"במלחמה מול איראן משק הדלק התגלה כגוף שלא מסוגל לקבל החלטות בזמן אמת"
יו"ר רשות החשמל אמיר שביט אמר בכנס סגור כי המסקנה מהתחקיר על תפקוד משק הדלק בזמן המלחמה מול איראן היא שיש צורך לרכז את פעילות משק האנרגיה. "משק הדלק מאוד מבוזר ולא מתאפשר לקבל בו החלטות. לא ניתן להמשיך לנהל אותו בצורה כזאת"
"בימים הראשונים של המלחמה מול איראן, משק הדלק התגלה כגוף מבוזר, שבו לא ניתן לקבל החלטות בזמן אמת", כך אמר יו"ר רשות החשמל אמיר שביט בכנס החודש, בעקבות ממצאי התחקיר שנערך לאחר מבצע עם כלביא.
שביט הצביע על נקודת תורפה חמורה בניהול משק האנרגיה בישראל, כפי שעולה מלקחי המלחמה, והיא היעדר רשות דלק מרכזית. לדבריו, בעוד תחומי החשמל, המים והגז התנהלו בצורה מתואמת ומסודרת, משק הדלק התגלה כבעייתי הרבה יותר. את הדברים אמר שביט בכנס מהנדסי החשמל שנערך בהרצליה בתחילת החודש.
"בסיום המלחמה היה תחקיר על הפעילות שלנו ב־12 הימים האלה", אמר שביט. "המסקנה העיקרית היא שהיעדר רשות דלק מרכזית היא נקודת תורפה בניהול משק האנרגיה".
לדבריו, "יש ארבע רשויות בתחום האנרגיה והמים בישראל: רשות הכוח בראשות נגה, רשות הכוח של המים בראשות רשות המים, רשות הגז ורשות הדלק בראשות מינהל הדלק. ארבע רשויות, ארבעה תחומי פעילות – מים, גז, חשמל ודלק. וכמובן שבדלק אנחנו נשענים בעיקר על דלקי החירום שלנו".
שביט סיפר כי במהלך 12 ימי המבצע "רוב הזמן הייתי בנגה, אבל חלק מהזמן הייתי בבונקר של רשות הכוח העליונה בירושלים. אפשר היה לראות פער מאוד גדול בין ההיערכות של שלוש רשויות לבין ההיערכות של רשות אחת".
לדבריו, גם בתחום המים התקבלו החלטות במהירות, והמערכת פעלה בהתאם לנוהל חירום ברור. "שיקי שיפר ידע בדיוק מה הוא עושה", ציין שביט, בהתייחס למנכ"ל בפועל של החברה הממשלתית נגה האחראית על הפעלת משק החשמל בחירום.
פער גדול בניהול משק הדלק
הפער, טוען שביט, התגלה דווקא בתחום הדלק – שנמצא בלב מערכות החירום של המדינה. "מ־7 באוקטובר רצו לקנות גנרטורים לשעת חירום, ותחנות דלק לא הצליחו לאשר קניית גנרטורים בהיקף של 30 מיליון שקל. באותו זמן משק החשמל אישר בין 2 ל־2.5 מיליארד שקל השקעות".
לדבריו, הבעיה נובעת מהמבנה המבוזר של משק הדלק. אין בישראל רשות דלק אחת, אלא סמכויות המחולקות בין משרדי ממשלה שונים. משרד האוצר קובע את התקציבים, רשויות מקומיות מפקחות על היבטים הנדסיים בסיסיים, וגופים נוספים שותפים בקבלת ההחלטות. "כשאין גוף אחד שמרכז את ההחלטות – הכל נתקע", קבע שביט.
המסר המרכזי של יו"ר רשות החשמל ברור: במצבי חירום לא ניתן להסתמך על מודלים מבוזרים. עם זאת, המשבר האחרון חידד את הסכנה בהשארת המצב על כנו. שביט ציין כי "זה היה כל כך בולט וכל כך ברור. מי שהיה ראה את הפער והבין שלא ניתן להמשיך לנהל כך את משק הדלק".
משק הדלק נחשב לתשתית קריטית, במיוחד בשעת חירום. הוא מספק את הדלק לתחנות הכוח, לגנרטורים בבתי חולים ובתשתיות חיוניות ולמערכת הביטחון. כל עיכוב או שיבוש בהזרמתו של הדלק עלולים לפגוע קשות ביכולת המדינה לתפקד תחת איום. לכן, דבריו של שביט, שנאמרו בפורום מקצועי אך מהדהדים הרחק מעבר לו, מהווים קריאת אזהרה לדרג המדיני: ללא שינוי מבני במשק הדלק, ישראל עלולה למצוא עצמה גם בעתיד מתמודדת עם שיתוק מערכתי דווקא ברגעים הקריטיים ביותר.
בישראל פועלים שני בתי זיקוק, באשדוד ובחיפה: בית הזיקוק באשדוד אחראי לאספקה של כשליש בערך מהדלקים בישראל, בית הזיקוק בחיפה (בזן) אחראי על שני השלישים הנותרים.
החברות קיבלו פחות דלק
בימים הראשונים של המלחמה מול איראן נפגעה תחנת הכוח במתחם בזן מטיל איראני. הפגיעה גבתה גם את חייהם של שלושה מעובדי החברה. במקביל, בית הזיקוק באשדוד היה בטיפול תקופתי והתעורר חשש למחסור בדלקים במשק האנרגיה.
האירועים אילצו את משרד האנרגיה ומשק האנרגיה המקומי להיערך בהתאם. כך, בעוד בימי שגרה חברות הדלק מזמינות על בסיס חודשי מבתי הזיקוק את הדלקים, התקלות הובילו להקצאות יומיות שנעשות על ידי משרד האנרגיה. לפי גורם בתעשייה, חברות הדלק קיבלו כמות נמוכה יותר ממה שביקשו.
ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "משק הדלקים תפקד ללא דופי בתקופת המלחמה ובמשק לא נרשם כלל מחסור. זאת, למרות העובדה שהמשק עמד באתגר חריג במיוחד. במהלך תקופה זו משק הדלק המשיך לפעול כסדרו בזכות ניהול מקצועי, תיאום הדוק בין כלל הגופים הרלבנטיים והיערכות מוקדמת. אף שבמהלך הלחימה שני בתי הזיקוק לא פעלו, לא נרשמו מחסורים באספקה. משק הדלקים, הכולל עשרות חברות דלק וגפ"מ, אינו פועל כמשק ריכוזי בשעת חירום – זאת בניגוד למשקי החשמל, הגז הטבעי או המים – ולכן ניהולו מהווה אתגר משמעותי. הדברים של יו"ר רשות החשמל מדגישים את המורכבות הרבה והמאתגרת של המבנה והסמכויות של מינהל הדלק והגז, ומחזקים את מעמדו".
מרשות החשמל נמסר בתגובה: "יו"ר הרשות הסביר בהרצאתו על ההתנהלות בחירום, ובכדי להדגיש את החשיבות של ריכוז הסמכויות בזמן חירום, נתן דוגמאות של משק שרוכז לעומת משק בביזור סמכויות. אין בדבריו ביקורת על גוף מסוים, אלא על מבנה הגופים שפועלים בחירום במשק האנרגיה".
