ד"ח הפיקוח על הבנקים
על אף רווחי השיא, יחס היעילות של הבנקים לא השתפר
למרות רווחי שיא של כ-30 מיליארד שקל ב-2024, רמת היעילות של הבנקים לא השתפרה — ונותרה על יחס של 40%. העלייה בהוצאות אחרות, בהן תרומות והקלות ללוחמים ולמפונים, קיזזה את תהליכי ההתייעלות שבוצעו. יחס היעילות הטוב במערכת - בבנק לאומי. דיסקונט הבנק הכי פחות יעיל
על אף רווחי שיא של כ-30 מיליארד שקל ב-2024, לראשונה מזה מספר שנים, יחס היעילות של הבנקים לא השתפר ונותר על 40%.
יחס היעילות משקף את חלקן של ההוצאות התפעוליות מתוך ההכנסות התפעוליות של הבנק. ככל שהיחס נמוך יותר – כך רווחיות הבנק גבוהה יותר. יחס יעילות של 40% מעיד כי עבור כל שקל הכנסה, הבנק מוציא 40 אגורות על הוצאות תפעוליות כמו שכר, תפעול מערכות וכו'.
לאורך השנים האחרונות, העלייה ברווחיות הבנקים לצד תהליכי התייעלות, במרכזם צמצום מספר סניפים ומספר עובדים, סייעו לבנקים לשפר את יחס היעילות. ברמת המערכת כולה, יחס היעילות ירד מ-46% ב-2022 ל-40% ב-2023, וכאמור נותר על שיעור זה גם ב-2024.
הסיבה לקיפאון ביחס, על אף הצגת רווחי השיא, מוסברת בעיקר בעלייה של 9.4% בסעיף "הוצאות אחרות", תחת ההוצאות הכלליות של הבנק. מדובר בעיקר בהוצאות שנובעות מתרומות וממתווה ההקלות שפירסם בנק ישראל לאחר פרוץ המלחמה. הקלות אלו כללו דחיית הלוואות, פטור מעמלות עו"ש והטבות נוספות לקבוצות אוכלוסיה כגון משפחות שכולות, חיילי מילואים וציבור המפונים.
בעוד שברמת המערכת חלה ירידה, המגמה ברמת הבנק הבודד מעורבת: יחס היעילות של בנק לאומי ירד מ-33% ל-30% - הנמוך במערכת. יחס היעילות של מזרחי טפחות ירד מ-38% ל-35%. מנגד, בבנק הפועלים חלה עלייה מ-38% ל-41%, בבנק הבינלאומי מ-43% ל-44%, ובדיסקונט מ-50% ל-52% - הגבוה במערכת.
בסעיף "הוצאות אחרות" נכללות גם הפרשות לתוכניות התייעלות, וזה מסביר חלק משמעותי מהפגיעה ביחס היעילות של בנק הפועלים. הבנק הכריז על תוכנית התייעלות לשנים 2028-2025, לפני מספר חודשים. במסגרתה יקצץ הבנק בהדרגתיות 770 משרות - כ-10% מכח האדם של הבנק. הבנק הפריש 600 מיליון שקל לפני מס כחלק מתשלומי הפריש.
