בלעדי
המשרד של סילמן מסתיר בור של 4 מיליארד שקל בקרן הניקיון
משרד האוצר מאשר כי הנהלת הקרן קיבלה החלטות תקציביות ללא כיסוי בסכום של 4 מיליארד שקל – יותר מהכנסותיה במשך 8 שנים, בזמן שהמשרד להגנת הסביבה מכחיש ונמנע מפרסום דו"חות כספיים; הקורבן הראשון: פרויקט הליבה של החינוך הירוק בישראל צפוי להיסגר ועובדים יפוטרו; המשרד: "אנחנו בדיונים עם האוצר"
מה קורה בקרן הניקיון של המשרד להגנת הסביבה? לאחר שנחשף בכלכליסט כי כל כספה של הקרן שוריין לפרויקטים שנים קדימה ותקציבה אזל לחלוטין, כעת עולות שאלות קשות בנוגע להתנהלות הכספית של הנהלת הקרן.
המשרד להגנת הסביבה מסתיר את הנתונים הכספיים של הקרן, ובניגוד לחוק לא מפרסם דו"חות מאז 2024. כעת נראה שהקרן מימנה החלטות בחריגה מתקציבה - עד כדי מימון חורג ללא כיסוי בהיקף שעשוי להגיע לכ־4 מיליארד שקל יותר מהכנסותיה - בדומה להכנסותיה במשך 8 שנים.
3 צפייה בגלריה
פעילות חינוך סביבתי. לקרן הניקיון נגמר הכסף, ועכשיו מבקשים סיוע ממשרד החינוך
(צילום: תמר איזנברג)
מאז שנת 2007 מוטל על הרשויות היטל הטמנה, שמטרתו לצמצם את היקף ההטמנה בישראל. לא מדובר בהצלחה כבירה: כ־80% מהפסולת בישראל עדיין מוטמנים בקרקע, והכסף שנצבר לאורך השנים בקרן לא נוצל באופן מיטבי להקמת תשתיות מתקדמות לטיפול בפסולת. בשנת 2024 נצברו למימוש בקרן כ־8 מיליארד שקל, ופעמים רבות שימשה הקופה כמקור נוח להלוואות למשרד האוצר בשל זמינותה, ואף עמדה לניצול תקציבי של המשרד להגנת הסביבה לנושאים שונים, בשל דלות קופתו.
לפי החוק, המשרד יכול לבצע שימוש בכ־25% מהכנסות הקרן לנושאים שונים שאינם קידום מתקני טיפול בפסולת. אלא שבשנת 2024, לאחר שנים שבהם לא הצליחה הקרן לממש את הכספים - חל מהפך. הקרן החלה לשריין תקציבים בהיקף גדול שנים קדימה להקמת מתקנים, ולאלו הצטרף מימון להחלטות ממשלה שונות שלא קשורות בהכרח למטרות הקרן, לצד צרכים תקציביים של המשרד. מדובר, בין היתר, בתקציבי דוברות והסברה, רכש אוטובוסים מאופסי פליטות ועוד.
לפי פרוטוקולים של דיוני הוועדה לשנת 2025 אשר פורסמו השבוע באיחור ניכר באתר המשרד, בשנת 2025 הודיע נציג אגף תקציבים באוצר, עידו מור, כי אין יתרות זמינות בחשבון ההטמנה בקרן. לעמדתו, הקרן קיבלה החלטות מעבר ליתרה הקיימת בה, בהתבסס על כך שתתקבל הרשאה עתידית על סמך סיכום תקציבי (שנמצא במחלוקת). מאז לא פורסמו פרוטוקולים ולא דו"חות כספיים של הקרן (המשרד חייב בדיווח שנתי וחצי שנתי על התנהלות הקרן: פעילות, הכנסות, הוצאות). הדו"ח הכספי האחרון פורסם ביוני 2024, מאז חדלה הקרן לדווח לציבור.
