ניתוח
בתי הזיקוק בחיפה ואשדוד מושבתים, והפקת הגז קוצצה
המלחמה חושפת את נקודות התורפה של משק האנרגיה הישראלי: תלות יתר בשני בתי זיקוק בלבד, פערים במלאים התפעוליים בין חברות הדלק ומחיר כלכלי כבד של הפסקת היצוא. הפתרון: הגברת השימוש באנרגיות מתחדשות
איום על מתקני תשתית הוא אחד החששות המרכזיים בתקופת המלחמה. הפגיעה שלשום בבית הזיקוק, שגבתה את חייהם של שלושה מעובדי בזן, גרמה נזק לתחנת הכוח שבמתחם והובילה להשבתה כללית של כל מתקני הקבוצה, כשכרגע לא ברור מועד החזרה של בזן לפעילות.
בזן רוכשת נפט גולמי והופכת אותו למוצרי דלק שונים כמו למשל בנזין וסולר. החברה שבמפרץ חיפה אחראית להפקה של כ־60% מהסולר לתחבורה וכמחצית מהבנזין הנמכר במשק הישראלי. אתמול, חברת הדירוג S&P מעלות הכניסה את בזן לרשימת מעקב עם השלכות שליליות. "הכנסת דירוגי החברה לרשימת מעקב עם השלכות שליליות משקפת את אי הוודאות בנוגע להיקף הנזק למתקני החברה, למשך הדממתם ולהשפעות על פעילות החברה ועל תוצאותיה הפיננסיות", נכתב.
מלבד בזן פועל בישראל גם בית הזיקוק באשדוד, הקטן יותר, שאחראי לזיקוק של כ־40%-35% מהדלקים בארץ. בימים אלו גם בית הזיקוק באשדוד מושבת, בשל טיפול תקופתי שתוכנן מראש. בחברה צברו מצבורי סולר ודלקים משמעותיים לשבועיים הקרובים שיוכלו למכור ללקוחות. נכון לעכשיו המתקן ממשיך להיות בטיפול התקופתי, למרות הפגיעה בבזן.
שלשום בערב, לאחר הדיווח על ההדממה של המתקנים של בזן, הוציאו במשרד האנרגיה הודעה לפיה "משרד האנרגיה והתשתיות מבהיר כי משק האנרגיה ערוך לתת את כל המענה עבור צריכת הדלקים במשק". עם זאת, מסיבות ביטחוניות במשרד לא מפרטים כיצד המהלך ייעשה ומהם מקורות הדלק.
מי יספק דלק לסונול במקום בזן?
בית הזיקוק בחיפה (בזן) הוא מקור הדלקים היחיד של סונול אחת מחברות הדלק הגדולות בישראל. החברה פנתה אתמול ללקוחותיה העסקיים, בעקבות הפגיעה שהשביתה את בזן ומסרה כי "במצב דברים זה, ועקב הנסיבות הללו שאינן בשליטתנו, אנו נאלצים להודיעכם כי נצמצם או נפסיק, לפי העניין, את אספקת הדלקים ללקוחותינו עליהם אתם נמנים". יש לציין כי כרגע כל תחנות הדלק של סונול עובדות.
משרד האנרגיה והתשתיות מיהר להרגיע וביקש להבהיר כי "אין כל צפי למחסור בדלקים במשק. המשרד נערך מבעוד מועד ולישראל יש דלקים ומלאים ולא צפוי מחסור. בפגישה שהתקיימה אמש בין גורמי המקצוע במינהל הדלק והגז לחברות הדלק, הובהר לחברות כי על אף הפגיעה בבזן, אין צפי לקושי באספקת הדלקים. במשרד מקיימים הערכות מצב שוטפות ודואגים להמשך הרציפות התפקודית של משק הדלקים בישראל, זאת על מנת למנוע פגיעה בשרשרת האספקה".
גורמים במשק האנרגיה מציינים שאין מחסור ברמה המשקית, אלא שהבעיה היא פער במלאים התפעוליים שבין חברות הדלק השונות, וזה עוד בטרם פתיחת המלאים האסטרטגיים של ישראל. כלומר, ייתכן שהמכתב ששלחה סונול מתייחס בעיקר לחברה ופחות למשק האנרגיה בכללותו. כך למשל, פז רוכשת את מרבית הדלקים שלה מבית הזיקוק באשדוד שצבר כאמור מלאי דלקים משמעותי בשבועות האחרונים, לקראת ההכנה לטיפול תקופתי שנערך כעת, וצפוי להימשך עד סוף החודש. למצב ייתכנו שני פתרונות: הראשון הוא לחייב את חברות הדלק לסחור ביניהן על המלאי ולנהל אותו כמלאי משותף, או להזרים דלק ממאגרי החירום.
שימוש בכל הגז המופק רק למשק המקומי
בימי שגרה מעל 70% מהחשמל בישראל מופק בתחנות הכוח הפועלות בגז טבעי. הגז הטבעי זול יותר ומזהם פחות מחלופות ייצור החשמל של סולר ופחם — ולכן משמש להפקת מרבית החשמל בארץ. עם זאת, כל תחנות הכוח בישראל יכולות לפעול על יותר מסוג אחד של דלק. כלומר, תחנות הכוח הפועלות על גז טבעי למשל, יכולות לפעול גם על סולר במקרה שיש בעיה כלשהי, תפעולית או ביטחונית.
