מבחן רכב
אורה 05 VIBE - עסקה הוגנת, אבל לא לפיינשמקרים
אורה 5 ההיברידית מצוידת במערכת שופעת כוח, עם צריכת דלק מצוינת של ליטר בנזין ל־17 ק”מ בנסיעה מאומצת. תא הנוסעים אוורירי ומואר, אך יש מקום לשיפור בתנוחת הנהג. במחיר שנחשב היום אטרקטיבי, 140 אלף שקל לגרסת הבסיס, מדובר בתיקון ראוי לפאנקי קאט השערורייתית
פעם אחת לפני שנים רבות, ואם לדייק, בשנת 2011, הגיע לישראל רכב סיני. הרכב היה של חברת גרייט וול, טנדר ששמו סטיד. הלקוחות לא ידעו מה זה סיני. בניגוד למקביליו מבית טויוטה ואיסוזו מהשנים ההן שעדיין נוסעים בשמחה בכבישי ישראל, רוב רכבי הסטיד מזמן הפכו לקונפטי של מתכת. ואז גרייט וול חזרה לישראל — עם מותג חדש ששמו אורה. זה היה ב־2022 כששוק הרכב הישראלי השתנה, ולא לטובה: כל מה שהיה חשמלי שווק לישראלים כ"יוקרתי" וכ"רכב שטח", ולכן המכונית הראשונה של אורה שהגיעה לישראל, פאנקי קאט, ששמה השתנה אחרי זה לאורה 3, שווקה כאן במחיר שלא שיקף את מה שהעניקה ללקוח, ובמילים פחות נעימות מחיר "חזירי".
הלקוחות הוכיחו שטיפשים הם לא: אורה 3 הפכה לסוג של קוץ בישבנה של היבואנית, ובסופו של דבר המכוניות האלה התייבשו בשמש אצל היבואנית. והיתה גם אורה 7, סוג של מכונית משפחתית שלא ברור אם היתה בדיחה עם עיצוב קדמי של פורשה או מחווה עם ישבן של בנטלי. העיקר שהמחיר היה כמו טסלה. ואורה 7 בקושי נמכרה, אחד אפס ללקוחות. הלקח נלמד, גם בצד של אורה וגם בצד של היבואנית. אורה הבינה שכדי להיכנס לשווקים מערביים צריך מכונית שתהיה טובה ומתאימה לטעם מערבי, ולא גימיק מטופש שיעבוד רק על לקוחות סינים או ישראלים שיקנו אותה כמתנת יום הולדת לילדה בת 21. והיבואנית הבינה שכדי שאורה תשוב לישראל ותעשה את זה נכון, צריך מחיר אטרקטיבי. "אטרקטיבי" בישראל זה אומר אורה 5 ב־140 אלף שקל בגרסת הבסיס. זה לא זול, אבל זה יותר זול מג'אקו 5 ההיברידית, זה הרבה יותר זול מיונדאי היברידית, שכמובן משווקות על ידי אותה יבואנית.
מכות ושריטות בחניה
כעת לאורה 5. על דבר אחד לא מוותרים באורה: חזית שספק אם שייכת למיני חדשה או לפורשה 911. מה שבטוח: על רכב כביש־שטח זה נראה פחות טוב. באופן כללי אורה 5 עגלגלה ולא נראית מושכת במיוחד.
אורה 5 מהדגם הבסיסי מתחילה יום בפסגת הר מירון. היא מצוידת במערכת הנעה היברידית טובה מאוד: יש לה מנוע בנזין עם טורבו בנפח 1.5 ליטרים. המנוע הזה משמש למעשה כגנרטור שמניע מנוע חשמלי. ההספק הוא מעל 220 כוחות סוס. במערכות היברידיות רגילות המנוע החשמלי מסייע, כאן הוא לוקח פיקוד. בשוק יש הרבה מערכות כאלה, קוראים להן EREV, והרבה פעמים הן עובדות בצורה שאינה מיטבית. המערכת של אורה דווקא מצוינת: מנוע הבנזין בקושי נכנס לפעולה בצורה מורגשת, והמערכת תמיד שופעת כוח.
מבחינה הנדסית, בניגוד לרוב המערכות האלה שאין להן בכלל הילוכים, כאן יש שניים. וזה עובד. צריכת הדלק מצוינת לרכב בסדר גודל כזה: אורה 5 לוגמת ליטר בנזין ל־17 ק”מ בנסיעה מאומצת. התלונה היחידה נוגעת להעברת הכוח בהתחלה: אורה 5 נוסעת במהירויות נמוכות בכוח חשמל, זה מעולה אבל באורה בחרו לכייל את המערכת כך שכל ליטוף של הדוושה יניב זינוק נחוש מאוד. בחניות זה לא תמיד נעים, וסביר להניח שלקוחות שיקבלו את המכונית יצברו בשבועות הראשונים לא מעט מכות ושריטות.
