אחרי הצניחה במחיר: ארבע חשמליות סיניות משתלמות בשוק המשומשות
התיישנות הטכנולוגיה, ירידה במכירת רכב חשמלי ומכירה בהנחות הובילו סיניות חשמליות מסוימות מודל 2025 לצניחה של 35% במחיר בתוך שנה. כלכליסט מביא ארבעה דגמי אנדרדוג, שביחד עם הוזלה משמעותית, הופכים לעסקה מעניינת
שוק הרכב הישראלי של 2026 הוא שוק כאוטי: יבואני הרכב מציעים בימים אלה שלל מבצעים והנחות על רוב הדגמים החדשים, אבל במקרה של החשמליות הסיניות מדובר בסוג של בוננזה: לא רק שהמכוניות האלה נמכרות בהנחות לציבור, הן נמכרות בהנחות גדולות למגרשים ולסוחרים. הטכנולוגיה שלהן מתיישנת מהר, מכירות הרכב החשמלי יורדות, ובחלק מן המקרים בזמן שהיבואן מציע את הרכב חדש בניילון, אפשר כבר למצוא אותו בשוק המשומשות כשהוא נסע פחות משנה על הכביש — ובמחירי רצפה.
מחירי המחירון הם נקודת פתיחה בלבד: המוכרים יודעים היטב שמה שיש להם ביד לא בהכרח נמכר. וכך דווקא שוק המשומשות מציב לפתע הזדמנות מצוינת לרוכשי מכוניות חשמליות. הסיבה אינה בהכרח האיכות של הרכבים או הטווח והביצועים, אלא שלפתע המחיר נהיה ריאלי, כלומר הוא משקף, לפחות יחסית, את התמורה האמיתית לכסף. ירידות הערך האלה אינן משהו שמשותף לכל הסינים. בחלק מהמקרים הערך נשמר, אבל בחלק בלתי מבוטל מהמקרים הערך צנח, ואז האנדרדוגים הופכים לפתע לעסקה מעניינת.
ג'אקו 5 EV: בעיה במושב האחורי
ג'אקו 5 EV
לוי יצחק למודל 2025:
104 אלף שקל
מחיר לפני שנה:
151 אלף שקל
ירידת ערך:
30%
ג'אקו 5 נמנה עם רכבי הכביש־שטח הנמכרים בישראל. יש לו גרסה בנזינית, היברידית וחשמלית. מבחינת הנתונים, זהו רכב שמבוסס על רכיבים של קונצרן צ'רי, כאלה שניתן למצוא גם בדגמים אחרים של הקונצרן. הגרסה החשמלית שלו איבדה ערך בצורה כל כך משמעותית, שלפתע היא נראית כמו עסקה כדאית. אחרי הכל, זה רכב כביש־שטח בן שנה שהוא גדול למדי וגם מרווח.
מה טוב?
העיצוב מדליק. בג'אקו לא מתביישים להודות שהרכב הזה נראה כמו ריינג' רובר קטן. מעבר לכך, זה רכב שמשחק חזק על הגימיק הסיני המוכר של "המון אבזור לשקל", אז יש כאן מסך גדול, הרכב מרווח למדי, ואף על פי שהוא לא מיועד למרוצים ברמזור, הביצועים סבירים למדי.
מה פחות אהבנו?
טווח הנסיעה מגיע ביום טוב למעל 300 ק”מ. נוחות הנסיעה ככה־ככה, אבל לפחות היא יותר טובה מהגרסה ההיברידית, שהיא ממש נוקשה. המושב האחורי לא כל כך נוח, יש בו סוג של גבנון שבהחלט יכול להשפיע לרעה על הגב של אדם מבוגר שייסע ברכב הזה שעות ארוכות.
למה המחיר נשחק?
במקרה של ג'אקו 5, הגרסה החשמלית הגיעה לישראל ראשונה ומה לעשות, הטווח אינו מדהים. עבור ישראלים רבים 300 ק”מ הם מה שהרכב ייסע בשבוע שלם, כך שזה לא משנה לכולם. אבל מעבר לכך, היבואנית דחפה את הגרסה ההיברידית בצורה אגרסיבית מאוד גם לציי הרכב וגם לשוק הפרטי, והעובדה הזאת הדגישה מהר מאוד את החסרונות של הדגם החשמלי. אם יש רכב שנראה כמו ריינג' רובר, עולה זול וגם יכול לנסוע עד אילת על כוח היברידי, עם דלק שמקבלים מהמעסיק, אז למה לקחת חשמלי?
הונגצ'י EHS 7 CORE: הרבה פח לשקל
הונגצ'י EHS 7 CORE
לוי יצחק למודל 2025:
151 אלף שקל
מחיר לפני שנה:
229 אלף שקל
ירידת ערך:
34%
הונגצ'י של FAW מייצרת מכוניות שלפי הצהרות היצרנית מיועדות לשליטי סין. בישראל העיצוב הקיצוני פחות עובד. לא מדובר בלהיט מכירות, וזאת בלשון המעטה. אבל זו בדיוק הסיבה כנראה לירידת ערך מבהילה של מעל שליש ממחיר הרכב בשנה הראשונה. ואז לפתע רכב כביש־שטח מהקטגוריה שיבואני הרכב מגדירים כ"יוקרתית" נמכר במחיר נמוך ממחיר רכב כביש־שטח של דאצ'יה.
מה אהבנו?