במשק הגז בישראל פועלות שלוש אסדות: כריש, לווייתן ותמר. לווייתן ותמר מוכרות גז למשק המקומי ולייצוא. לוויתן מוכרת בעיקר לייצוא ותמר היא הספק המרכזי של גז לחברת החשמל, בעוד שכריש, בימי שגרה, מוכרת גז למשק המקומי בלבד. כבר בשעות הראשונות לאחר התקיפה באיראן הנחו במשרד האנרגיה להפסיק את הפקת הגז מלווייתן ומכריש ולהסתמך על הפקת הגז מתמר בלבד. במקביל בוצעה הערכת מצב במשרד האנרגיה בראשות השר אלי כהן והמנכ"ל יוסי דיין. בהערכת המצב הוחלט להכניס לתוקף תקנות חירום חדשות שמאפשרות לשר האנרגיה, לאחר התייעצות עם המשרד ורשות החשמל, להחליט כיצד יוקצה הגז הטבעי המופק מהשוק המקומי. בין היתר המשמעות היא הפסקה של הייצוא ושימוש בכל הגז המופק מתמר למשק המקומי.
לפי אומדן של הכלכלן הראשי של BDO, חן הרצוג, ההפסד למשק הלאומי מכל שבוע של השבתת שני מאגרי הגז הינו מעל 300 מיליון שקל. ההפסד נובע מפגיעה בתוצר הלאומי בגלל הפסקת יצוא הגז והפסד הכנסות מדינה מתמלוגים ומסים. הנזק הכולל למשק גבוה יותר בשל התייקרות עלות ייצור החשמל בשל הגדלת השימוש בפחם ובסולר.
מאגר תמר יכול לספק לבדו כ־75% מתצרוכת הגז הטבעי למשק המקומי, שכולל בעיקר ייצור חשמל ומעט שימושים לתעשייה. לכן הוגבר השימוש בייצור חשמל בדלקים החלופיים. הפחם, למשל, משמש להפקה של כ־15% מהחשמל בישראל בימי שגרה, אך ההפקה ממנו הוגברה באופן משמעותי. היתרון של הפחם הוא המאגרים הגדולים שלו, הנחשבים לעמידים. כמו כן, בשנה וחצי האחרונות בחברת החשמל הגדילו את מאגרי הפחם המיועדים לחירום.
לכמה זמן יספיקו עתודות הסולר?
במשרד האנרגיה מציינים שלמשק הישראלי יש עתודות משמעותיות של סולר, אך מסיבות ביטחוניות לא חושפים את היקף המאגרים ולכמה זמן הם יספיקו. מאגרי הסולר מחולקים למאגרים תפעוליים שמיועדים לשימוש השוטף ולמאגרים האסטרטגיים. תחנות הכוח מחויבות להחזיק גם מלאי סולר שיספיק להפעלה של 100 שעות של התחנה לכל הפחות. עד מועד התקיפה שהשביתה את בזן, המאגרים של התחנות מולאו באופן שוטף. אחד השינויים המרכזיים בעולם האנרגיה בשנים האחרונות הוא הכניסה של האנרגיות המתחדשות ומתקני האגירה. האנרגיות המתחדשות, שבישראל רובן המכריע הוא פאנלים סולאריים, מפחיתות את הצורך בשימוש בדלקים.
לפי הניתוח של הרצוג כ־14% מהחשמל בישראל הופק באמצעות אנרגיות מתחדשות. התקופה הנוכחית של השנה היא גם המועד הטוב ביותר להפקת חשמל מפאנלים סולאריים, מבחינת הטמפרטורה וכמות השמש, מה שמאפשר להסתמך על הפאנלים בשעות היום. קשה להעריך בשלב זה עד כמה מתקני האנרגיה המתחדשת עוזרים להפחתת התלות בסולר ולשמירה על המלאים של תחנות הכוח. בימי שגרה, או לפחות בימים שלפני המלחמה עם איראן, פרסמו בחברת ניהול מערכת החשמל נגה את חלוקת מקורות האנרגיה לייצור חשמל בישראל בזמן אמת. אך כעת לא מפרסמים את הנתונים, ומבטיחים שיהיה ניתן לגשת אליהם לאחר המלחמה. כך או כך, יש הסכמה שהכניסה של האנרגיות המתחדשות הורידה באופן משמעותי את התלות של משק האנרגיה הישראלי בסולר, לפחות בשעות היום.
לפי אסף וסרצוג, מנכ"ל Blenergy, "משק האנרגיה נכנס למלחמה עם איראן כשהוא במצב יחסית מתקדם מבחינת אגירה על בסיס סוללות, בהשוואה בינלאומית. כבר היום מותקנים בישראל למעלה מ־1 ג'יגה ואט שעה, רובם מחוברים למערכות סולאריות, שיכולות לתת מענה יומיומי. היתרון המשמעותי של אגירה על בסיס סוללות הוא שהטכנולוגיה מתקדמת מאוד מבחינת יעילות אנרגטית, העלויות נמוכות וניתן להקים פרויקטים בצורה מהירה יחסית".
מלבד המתקנים הסולאריים, בשנים האחרונות החלו להיכנס למשק האנרגיה מתקני אגירת חשמל. הקמת מתקני האגירה עוד בשלבים הראשונים של ההקמה בארץ ולכן השפעתם אינה בהיקפים נרחבים כמו שיהיו בשנים הקרובות. נכון להיום פועלים בישראל שני סוגים: שני מתקני אגירה שאובה בהספק של כ־650 מגה־וואט, ומתקני אגירה של סוללות ליתיום בהספק של מעל 400 מגה־ואט. מתקני האגירה השאובה פועלים על ידי ניצול של פערי הגובה בין שתי בריכות מים מלאכותיות. במהלך הבוקר והצהריים יש ביקוש נמוך לחשמל אך ההפקה מהפאנלים הסולאריים מירבית. לכן בשעות אלו מעלים את המים לבריכה העליונה, ובשעות הערב מייצרים מפל מלאכותי שממנו מופק חשמל. סוג הסוללות השני הוא סוללות ליתיום.
