ניתוח
תערוכת הרכב בפריז היא מסמר ענק בארון הקבורה של היצרנים האירופיים
למרות שחשפו בתערוכה כמה דגמים מעניינים, יצרניות הרכב האירופיות נמצאות בנחיתות מול המתחרות הסיניות, עקב עלויות ייצור גבוהות וחוסר יעילות; עבור הסינים, הכניסה ליבשת הכרחית - כדי שיוכלו לשרוד את התחרות הפרועה במדינת האם
בימים אלה מתקיימת בפריז תערוכת הרכב הדו-שנתית - ה"מונדיאל לאוטומוביל". התערוכה הזאת היא בדרך כלל האירוע החשוב ביותר של יצרני הרכב הצרפתיים רנו, פיג'ו וסיטרואן, ואלה חשפו בתערוכה כמה מכוניות מעניינות - מכוניות מעוצבות להפליא שפרטו על נימי הנוסטלגיה; אבל הדגש הפעם הוא על יצרני הרכב הסיניים.
מטבע הדברים, בתערוכה מוצגים שלל דגמים חדשים, מעניינים יותר או פחות - אבל מה שחשוב השנה הוא דווקא הקונטקסט. ה"מונדיאל לאוטומוביל" היא תערוכה שידעה בשנים האחרונות לא מעט עליות ומורדות. פה ושם דובר על הפיכתה לתערוכת מוביליות, כלומר בכלל לא תערוכת רכב; אבל השנה, עיתוי התערוכה בעייתי - בגלל האקלים הפוליטי באירופה ומחוצה לה.
ראשית יש לשים לב: כמה ימים לפני פתיחת התערוכה הרשמית הודיעו בכירים באיחוד האירופי על קיצוץ בהיקפי היצוא ליבשת של מכוניות סיניות - פלאג-אין הייבריד ומכוניות היברידיות. הקיצוץ, כך לפחות לפי לשון ההודעות, הוא "קיצוץ בחצי". בחצי ממה, אף אחד לא יודע, אבל מה שבטוח הוא שבאירופה מפחדים מיצרני הרכב הסיניים ואפשר להבין מדוע: היצרנים האלה כבשו כבר 10% מהשוק האירופי בחסות הזינוק במחירי הדלק, וסביר להניח שזו רק ההתחלה.
רכב חשמלי סיטרואן 2CV ("דה-שבו") שנחשף בתערוכת הרכב בפריז
(צילום: Benjamin Girette/Bloomberg)
כדי להבין מדוע יצרני הרכב הסיניים כובשים את אירופה בצורה כל כך יעילה, מומלץ להסתכל מעבר להשקות הנוצצות של המכוניות החדשות ולהתמקד בכסף: בשבוע שעבר פרסמה פירמת האנליסטים הוותיקה AlixPartners מחקר שמנתח את ההבדל העיקרי בין יצרני הרכב הסיניים והאירופיים: הכסף. השורה התחתונה של המחקר של AlixPartners קובעת שעלויות הייצור של מכונית סינית נמוכות בכ-11 אלף דולר לעומת אלה של מכונית אירופית מקבילה. בהתחשב בעובדה שהמחיר הממוצע לצרכן של מכונית אירופית נמצא באזור ה-30 אלף דולר - מדובר במספרים מטורפים. המחקר מדבר על חוסר יעילות של יצרני הרכב האירופיים, ועל העובדה הקריטית שקצב הצגת הדגמים של יצרני הרכב הסיניים הוא אדיר: יצרן רכב סיני מציג דגם וכבר חושב על הדור הבא של הרכב שיוצג עוד שנתיים. באירופה זהו תהליך של 5-6 שנים. המחקר גם מדבר על היעילות האדירה שבה היצרנים הסיניים בונים מספר גדול של דגמים על פלטפורמות משותפות וגם על השליטה שלהם במחצבים ומשאבים. ויש עוד נקודות מטרידות: המפעלים של יצרני הרכב באירופה עובדים על 60% קיבולת. כלומר הייצור שלהם פשוט לא יעיל.
