קרן הניקיון התרוקנה: תקציב הפיקוח על מפעלים מזהמים בסכנת קיצוץ של 70%
המשרד להגנת הסביבה הודיע כי התמיכה באיגודי הערים וביחידות הסביבתיות עלולה לצנוח מ-33 מיליון שקל בשנה ל-10 מיליון בלבד, ואולי אף להתבטל לחלוטין. באיגודים מזהירים מפיטורים המוניים, מהפסקת הפיקוח על מפעלים המחזיקים חומרים מסוכנים ומקריסת מערך החירום הסביבתי: "זו הפקרה של בריאות הציבור ושל ביטחון העורף". במשרד להגנת הסביבה מבהירים כי תקציב 2027 טרם גובש ומבטיחים לפעול להמשך התמיכה
קופת קרן הניקיון התרוקנה, היחידות הסביבתיות בערים צפויות להתמודד עם חיתוך תקציבי עז והציבור עלול לשלם מחיר כבד: המשרד להגנת הסביבה עדכן בימים האחרונים כי בשל אי-ודאות תקציבית ומצבה הכספי של הקרן קיימת סבירות גבוהה שהחל מינואר 2027 תופחת התמיכה מכ-33 מיליון שקל בשנה לכ-10 מיליון שקל בלבד, אם תינתן בכלל. המשמעות עשויה להיות אי פיקוח על מפעלים מזהמים ואחזקת חומרים מסוכנים, פיטורים המוניים ועוד. באיגודי הערים מזהירים כעת: ״זיהום אוויר וקרקע, קרינה, מפגעי רעש ופגיעה במקורות המים יהפכו לדבר שבשגרה, ונזק בריאותי כבד ייגרם למיליוני תושבים. זו הפקרה של בריאות הציבור ושל ביטחון העורף״, וקוראים למשרד האוצר ולמשרד להגנת הסביבה למצוא באופן מידי תקציב להמשך פעילותן.
תקציב קרן הניקיון נועד לשמש להקמת מתקני קצה למשק הפסולת, אולם מאז ומתמיד משמש בחלקו כתקציב שוטף לענייני המשרד להגנת הסביבה, בשל דלות קופתו. כך מממן המשרד בקולות קוראים את איגודי הערים והיחידות הסביבתיות, אשר מבצעות בפועל את עבודתו בשטח; פיקוח על מפעלים, קו ראשון במענה לאסונות סביבתיים ותלונות תושבים ועוד. אלא שכעת מסתמן כי היחידות הללו, אשר כ-80% מתקציבן מגיע מהמשרד להגנת הסביבה, בפתח משבר עמוק: אנחנו כבר באמצע נובמבר, והמשרד טרם פרסם קול קורא לשנת 2027 (במסגרת קול קורא תלת שנתי אף מוכתבת ליחידות תוכנית עבודה, הכוללת את הפעילות השוטפת בתחומי- רישוי עסקים, תכנון, קרינה, רעש, אכיפת מפגעים, קידום אנרגיות מתחדשות, פתרונות לפסולת, היערכות למשבר האקלים, חינוך סביבתי ועוד) כך שמסתמן שהן יתחילו את השנה ללא תקציב, כלל.
לאחר התמהמהות ארוכה ושעה שהבחירות הכלליות מאחור, עדכן המשרד להגנת הסביבה את היחידות כי יקצץ מינואר 2027 את התמיכה השנתית מהקרן לשמירת הניקיון ומתקציב המשרד מכ-33 מיליון ₪ לכ-10 מיליון ₪ בלבד, אם בכלל תנתן. זאת, בהמשך לחשיפת ״כלכליסט״ כי תחת הנהלתה של השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, קופת קרן הניקיון התרוקנה שכן התקציבים שנצברו בה נצבעו באופן מלא שנים קדימה להקמת מתקנים, ואין בה תקציב כלל למימון שוטף של פעילויות אותן נוהג המשרד לממן באופן זה. בשעתו, השתלח המשרד להגנת הסביבה בכלכליסט והכחיש את הפרסום – אשר אושר על ידי משרד האוצר. כעת, כאמור, מתברר כי הקופה אכן ריקה המצוקה התקציבית מגיעה אל השטח. נזכיר; המשרד להגנת הסביבה לא מפרסם מזה כשנה וחצי את הדוחות הכספיים של קרן הניקיון.
