מדוע למירי רגב כל כך חשוב לאשר לנהגי טסלה להשתמש במערכות "נהיגה בלי ידיים"?
שרת התחבורה הודיעה היום כי "בעקבות עצומה של נהגי טסלה" נבחנת האפשרות של אישור השימוש במערכות FSD - שקיבלו עד עתה אור ירוק בשש מדינות בלבד; שורה של דיווחים מדאיגים על תאונות מעלה סימני שאלה סביב הנושא
בתחילת 2021 הודיע משרד התחבורה כי טסלה קיבלה אישור לשווק את מכוניותיה בישראל - כולל ציטוטים מאירי עיניים של השרה מירי רגב. משרד התחבורה לא פרסם מעולם הודעה על אישורים שהעניק ליבוא של מכוניות BYD, יונדאי, צ'רי או שום מותג רכב אחר. גורמים בטסלה ישראל אמרו בשעתו ל"כלכליסט" כי במשרד התחבורה התעקשו שטסלה העולמית "תכיר בעובדה" שמשרד התחבורה רוצה להיות זה שיכריז על הגעתה של טסלה לישראל.
היום שוב עלו טסלה ורגב לכותרות; השרה הודיעה כי "לאחר עצומה של בעלי טסלה" נבחנת האפשרות של אישור השימוש במערכות FSD בישראל. מדובר במערכת המאפשרת מעין "נהיגה ללא ידיים" - כלומר נהיגה שהיא כמעט אוטונומית, אבל מפוקחת. במילים אחרות - יש נהג מאחורי ההגה, והרכב יכול לעבור בעצמו נתיבים, לזהות צמתים ותמרורים וכו'.
מערכת FSD היא תוספת בתשלום וזמינה כיום במספר מצומצם יחסית של שווקים בעולם: ארה"ב, קנדה, מקסיקו, פורטו ריקו, אוסטרליה וניו זילנד. ואם להאמין לשרת התחבורה - בקרוב בישראל, לאחר אישור של הדרג המקצועי.
לדברי רגב, היא "קיבלה את הפניות של בעלי טסלה בישראל", ובקרוב "הם לא יצטרכו להחזיק את ההגה". בפועל, המציאות שונה, וזאת בלשון המעטה: לפני כשבועיים אמרו ל"כלכליסט" גורמים במשרד התחבורה כי מאז ביקורה של השרה בטסלה בגרמניה, קיבלו הצוותים המקצועיים במשרד הוראה להתחיל לבחון את כדאיות הפעלת FSD בישראל.
מדוע לשרת התחבורה אצה הדרך לאשר את הטכנולוגיה בישראל, והיה לה חשוב לציין כי החלטתה נובעת מעצומה שאורגנה בחופזה ואשר עליה חתומים כ-1,000 בעלי מכוניות מתוך כמה מיליוני בעלי מכוניות שנוסעות בכבישי הארץ? לא ברור. האם גם מאות אלפי בעלי מכוניות יונדאי יכולים לשלוח לשרת התחבורה עצומות? לשרה פתרונים.
חשוב לציין שמכוניות טסלה נמכרות ביותר מ-50 מדינות בעולם, וכאמור רק בשש מהן הותר השימוש ב-FSD. והפרסומים במדינות אלה מדאיגים. באוסטרליה פורסם בשבוע שעבר תחקיר בתוכנית "60 דקות" - חודשיים בלבד אחרי שהמערכת הפכה חוקית במדינה - שכותרתו היתה "חששות רציניים בנוגע למכוניות טסלה המצוידות ב-FSD לאחר תאונות קטלניות".
בארה"ב, השוק בו המערכת צברה הכי הרבה קילומטראז', הודיע לפני שלושה שבועות ה-NHTSA (מינהל הבטיחות בכבישים המהירים הפדרלי) כי הוא פותח בחקירה נוספת – אחת מרבות - בנוגע לכ-2.8 מיליון טסלות המצוידות במערכת FSD. הסיבה: מכוניות לא זיהו אור אדום, וחלקן סטו לתוך הנתיב הנגדי.
אוסטרליה וארה"ב הן מדינות דוברות אנגלית, והתקינה הקנדית מבוססת בחלקה הגדול על האמריקאית. אבל ספק אם אנשי משרד התחבורה קראו את הדיווחים בתקשורת הקנדית על מכונית טסלה שנהגה נהרג ביוני האחרון לאחר שנכנסה לצומת ברמזור אדום בזמן שהיתה על מצב FSD; או על טסלה 3 שביוני האחרון נכנסה תחת רכבת בעיירה ברקס בזמן שהיתה במצב FSD ונוסעיה נמנמו; או על אופנוען בעיירה לונסדייל שטסלה 3 שהיתה במצב FSD ביצעה פנייה שהסתיימה בפציעתו. כל האירועים האלה נמצאים בחקירות של משטרות מקומיות בערים שונות בקנדה.
חשוב להדגיש כי מערכות FSD דורשות פיקוח של נהג. למעשה, נהגים שנהרגו, התרסקו וכו' - פשוט לא פיקחו על המכוניות שלהם. חלקם ישנו או צילמו את עצמם, ואחרים לא צפו שהמכונית תיכנס ברכב אחר בשבריר שנייה.
צריך להדגיש כי מדובר במערכת שהיא סופר חדשנית, וצברה מיליוני קילומטרים במדינות שבהן השימוש בה מותר. למעשה, מדובר בפלא טכנולוגי. אבל גם כזה שאינו חף מבעיות.
ובנקודה זו נשאלות שתי שאלות: ראשית, מדוע לישראל, מדינה שנהגיה ידועים ביכולתם לסמס בנהיגה, להירדם על ההגה ולנסוע כמו מטורפים, אצה הדרך להצטרף לשש מדינות בלבד בהן FSD זמין. ושנית, האם נהגים בישראל באמת יהיו ילדים טובים ויפקחו על מכוניותיהם בעודן במצב FSD. התשובה, כרגיל, נמצאת בידיים של משרד התחבורה.
