יום ראשון חופשי - רפורמה שדורשת אומץ משפטי וכלכלי
מהפכה במבנה שבוע העבודה בישראל- לחיות בארץ להרגיש בחו"ל
מדי פעם עולה בישראל הדיון על מעבר למבנה שבוע עבודה חדש: שבת כיום מנוחה מלא, יום שישי כיום עבודה מקוצר, ויום ראשון כיום חופש.
הרעיון הזה נשמע פשוט, אך מבחינת דיני עבודה הוא מהווה שינוי דרמטי שידרוש היערכות רחבה של המדינה, המעסיקים והעובדים.
כיום, חוק שעות עבודה ומנוחה קובע שמשרה מלאה היא 182 שעות חודשיות. שינוי המבנה יחייב הפחתת היקף המשרה, לצד עדכון מנגנוני חישוב שעות נוספות, ערך שעת עבודה לעובדים בשכר חודשי, ופרשנות מחודשת לזכויות סוציאליות כמו פנסיה, הבראה וחופשה שנתית.
בשנים האחרונות, עבודה מהבית – יום אחד או יותר בשבוע – הפכה לנורמה בהרבה מגזרים.
זה פותח פתח לחשיבה חדשה: גם אם יום ראשון יוגדר כיום חופשי בדומה לשבת, הוא לא חייב להיות “יום סגור”.
אפשר לקבוע שבחלק מהמשרות מדובר ביום עבודה חלקית מהבית, כך שהמשק והעסקים ימשיכו לפעול, ובו בזמן המשפחות ייהנו מסוף שבוע ארוך ואיכותי.
אין ספק שמעסיקים יידרשו לעדכן הסכמים אישיים וקיבוציים, להתאים מערכות שכר, ולתכנן מחדש את פעילותם בימי שישי ובמערכות שיפעלו גם ביום ראשון.
לעובדים המשמעות תהיה עבודה מרוכזת יותר באמצע השבוע, לצד הזדמנות אמיתית ליותר זמן משפחתי ופנאי.
אך האתגר איננו רק משפטי. מדובר גם בשאלות כלכליות וחברתיות עמוקות: איך יושפעו ענפים בינלאומיים שזקוקים לחמישה ימי פעילות רציפים? כיצד יתנהל שוק המסחר, התיירות והשירותים הציבוריים? ואיך מאזנים בין צרכי מגזרים אחרים ששומרים את יום שישי כיום מנוחה מלא?
לדעתי, בטווח הארוך, רפורמה כזו תתרום לא רק לרווחת העובדים אלא גם למשק כולו – תעודד תיירות פנימית, תשפר את שימור העובדים ותפחית שחיקה.
אבל היא תוכל להתממש רק באמצעות חקיקה חכמה ומדויקת, שתיתן מענה ברור למעסיקים ולעובדים, ותמנע כאוס משפטי וסכסוכי עבודה.
כעורך דין העוסק שנים רבות בדיני עבודה, אני סבור שזהו צעד אפשרי – אם ניגשים אליו מתוך תכנון, שיתוף פעולה ואומץ לשנות את כללי המשחק.
מאת עו"ד אשר אביטן, מומחה לדיני העבודה, אשר אביטן, חברת עורכי דין
d&b – לדעת להחליט