הנהלת איגוד מנהלי האיגודים והיחידות הסביבתיות פונים במכתב חריף למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ולבכיר באגף התקציבים במשרד האוצר בשם כלל איגודי הערים לסביבה והיחידות הסביבתיות: "אלפי מפעלי חומרים מסוכנים בלב שכונות מגורים יישארו ללא פיקוח, מערך החירום הסביבתי יקרוס, אנשי מקצוע יפוטרו בהמוניהם והחינוך הסביבתי ייסגר. לא נעמוד מנגד״. המשרד להגנת הסביבה מצידו תולה תקווה בדיוני תקציב המדינה לשנת 2027, ומקווה להצליח להשיג מימון במסגרתם מקופת המדינה ליחידות הסביבתיות – ולא מקרן הניקיון.
בלב המכתב עומדת אזהרה חמורה בתחום החומרים המסוכנים. לדברי האיגודים, ללא תקציב לא יהיה כלל פיקוח על אלפי עסקים ומפעלים המחזיקים חומרים מסוכנים, רבים מהם בסמוך לאזורי מגורים ובתוכם, ולא תהיה כשירות להתמודד עם אסונות, מלחמה ואירועי חירום. צוותי החירום של האיגודים והיחידות פרוסים בכל הארץ ומגיעים ראשונים, בכל שעות היממה לאירועי חירום סביבתיים, פעמים רבות במקום צוותי המשרד להגנת הסביבה, שמספרם מועט. מערך החירום הסביבתי כולו נשען מזה עשרות שנים על שיתוף הפעולה המבצעי עם האיגודים והיחידות.
הקיצוץ, מזהירים האיגודים, לא ייעצר בשערם. הוא יורגש בכל עירייה, מועצה מקומית ומועצה אזורית: פחות פיקוח, פחות ניטור, פחות אכיפה, ותגובה איטית למפגעים, אם בכלל. הרשויות המקומיות, שרבות מהן נאבקות ממילא במצוקה תקציבית, לא יוכלו למלא את החסר. זיהום אוויר וקרקע, קרינה, מפגעי רעש ופגיעה במקורות המים יהפכו לדבר שבשגרה, ונזק בריאותי כבד ייגרם למיליוני תושבים. פגיעה קשה במיוחד צפויה בחינוך הסביבתי, שכפי שנחשף בכלכליסט, עומד להתמודד עם סגירה של תוכניות שמנגישות את תחום ההגנה על הסביבה לילדים מזה שנים ארוכות. ״תוכניות שנבנו במשך שנים בגני הילדים, בבתי הספר ובקהילה ייסגרו או יצומצמו לכדי צל של עצמן. זוהי פגיעה ישירה בדור הבא, בדיוק בתחום שבו המדינה מצהירה שוב ושוב על מחויבותה״, כך לפי המכתב.
המשמעות הנוספת היא גם פיטורים המוניים ואובדן ידע שלא יחזור, בשל קיצוץ שני שלישים מהתמיכה, או ביטולה. אנשי מקצוע שהכשרתם נמשכה שנים: מפקחים, מתכננים, אנשי ניטור, מומחי תוכן ואנשי חינוך סביבתי יאלצו לעזוב, ו"הידע והניסיון שיאבדו", נכתב, "לא יחזרו ביום שבו יוחלט לתקן את הטעות״.
לגברי גלעד בן ארי, מנכ"ל איגוד ערים לסביבה שומרון ויו"ר משותף של איגוד מנהלי איגודי הערים והיחידות הסביבתיות בישראל: "ההחלטה הזו אינה שאלה של סעיף תקציבי, אלא של תפיסה: האם למדינת ישראל יש מערך הגנת סביבה מתפקד, או שאין. מפרקים תשתית לאומית שאין לה תחליף. את הוואקום הזה ימלאו הזיהום והסיכון." ד"ר ליהי שחר ברמן, מנכ"לית איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה ויו"ר איגוד מנהלי איגודי הערים והיחידות הסביבתיות בישראל מסרה: "זהו מהלך חסר אחריות, שהתקבל באופן חד-צדדי וללא היוועצות עם מי שנושאים בעבודה בשטח. את המחיר ישלמו התושבים בבריאותם. כאשר תתרחש דליפה או פגיעה במפעל חומרים מסוכנים בלב שכונת מגורים, לא יהיה מי שיגיע. לא ניתן לזה לקרות״.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: ״המשרד רואה באיגודי הערים וביחידות הסביבתיות שותפים מרכזיים בשמירה על הסביבה ובריאות הציבור. בהתאם למחויבות והכרה זו, תוקצבו האיגודים והיחידות הסביבתיות בשנים 24-26 בסכום שיא. התקציב המדובר הוא לשנת 2027, ונושא התמיכה בהם לשנה זו יידון במסגרת תקציב 2027, שהדיונים לגביו טרם החלו. המשרד יפעל בכל דרך אפשרית להמשך התמיכה באיגודים וביחידות הסביבתיות״.





























