פרשנות
מירוץ שליחים מטורף: כך הופך את עצמו לוין לערכאה שיפוטית
מבחינת שר המשפטים, היועמ"שית שותפה לפשע בפרשת הפצ"רית; לכן הוא דורש להוציא מידיה את הסמכות לחקירה, והעביר אותה לנציב תלונות השופטים, אשר קולה; בהרב מיארה, מנגד, העבירה את הסמכות לפרקליט המדינה; בינתיים התקבלה חוות דעת של יועמ"שית משרד המשפטים בנושא, וניתן לפרשה כמתן הכשר להרחקת היועמ"שית; מהם הפגמים בחוות דעת זו?
מקל השליחים במירוץ לשלילת פיקוח היועצת המשפטית לממשלה על חקירת פרשת הפצ"רית הועבר משר המשפטים יריב לוין ליועצת המשפטית של משרד המשפטים עו"ד יעל קוטיק. לוין לא היה צריך הרבה. מבחינתו היועצת, סליחה עו"ד גלי בהרב מיארה, היא שותפה לפשע וממילא לשיטתו היא כבר פוטרה. ולכן הוציא מידיה את הסמכות והעבירה לנציב תלונות השופטים אשר קולה, אשר קיבל אותה על עצמו - בתנאי שההעברה תהיה "כדין". כעת לאחר חוות הדעת של קוטיק, הוציא לוין הודעה רשמית על הטלת התפקיד על קולה, שאכן קיבל אותו.
את חוות הדעת של קוטיק אפשר לפרש כמתן ההכשר המשפטי להרחקת היועצת מהפרשה. היא מבוססת על פוטנציאל ניגוד העניינים. אבל, יש בה כמה פגמים. ראשית, לא מוזכרת בה העובדה שהיועצת היתה זו שמיהרה להורות על פתיחה בחקירה מיד כשנודע לה על הסתבכות הפצ"רית. עצם ההודעה לפתיחת החקירה אמורה להפחית את החשש שהיועצת מעורבת בדרך כלשהי. שנית, לא ברור אם קוטיק דיברה עם בהרב מיארה לצורך הבירור העובדתי הנחוץ לחוות הדעת. בהנחיות היועצת נכתב כי "בכל מקרה שבו יתעורר חשש לניגוד עניינים אתייעץ עם היועצת המשפטית של משרד המשפטים". מן הסתם התייעצות כזו לא התקיימה וחוות הדעת שמרחיקה את בהרב מיארה מתבססת על ספקולציות רחוקות שנשענות על אדנים רופפים. ספקולציות שעליהן מבקשים לכונן תקדים מסוכן מאין כמותו – הוצאת סמכות הפיקוח על חקירה מידי היועצת המשפטית לממשלה והעברתה לידי פוליטיקאי – שר המשפטים.
ואכן לוין שוב לא ממתין ומיהר לפרסם "הודעה על הטלת תפקיד" על השופט קולה. כך מתנהל מירוץ השליחים המטורף והמסוכן הזה: שר המשפטים הופך עצמו לערכאה שיפוטית ומודיע שבהרב מיארה מנועה מלטפל. היועצת המשפטית של משרדו (לשעבר מועמדת השר שלמה קרעי למ"מ יו"ר מועצת הכבלים והלוויין) מנפקת חוות דעת נעדרת תשתית עובדתית לניגוד עניינים והמקל חוזר ללוין שממהר להטיל רשמית את תפקיד היועצת על השופט קולה.
המשמעות האסונית של המהלך הזה פוגשת חשש אמיתי למעורבות היועצת, זו שמיהרה לפתוח בחקירה ואין כל תחילת ראיה וקצה חוט למעורבותה בשיבוש שעשתה הפצ"רית. ניתן לחשוב על פתרונות פחות מרחיקי לכת שיאזנו בין שתי התוצאות. למשל, וזה ברור מאליו, הוצאתו מהתמונה של המשנה לתפקידים מיוחדים עו״ד אלון אלטמן שליווה את חקירת ההדלפה. למשל, מינוי פרקליט מחוז והעברת הטיפול לפרקליטות מחוז שרחוקה מירושלים ותל אביב, מקום מושבן של בהרב מיארה ותומר ירושלמי. בינתיים הציעה היועמ"שית להעביר את החקירה לידי פרקליט המדינה, עמית איסמן.
בשום פנים ואופן אסור להנציח כאן תקדים שבו שר המשפטים ממנה את הליווי המשפטי לחקירה כה רגישה. ועוד שר שיעוט על כל הזדמנות להחריב את מעמדה ושמה הטוב של היועצת, במיוחד כשאין כרגע כל תשתית שמובילה למעורבות כלשהיא מצדה.
