יבוא הרכב זינק ב־63%, נמל אילת נשאר מאחור
העלייה החדה ביבוא כלי הרכב לישראל במהלך מאי הזניקה את הפעילות בנמלי חיפה ואשדוד, אך נמל אילת, שבעבר היה שער הכניסה המרכזי למכוניות, ממשיך לפעול במתכונת חלקית ויקרה. הסיבה: האוניות מסרבות להגיע בגלל האיום החות'י
על פי רשות הספנות והנמלים (רספ"ן), בחודש מאי 2026 חל זינוק של כ־63% במספר כלי הרכב שיובאו לישראל – 27,547 כלי רכב לעומת 16,876 באפריל (עלייה של 7.5% בהשוואה למאי אשתקד). למרות השיפור המשמעותי, נמל אילת, שעד לפני שלוש שנים פריקת כלי רכב היתה מקור ההכנסה המרכזי שלו, אינו מצליח ליהנות מהגאות. האיום החות'י על אילת טרם הוסר, והנמל נאלץ להסתפק בפריקת מספר מצומצם של כלי רכב באמצעות אונייה מיוחדת הפועלת בקו עקיף דרך עקבה.
הסיבה המרכזית לזינוק ביבוא היא היחלשות הדולר מול השקל בשנה האחרונה. יבואני הרכב זיהו את ההזדמנות שנוצרה בעקבות ירידת שער הדולר מול השקל והגדילו את היקף הרכישות. בשל שינויי נתיבי השיט שנגרמו מהלחימה בין ארה"ב, ישראל ואיראן, חלק מהמשלוחים התעכבו בים, אך במהלך מאי הגיעו כלי הרכב לישראל בכמויות גדולות.
המרוויחים העיקריים מהזינוק הם נמלי חיפה ואשדוד. נמל חיפה, שבבעלות קבוצת אדאני ההודית וקבוצת גדות הישראלית, פרק במאי 13,726 כלי רכב לעומת 7,936 באפריל. נמל אשדוד פרק 9,983 כלי רכב לעומת 5,798 באפריל.
בתחילת אפריל הודיע נמל אשדוד כי הוא עשוי להפסיק את פריקת כלי הרכב בעקבות הנחיה חדשה של רספ"ן, המחייבת פינוי כלי רכב משטחי הנמל בתוך 72 שעות, במטרה לפנות מקום למטענים חיוניים בתקופת "שאגת הארי". הנהלת הנמל טענה כי לא תוכל לעמוד בדרישה ואף איימה להשבית את פעילות הפריקה. מנהל רספ"ן צדוק רדקר הבהיר כי צעד כזה עלול להוביל להטלת קנסות, ולבסוף גובשה פשרה שלפיה הנמל ימשיך לפרוק כלי רכב בהתאם לקצב הפינוי משטחיו.
הנמל היחיד שנותר מחוץ לחגיגה הוא נמל אילת. עד פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" היה הנמל אחד ממנועי הרווח המרכזיים של בעליו, האחים נקש, שמשכו ממנו רווחים המוערכים ביותר מ־162 מיליון שקל בארבע השנים שקדמו למלחמה.
נמל אילת הוביל את תחום יבוא הרכב לישראל: במהלך 2023 נפרקו בו 149,498 כלי רכב לעומת 114,042 באשדוד ו־81,243 בנמל חיפה. פריקת כלי רכב נחשבת לאחת הפעילויות הרווחיות ביותר עבור הנמלים, שכן היא דורשת כוח אדם וציוד מעטים יחסית בעוד ההכנסה גבוהה בהשוואה למטענים אחרים.
אלא שמאז נובמבר 2023, אז החלו החות'ים לאיים על אוניות המתקרבות לאילת, פעילות יבוא הרכב בנמל כמעט נעצרה לחלוטין. לאורך 2024 ו־2025 לא נפרקו בו כלי רכב, ועיקר פעילותו התבססה על שירותים שניתנו לחיל הים.
זה יותר משנתיים שהנהלת נמל אילת מנסה להשיב את הנמל לפעילות מלאה. למעט פיצוי חד־פעמי של 15 מיליון שקל, הנמל לא קיבל פיצוי על הנזקים וההפסדים שנגרמו לו בעקבות המלחמה.
לאחר שורה של ניסיונות שכללו פניות לרשויות במצרים, הפעלת פתרונות יבוא עצמאיים מהמזרח ופנייה לארה"ב בדרישה לפעול נגד נכסי החות'ים, נמצא באפריל האחרון פתרון זמני: הנמל חזר לפרוק כלי רכב באמצעות מסלול עקיף. באותו חודש הגיעו לנמל 5,905 כלי רכב.
הפתרון מבוסס על פריקת המכוניות בנמל עקבה שבירדן והעברתם לרציפי נמל אילת באמצעות אוניית Ro-Ro (אוניית Roll-on/Roll-off שמיועדת לשאת מטען מתגלגל כמו מכוניות כשהמטענים עולים ויורדים מהאונייה בנסיעה עצמאית או באמצעות גרירה). מדובר בשיטה מסורבלת ויקרה יותר, ובנמל מדגישים כי מדובר בפתרון זמני.
במצב כזה מתקשה נמל אילת להתחרות בנמלים האחרים ואינו יכול ליהנות מהזינוק החד במספר כלי הרכב המיובאים לישראל. באפריל יובאו דרך נמל אילת 3,142 כלי רכב, ובמאי 3,838 בלבד.
נכון להיום נמצא נמל אילת במלכוד. המדינה אוסרת עליו להפסיק את פעילותו, אך יכולתו לשוב לפעילות מלאה מוגבלת. אולם למרות חשיבותו האסטרטגית של הנמל כשער ימי לישראל, נראה כי כלל הגורמים המעורבים משלימים עם השבתתו החלקית. הסרת האיום החות'י אינה נמצאת כיום במוקד סדר היום המדיני, ואינה נזכרת בהסדרים המתגבשים מול איראן וחזבאללה.
ממשרד התחבורה נמסר: "המשרד פועל באופן שוטף למתן סיוע לנמל אילת ולשמירה על פעילותו. המשרד פעל לדחיית תשלומים לחברת נמלי ישראל ולרספ״ן, על מנת להקל את ההתמודדות הכלכלית של הנמל. כמו כן, המשרד קידם הכשרת שטחים לאחסון כלי רכב עבור נמל אילת ופעל לקידום מתווה שיפוי מול משרד האוצר עבור חברות ההובלה הימיות. חלק מהצעדים הנדרשים להחזרת פעילות מלאה של הנמל תלויים בהחלטות ובמשאבים של משרדי ממשלה נוספים, ובהם משרדי האוצר הכלכלה".
