הממשלה מקצצת 3.5 מיליארד שקל לטובת הביטחון, על חשבון החברה הערבית
שרי הממשלה מאשרים הבוקר בהודעות ווטסאפ העברת מיליארד שקל לתקציב הביטחון בנימוק של "רכש ביטחוני דחוף שאינו סובל דיחוי" - העסקה לרכישת 12 מסוקי האפאצ'י. זאת על חשבון תקציב החומש לחברה הערבית לשנים 2029-2027. בהמשך יאושר קיצוץ רוחבי של 2.5 מיליארד שקל
שרי הממשלה מאשרים הבוקר (ד') בהודעות ווטסאפ העברת מיליארד שקל לתקציב הביטחון בנימוק של "רכש ביטחוני דחוף שאינו סובל דיחוי". המדובר בעסקה לרכישת 12 מסוקי אפאצ'י עבור חיל האוויר שנפלה בעקבות מחלוקת תקציבית. לשרים הוסבר כי לפי "הבהרת גורמי המקצוע במשרד הביטחון כי מדובר בדחיפות ביטחונית שאינה סובלת דיחוי". המקור לכסף הוא מקיצוץ בתקציב החומש לחברה הערבית לשנים 2029-2027. כלומר, הוא לא יסתמך על תקציב השנה הקרובה בלבד. כן צפוי קיצוץ רוחבי נוסף של 2.5 מיליארד שקל, כלומר 3.5 מיליארד שקל בסך הכל.
התוכנית התקציבית התלת-שנתית למגזר הערבי תספוג קיצוץ הולך וגדל: 169 מיליון שקל יקוצצו בשנת 2027, 342 מיליון שקל בשנת 2028, ולא פחות מ-453 מיליון שקל בשנת 2029. בנוסף לקיצוץ העתידי, עבור שנת 2026 יוקצו למשרד הביטחון 68 מיליון שקל נוספים. סכום זה ימומן מתוך התקציב שיועד מראש לתשלומי ריבית ועמלות של המדינה לשנה הנוכחית.
הקדמת הרכש ושינוי תזרים ההוצאות, שאושרו עקרונית באוגוסט 2026, כפופים כעת לקבלת החלטה מתקנת ואישור סופי של ועדת השרים להצטיידות. שר הביטחון ישראל כ"ץ הביע את תמיכתו במהלך.
ברקע עומד משבר חסר תקדים בין משרדי האוצר והביטחון שהסלים בימים האחרונים בעקבות ביטולה של העסקה שתוכננה לרכישת מסוקי קרב מסוג אפאצ'י עבור חיל האוויר מענקית הנשק האמריקאית בואינג, והיקפה כמיליארד דולר. העסקה נפלה באמצע השבוע שעבר בעקבות מחלוקות תקציביות על מקורות המימון של שליש ממנה, סכום של 288 מיליון דולר.
אף שבתחילת השבוע מערכת הביטחון טענה כי לקיצוץ הרוחבי הדחוף אין קשר לעסקת מסוקי האפאצ'י וכי מדובר ב"ספין" של משרד האוצר, הבוקר אישרו גורמים ביטחוניים כי הוא נועד להציל את עסקת 12 המסוקים ולאפשר חתימה על הזמנתם. לטענת אותם הגורמים, הדבר נעשה "על אף שהדד-ליין האחרון לחתימה על ההזמנה חלף בשבוע שעבר אחרי מספר דחיות שמשרד הביטחון קיבלת מהממשל האמריקאי. הכספים להשלמת עסקת המסוקים יגיעו מדחיית תשלומים של מערכת הביטחון בעסקאות עתידיות, הליך חשבונאי טכני שמשרד האוצר דרש כדי לאפשר את חתימת העסקה".
