בלעדי
נזף בפרקליטות, זיכה את זדורוב: אשר קולה צפוי להתמנות לנציב התלונות על שופטים
זו הפעם הראשונה שיכהן בתפקיד שופט שאינו מבית המשפט העליון. יריב לוין השיג רוב של חמישה מתוך שבעה חברי ועדה, למרות התנגדות נציגי השופטים. לוין בחר בשופט קולה בזכות הלעומתיות הרועמת שלו כלפי מערכת המשפט
השופט אשר קולה, לשעבר סגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, צפוי להיבחר מחרתיים (חמשי) לנציב התלונות על השופטים. לקולה צפויים להצביע חמישה מתוך שבעה חברי הוועדה לבחירת הנציב. שני נציגי המיעוט הציעו לתפקיד שלושה נשיאי מחוזי לשעבר, רון שפירא (חיפה), רוויטל יפה כ"ץ (באר-שבע) וספי אלון (באר-שבע, אבל לוין דחה את כולם.
קולה קנה לאחרונה את תהילתו בזכות זיכויו במשפט החוזר של רומן זדורוב מרצח תאיר ראדה ז"ל וראיון גלוי לב לפודקאסט של אבישי גרינצייג. בשניהם, גם במהלך המשפט וגם בפודקאסט, רשם השופט התבטאויות משולחות רסן שמעטות כמותן, אם בכלל, הושמעו על ידי שופטים. הלשון המשוחררת הזו מעמידה בספק את כשירותו לפקח על התנהלות שופטים - הן במרחב האולם והן מחוצה לו. וביקורת זו על הסגנון אינה מתייחסת לצדקת התוכן. יריב לוין, בכל מקרה, אהב את שניהם.
"נעשו כאן דברים שלדעתי אסור שייעשו במדינה מתוקנת", נזף קולה בפרקליטות "אני לא יכול לדון בתיק הזה בנפש חפצה, כשהתביעה עושה מה שהיא עושה. היא מטילה בי דופי, ויש קמפיין אישי נגדי". אמר. מכל מקום אין מחלוקת על יושרו ויושרתו של קולה, אלא בעיקר על סגנונו, כשהסגנון הוא פרמטר מרכזי בביקורת שופטים.
ממשלת נתניהו מבקשת להשתחרר, לאורך כל החזיתות, משופטי בית המשפט העליון. בעבר נפטרו מהם כמבקרי מדינה. היום הממשלה מבקשת להשתחרר מהם גם כראשי ועדת חקירה ממלכתית וגם כיושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית. מינויו של קולה יבשר הצלחה בגזרה נוספת. לראשונה לא ייבחר שופט עליון כנציב התלונות על השופטים.
עד כיהנו בתפקיד שופטי עליון בלבד – טובה שטרסברג-כהן, אליעזר גולדברג, אליעזר ריבלין ואורי שהם. אחת מהצלחות ההפיכה המשטרית היא החוק החדש לבחירת נציב תלונות השופטים. החוק לא מחייב שייבחר שופט, והוא מכפיף את ועדת הבחירה לשר המשפטים יריב לוין. מלבדו, חברי הוועדה הם השרה עידית סילמן, ח"כ אופיר כץ, הדיין בדימוס יצחק זר, השופט בדימוס אליקים רובינשטיין, השופטת בדימוס ורדה וירט-ליבנה והסניגורית הציבורית הארצית עו״ד ענת מיסד-כנען. במבנה הזה כבר הבטיח לעצמו לוין את הרוב (יחד עם סילמן, כץ וזר) והוא צפוי להגדילו לאחר ששכנע את הסניגורית הציבורית להצטרף אליו. צריך לזכור שהסניגורית כפופה לשר ותלויה בו (בחקיקה, תקציבים וכו) כך שאין לה סיבה להתנגד, במיוחד לא לשופט שרשם את אחד הזיכויים הדרמטיים בתולדות המדינה. אגב, בתחילה תמכה מיסד-מישר במשה יועד הכהן.
נציגי השופטים בוועדה, אליקים רובינשטיין ו-ורדה וירט-לבנה, ביקשו "למזער" נזקים – אם לא שופט עליון אז לפחות נשיא בית משפט מחוזי. שלושה נשיאים לשעבר הסכימו, אבל לוין בחר בסגן הנשיא ששבה את לבו בזכות הלעומתיות הרועמת שלו כלפי מערכת המשפט, בעיקר הפרקליטות, אבל לא רק. גם היותו שייך לציונות הדתית הועילה. אגב, את התנגדותו לספי אלון, חובש כיפה אף הוא, נימק לוין בפסיקותיו בזמן ההתנתקות שעוררו התנגדות אצל הדתיים.