מבדיקת כלכליסט עולה כי מצבה הכספי של הקרן בכי רע. אומנם לאחר שנים של חידלון היא אכן החלה לשריין סכומים גדולים למתקנים מתקדמים לטיפול בפסולת, אולם לא ברור כיצד התרוקנה הקופה עד השקל האחרון — לרבות התחייבויות עתידיות.
לפי גורם המעורה בפרטים, הקרן חויבה על כל כספיה, לרבות ״ההלוואה״ לאוצר, וקיבלה החלטות ללא כיסוי בהיקף של כ־4 מיליארד שקל. כלומר, הכנסות הקרן 8 שנים קדימה. כעת המצב עגום במיוחד: לא נלקחו בחשבון תמיכות שונות הנדרשות להקמת מתקני קצה, או התחייבויות שנתיות של הקרן בתוכניות או במימון נושאים שונים.
במשרד האוצר אף מאשרים זאת ומסבירים: ״לאורך השנים, היקף ההחלטות שהתקבלו בהנהלת קרן הניקיון חורג משמעותית מההתחייבויות שהקרן יכולה להוציא לפועל. הפער התקציבי נובע מכך שסך הכנסות קרן הניקיון מאז הקמתה בשנת 2007 מהיטלי ההטמנה עומד על כ־8 מיליארד שקל. לעומת זאת, סך החלטות הנהלת הקרן מצטבר יחד לכ־12 מיליארד שקל. נתונים אלו משקפים פער של כ־4 מיליארד שקל בין הכנסות הקרן בפועל לבין סך ההחלטות שהתקבלו, פער שעליו לא ניתן לגשר באופן מלא בטווח הקצר. עם זאת, מתוך הבנת המשבר התקציבי שאליו נקלעה הקרן ומתוך אחריות להמשך פיתוח משק הפסולת, משרד האוצר מקיים בימים אלו שיח מקצועי עם המשרד להגנת הסביבה במטרה לאפשר את המשך הפיתוח במשק הפסולת״.
הופסק המימון לחינוך סביבתי
המשרד להגנת הסביבה, שכאמור לא מפרסם דו"חות כספיים, הודף את הביקורת: ״המשרד דוחה בתוקף את הטענות שלפיהן מתקבלות בקרן לשמירת הניקיון החלטות תקציביות החורגות מהמסגרת התקציבית העומדת לרשותה. הקצאות הקרן נבחנות ומאושרות בהתאם לנהלים ובסיכום עם משרד האוצר, על בסיס תמונת מצב תקציבית עדכנית המוצגת בפני הנהלת הקרן במועד קבלת ההחלטה. כל הקצאה נדונה באופן פרטני ומאושרת בהתאם למסגרת התקציבית העומדת לרשות הקרן באותה עת. החלטות הנהלת הקרן, שבה חברים גם נציגי משרד האוצר, מתקבלות ברוב קולות ומתועדות בפרוטוקולים המאושרים על ידי כלל חברי ההנהלה. הטענה בדבר חריגה כביכול בהיקף של כ־4 מיליארד שקל מהמסגרת התקציבית של הקרן נדחית מכל וכל על ידי גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה החברים בהנהלת הקרן. לעמדתם, טענה זו אינה משקפת את הנתונים, את תמונת המצב התקציבית שהוצגה להנהלה במועדים הרלבנטיים, או את אופן קבלת ההחלטות וניהול תקציב הקרן, ואין לה בסיס״.
לכשל הניהולי של הקרן, אשר בראשה עומד מנכ״ל משרדה ואיש אמונה של השרה עידית סילמן, רמי רוזן, יש מחיר: מלבד הקושי לממן מתקני קצה עתידיים, אחד התחומים שייפגעו באופן מיידי הוא תחום החינוך. סילמן התייחסה כמה פעמים לחינוך סביבתי כחלק ממדיניות המשרד שלה, תוך הדגשה שהשמירה על הסביבה היא אחריות משותפת ושהחינוך הוא מפתח לשינוי אמיתי. אלא שכעת נודע לכלכליסט כי משרדה של סילמן יפסיק לממן תוכנית דגל חינוכית הפועלת זה שנים ארוכות בכ־50 יישובים ברחבי הארץ, בשל התרוקנות קרן הניקיון.