תא הנוסעים של אורה 5 מבהיר שבאורה למדו הרבה, אבל עדיין מתעקשים על דברים מסוימים שקצת מעצבנים. ראשית, מה שטוב: זו מכונית מרווחת שגם מוכיחה תהליך מבורך של הפנמה ולימוד לקחים, היא שופעת אבזור, העיצוב מדליק, צמד מסכים שולטים בפונקציות העיקריות, והתחושה הכללית היא של תא נוסעים מאוד אוורירי, עם כניסה של שפע של אור. מערכת השמע טובה מאוד, הקישור למולטימדיה מצוין (אף שהטעינה אינה אלחוטית), ובסך הכל מדובר במכונית חביבה.
אבל למי שמדקדק בפרטים, יש לא מעט דברים שיפריעו. ראשית, תנוחת הישיבה של הנהג. בדלת יש רמקול בולט שפוגע ברגל של הנהג, והרגל עצמה סובלת ממחסור במקום, כלומר היא צריכה להיות כפופה בזווית שאינה תמיד נוחה. מושב הנהג חשמלי, מושב הנוסע ידני. שני המושבים צרים יחסית לנהגים כבדי גוף, ואין כיוון לכריות שבצידי המושב. מערכת המולטימדיה כוללת כרגיל שפע של פונקציות, אבל השליטה במערכות הבטיחות היא רק מהמסך. השליטה בבקרת האקלים גם מבוצעת רק מחלקו התחתון של המסך, ובאופן מוזר כדי להעלות טמפרטורה צריך דווקא לגלול עם הסמן בכיוון ימין, כלומר הפוך מכל הרכבים האחרים. מתחת למסך יש "פסנתר" של מתגים שנלקח במקרה ישירות ממחלקת העיצוב של מיני. המתגים שולטים בבקרת האקלים, אבל דווקא במה שלא חשוב, למשל בהפעלת הפונקציה האוטומטית. איכות החומרים בינונית. הספסל האחורי אותו סיפור: לרוב הלקוחות הוא יספיק, למי שידקדק בפרטים — פחות. יש מרווח לראש ולרגליים, יש פתח אוורור נפרד, אבל המושב עצמו בזווית מעט לא נוחה. תא המטען סביר בגודלו, וגלגל חלופי אין.
אורה 5 נוסעת ממירון למרכז, דרך החומוס הנפלא של זרזיר. באורה מדגישים שאיכות הנסיעה שופרה. הם לא טועים. בפועל, מדובר ברכב נעים, שגם בעיר וגם מחוץ לעיר משכך היטב את המפגעים של כבישי ישראל. הנסיעה מחוץ לעיר מעט רועשת.
נועד למיינסטרים
זו מכונית מיינסטרים, כזו שאינה מצטיינת בנוחות נסיעה, אבל בניגוד למשל לג'אקו 5, היא אינה מטיחה את ראשי הנוסעים בתקרה במעבר על בורות בכביש. מערכות הבטיחות המקוריות אקטיביות, ולפעמים קל לתפוס אותן מפספסות שיבושי כביש. מערכות הבטיחות לא חופרות ולא מפגיזות את הנהג בהתרעות לא נחוצות. הכל מקבל ציון "סביר".
אורה 5 היא מכונית שישראלים רבים יעניקו לה בית חם. לישראלים יש זיכרון קצר: מותג שכשל לפני שנתיים־שלוש יכול בהחלט לעשות קאמבק מזהיר בהינתן הפרזנטור הנכון והמחיר הנכון. בהיבט זה הישראלים אינם שונים מהסינים: בעולם של מוצרים שהם כמעט חד־פעמיים באופיים, לסמל מקדימה כבר אין משמעות. ולמען האמת, 5 מוכיחה היטב מדוע כדאי לפעמים לתת הזדמנויות שניות. מדובר כאן ברכב שיש לו מערכת הנעה היברידית טובה מאוד, הוא מרווח במידה סבירה ואף על פי שיש לו גם פגמים שהיו מרחיקים פיינשמקרים, רוב הקונים פשוט אינם כאלה. בהתחשב בנסיבות ובמחיר, מדובר בעסקה הוגנת, ובימינו אפילו אטרקטיבית.