המכסות הללו שיוטלו כביכול על יצרני הרכב הסיניים הן שרירותיות לחלוטין, ומהאיחוד האירופי לא יצאו עדיין הצהרות ברורות בנושא, אבל באיחוד יודעים היטב מדוע הם מטילים את המכסות: אם מפעלי הרכב באירופה עובדים על 60% קיבולת ועובדים ביצרניות הרכב הגדולות מקבלים מכתבי פיטורים או הצעות לעבור לתעשיית הנשק הגרמנית – הגיע הזמן שיצרני הרכב הסינים יתחילו לייצר באירופה. ולזה האיחוד האירופי דוחף. ועוד נקודה קטנה: בחודש הבא ייכנסו לתוקף תקנות הזיהום יורו 7. אלה תקנות זיהום מאוד מחמירות שדורשות מיצרני הרכב להפחית זיהום בצורה אגרסיבית. לסינים יש פתרונות מוכנים. לאירופים יש תקוות וחלומות.
הדילמה הסינית: למכור באירופה או להיכחד
כדי להבין את המצב המשעשע שבו יצרני הרכב האירופיים הגיעו לפריז כדי לעשות שרירים עם שלל מכוניות רטרו צבעוניות, מגרסה חדשה לסיטרואן דה-שבו ועד למכונית תצוגה של רנו שחוגגת את המיניוואן שפעם היה לה בשוק האירופי - וקיבלו מכת נגד פרקטית מצד סין - מדינה שפשוט כיוונה את יצרני הרכב שלה למתקפה מתואמת על פריז, יש להבין את המספרים: בתערוכה יש 59 יצרני רכב. 22 הם סיניים. 10 - צרפתיים. שבעה גרמניים. בתערוכת פריז של לפני שנתיים היו תשעה יצרנים סיניים.
למספרים האלה יש סיבה ביתית לא פחות מסיבה אירופית: ערב פתיחת תערוכת הרכב בפריז פרסם CPCA, ארגון הגג של יצרני הרכב הסיניים, נתונים אודות היקף הייצור במדינה. הנתונים מצביעים על בעיה גדלה והולכת בשוק הבית: היקף הייצור בסין בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה עמד על 23.2 מיליון מכוניות. היקף המכירות בתקופה זו בשוק הרכב הסיני היה 15 מיליון מכוניות. ויש לכך סיבה טובה: שוק הרכב הסיני הפך לאולטרה-תחרותי, ושיעורי הרווחיות של היצרנים במדינה נשחקו קשות, עד לרמה שמסכנת את הישרדותם. ההתרחבות לאירופה אינה עניין של רצון, אלא של כורח. בסין, היצרנים איבדו את היתרון היחסי - כלומר כולם מייצרים בזול, כולם מתחרים על הלקוחות בחירוף נפש. באירופה, כפי שמוכיח המחקר של AlixPartners, לסינים יש יתרון יחסי מאוד משמעותי - הם פשוט מרוויחים הרבה יותר על כל יחידה שמיוצרת.
לנוכח הנתונים הבעייתיים האלה, ולאור העובדה שיצרני הרכב הסיניים הפכו את פריז ל-D-Day של המתקפה שלהם על שוק הרכב האירופי, חשוב לשים לב ללא מעט אירועים חשובים, כאלה שפחות נוגעים להצגה של עוד דגם חשמלי או פלאג-אין הייבריד, ויותר למהותם של מותגים. כלומר להצהרת הכוונות שלהם לגבי אירופה. מותגים שעד כה אולי היו על הגדר בנוגע לאירופה - וכעת נערכים לכניסה. כי אם הם לא ייכנסו ליבשת בכל הכוח, סיכויי ההישרדות שלהם הולכים ופוחתים.
רשימת המותגים שהכריזו על כניסה נרחבת לאירופה כוללת את GAC, אווטאר וגרייט וול. מבחינת השוק הישראלי, החשיבות אדירה, כי הוא פועל לפי הכללים של אירופה. כלומר, מבחינה חוקית - את מה שניתן למכור באירופה מותר למכור גם בישראל. ואם להאמין למה שמתרחש בימים אלה בתערוכת הרכב בפריז, מספר הדגמים הסיניים שיגיעו לישראל בקרוב עשוי להעלות את נתח השוק של היצרנים הסיניים אפילו ליותר מ-70% מהיקף המסירות.