זוהי תוכנית הדגל של החינוך הסביבתי בישראל, והיא שירתה אלפי מוסדות חינוך בכל הארץ מאז השקתה ב־2009. הצוותים החינוכיים קיבלו הודעה: אזל הכסף ובשנת הלימודים הקרובה התוכנית לא תפעל. במסגרתה, מכשירים צוותים מיוחדים מורים וגננות בנושאי קיימות, סביבה ושינויי אקלים ומוסמכים מוסדות חינוך כ״ירוקים״. המדריכים לא רק מכשירים צוותים לימודיים במשרד החינוך, אלא גם מפתחים תוכניות לימודים בנושאי קיימות ומלווים את בתי הספר והגנים לאורך השנה.
"נפעל לקבלת תקציב ייעודי מהאוצר"
המשמעות תהיה פיטורים של עשרות אנשים שעוסקים בכך, לצד גניזת התוכנית היחידה שנתנה מענה מלא לנושאי הקיימות בבתי הספר. בחברה להגנת הטבע, אחת משתי המפעילות של הצוותים (יחד עם הרשת הירוקה), מקווים שעוד יימצא תקציב: "לצערנו, נאמר לנו כי התוכנית המשולבת, שעסקה בהכשרה של צוותי גנים ובתי ספר, בכלל אוכלוסיות ישראל, בדגש על הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, לא תתוקצב השנה בשל מחסור בתקציבי קרן הניקיון. פנינו בנושא למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, רמי רוזן, שהבטיח לעשות את מרב המאמצים כדי לתקצב את התוכנית, ולו באופן חלקי".
אלא שהתקוות עשויות להתבדות: משרד החינוך סירב לממן, ובמשרד האוצר לא יקצו תקציבים נוספים כעת. במשרד להגנת הסביבה אומנם אומרים כי ״המשרד פנה למשרד החינוך והציע מימון משותף של פרויקטים מרכזיים, בהיקף של כ־5 מיליון שקל מצד משרד החינוך, תוך נכונות לגייס את חלקו ממקורותיו. משיחות עם משרד החינוך עולה כי הוא יתקשה להעמיד את התקציב הנדרש. ככל שלא יעמדו לכך מקורות מקרן הניקיון, יפעל המשרד לקבלת תקציב ייעודי מהאוצר״.
אלא שאפשרות זו עשויה שלא להתממש. משרד האוצר לא יעמיד מימון נוסף למשרד להגנת הסביבה, ויפנה אותו לקיצוצים פנימיים בתקציבו הדל לשם מציאת מימון, כשם שנהוג באמצע שנת תקציב.
עוד נמסר מהמשרד להגנת הסביבה: ״לאורך השנים הועלתה ביקורת על הצטברות כספי הקרן ועל קצב מימושם. כעת, כשהמשרד מאיץ את הביצוע ומפנה את הכספים לתשתיות ולמטרות העיקריות שלשמן נועדה הקרן, יש מי שמנסה באופן ציני להציג דווקא את קצב הביצוע ככשל – ניסיון משולל יסוד כאמור. הגידול בהשקעות במטרותיה העיקריות של הקרן משפיע על המשאבים שניתן להפנות למטרות נוספות. במקביל, המשרד מקיים דיונים עם משרד האוצר במטרה להבטיח את המשך פעילות הקרן ואת יכולתה להעמיד תקציבים ארוכי טווח למימוש מטרותיה על פי חוק ולהמשך הפיתוח המואץ של משק הפסולת בשנים הבאות. הדו"ח השנתי של הקרן לשנת 2025 נמצא בשלבי אישור סופיים, ולאחר מכן יועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת״.