אבזור טוב, ובנוסף מדובר ברכב מרווח למדי.
מה פחות אהבנו?
כל היתר. כבר בנסיעת מבחן קצרה על רכב של לקוח התגלה כי התנהגות הכביש גרועה למדי. הרכב עמוס בגימיקים לא בהכרח שימושיים, הנדסת האנוש מיועדת למי שמעדיף גאדג'טים, חלקם הגדול קשה מאוד להפעלה. איכות הגימור בהחלט לא מתקרבת למה שמוכר מהיצרנים האירופיים ואי אפשר להתעלם מהעיצוב הזה.
למה המחיר נשחק?
כי תסתכלו על הרכב ותבינו. וגם המותג לא ממש הצליח בישראל. אבל זה בהחלט משחק לטובת הלקוחות. אומרים שלכל סיר יש מכסה ועם כזאת ירידת ערך כנראה שגם אפשר להתמקח עם המוכרים ולקבל מחיר אפילו יותר טוב. ואז יש ביד רכב שאומנם אינו מושלם אבל מציע הרבה פח לשקל.
ליפמוטור C10: בעיה של תדמית ומזל
ליפמוטור C10
לוי יצחק למודל 2025:
110 אלף שקל
מחיר לפני שנה:
170 אלף שקל
ירידת ערך:
35%
מותג הרכב הסיני של קבוצת סטלאנטיס. ליפמוטור עושה עבודה לא רעה באירופה, ובישראל היבואנית הכריזה לאחרונה על הצגת דגמים חדשים ומחירים חדשים. כל אלה לא ממש מספיקים כדי להציל את C10 שלא ממש הגיעה להצלחה של BYD או של ג'ילי. תכלס, בעולם של פלסטיק זול ומסך גדול לא מדובר ברכב שבאמת שונה מהן מהותית, זה עניין של תדמית ומזל. כאן דווקא האנדרדוג מציע הזדמנות מעניינת.
מה אהבנו?
הרכב מרווח מאוד, ממש מרווח, אפילו יותר מרכבים סיניים אחרים בקטגוריה. האבזור בהחלט מכובד. גם נוחות הנסיעה והטווח סבירים.
מה פחות אהבנו?
מכוער להפליא. מעבר לכך יש לא מעט רכבים מהדגם הזה שהגיעו לישראל עם מערכת טעינה חד־פאזית. בעולם האמיתי זה אומר שמדובר ברכב שנטען לאט בעמדה הביתית. בנוסף, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהמותג כבר החליף ידיים, שיש הרבה קאמבקים של המותג, ובכל ניסיון להתניע אותו מחדש בישראל יש דגמים חדשים ובדרך כלל זולים. זה אומר שמי שיש לו כזה רכב צריך לראות כיצד המחיר צונח.
למה המחיר נשחק?
כי מדובר במותג שאינו נמנה עם מובילי השוק, בינתיים יצאו גרסאות פלאג־אין הייבריד, והרכב נמכר במשך זמן רב ב"יד ראשונה אפס קילומטר".
מקסוס מיפה 7 לקשורי: לבני ברק ובית שמש
מקסוס מיפה 7 לקשורי
לוי יצחק למודל 2025:
139 אלף שקל (יבוא UMI, יבוא אוטו חן)
מחיר לפני שנה:
215 אלף שקל (UMI), 219 אלף שקל (אוטו חן)
ירידת ערך:
35% (UMI), 36% (אוטו חן)
המיניוואן הגדול והחשמלי של מקסוס, שהיא עצמה חלק מקונצרן SAIC. במקרה של מקסוס יש כאן סיפור מעניין: הזיכיון ניתן לשתי יבואניות, UMI ואוטו חן, והן יצאו בשורה של הטבות ללקוחות כדי להתחרות זו בזו. אבל מה לעשות שבישראל יש שוק מאוד ספציפי למיניוואנים מבחינה מגזרית, ולא לכולם יש מעל 200 אלף שקל לרכב סיני. המלחמה בין שני היבואנים בהחלט שחקה את הערך, ועכשיו יש מיניוואן בזול.
מה אהבנו?
המרווח הפנימי מרשים. בניגוד ללא מעט רכבי כביש־שטח, שמתיימרים למכור ללקוחות מקום לשישה נוסעים אבל בשורה האחורית אי אפשר לדחוף ילד בן 10, כאן באמת יש מקום. איכות הגימור סבירה, איכות הנסיעה סבירה, ובשוק יש ביקוש משמעותי למיניוואנים בנזין בגלל המגזר החרדי - ודווקא המיניוואנים הם זללנים לא קטנים. למי שיש ארבעה ילדים ומעלה, עסקה מאוד מעניינת. גם הנדסת האנוש לא מבלבלת כמו אצל סינים רבים.
מה פחות אהבנו?
טווח הנסיעה ככה־ככה. אל תצפו לפינוקים באבזור.
למה המחיר נשחק?
התחרות בין שני היבואנים לא עשתה בהכרח טוב לצרכן. בענף הרכב הישראלי קשה מאוד למצוא מצב שבו יבואן אחד מרסק את המחיר ומעניק ליריבו נוקאאוט. חבל, כי הרכבים האלה הגיעו כך ל"יד ראשונה אפס קילומטר", ואז הערך נשחק. בנוסף, זה לא שבישראל יש שוק מטורף למיניוואנים. תכלס, זה רכב שתראו בעיקר בבני ברק ובבית שמש.
