אפילו באופן תאורטי בפרארי צמודה במחיר- עדיין ישלם שווי שימוש שייקבע לפי 2.48% מתוך 545 אלף שקל.
מרשות המסים נמסר: "גובה התקרה מוצמד למדד המחירים לצרכן, שרשם בשנה שעברה עלייה של יותר מ-5%. מכאן מקור העלייה המשמעותית ברף התקרה".