14 שנה אחרי שנמחקה מהמסחר: נגב קרמיקה מנסה שוב את מזלה בבורסת ת"א
החברה, שנמחקה מהמסחר ב-2012 על רקע חובות שהגיעו ל-700 מיליון שקל ועברה הסדר חוב שבמסגרתו נכנסו אליה בעלי שליטה חדשים, מתכננת לגייס חוב של 100 מיליון שקל בהנפקת אג"ח. אף שהכנסותיה עלו ב-2025, הרווח נובע מקיטון בהוצאות המימון ולא משיפור בפעילות - וההאטה בנדל"ן צפויה לחלחל אליה בהמשך
עם ניסיון מר מהעבר ותחום פעילות שבו סימני משבר, נגב קרמיקה חוזרת לבורסה ותנסה לגייס חוב של 100 מיליון שקל בהנפקת אג"ח.
נגב, שידועה גם בשמה הקודם "נגב קרמיקה", עוסקת בייבוא, שיווק, הפצה ומכירה של מוצרים לעיצוב הבית ומוצרי גמר לבית, לרבות אריחי פורצלן וקרמיקות, כלים סניטריים, ברזים, כיורים, מקלחונים וארונות אמבט. בניגוד לעבר, אז עסקה גם בייצור המוצרים ונכוותה מכך, כיום היא אינה עושה זאת (מלבד בתחום דלתות העץ היוקרתיות שאליו נכנסה ב-2024 והיקף הפעילות בו נמוך).
נגב קרמיקה נמחקה מהמסחר ב-2012, כאשר בעלת השליטה בה דאז, אפריקה ישראל תעשיות מקבוצת אפריקה ישראל של לב לבייב (עד שזה איבד את השליטה בה בהסדר חוב בעשור הקודם), רכשה מהציבור את יתרת מניותיה. החברה נקלעה אז לקשיים, בין היתר עקב קפיצה בהשקעות הנדרשות בהקמת מפעל חדש בירוחם.
חובותיה שהאמירו לכ-700 מיליון שקל הובילו אותה להסדר חוב שבמסגרתו ב-2017 רכשו קרן ויולה קרדיט ואיש העסקים יריב לרנר את השליטה בה (ויולה מחזיקה ב-50% וקבוצה בראשות לרנר ב-50% הנוספים). קרן החוב כלירמרק רכשה ב-2020 את חובותיה הנותרים של נגב לבנקים. החברה פרעה עד לספטמבר 2023 את מלוא חובותיה לקרן, וזו מחזיקה כיום ב-7% מיחידות ההשתתפות של השותפות שמחזיקה בנגב.
לרנר, מנכ"ל ובעל השליטה בקווינקו הציבורית שמפעילה בתי קזינו, ואחד מבעלי השליטה בחברת הנדל"ן ליאם הנדסה שהנפיקה אג"ח ראשונה אשתקד, הוא בעל המניות הגדול בשלד הבורסאי בלו וייב, והיה עד למרץ האחרון גם בעל השליטה ויו"ר השלד הבורסאי פליינג ספארק. הוא מכהן כיו"ר נגב ולצידו מנהל אותה כמנכ"ל מני אקוניס.
נגב תנפיק את סדרת האג"ח מבלי שתעניק בטוחות למחזיקים. היא מייעדת לפרוע באמצעות תמורתה 70 מיליון שקל מתוך 101 מיליון שקל התחייבויות שנטלה מגורמים בנקאיים וחוץ בנקאיים; מהם 80 מיליון שקל התחייבויות לזמן קצר שנושאות בריבית אפקטיבית של 7.33% (פריים בתוספת 1.5% עד 1.65%), ו-21 מיליון שקל חלויות נדרשות לפירעון מהתחייבויות לזמן ארוך.
היא יוצאת להנפקת האג"ח לאחר שרשמה ב-2025 שיפור בהכנסות, ואלה עלו בהשוואה ל-2024 ב-13% - ל-460 מיליון שקל. לצידן, השורה התחתונה שלה הפכה ב-2025 חיובית עם רווח נקי של 6.1 מיליון שקל שיוחס לבעלי המניות, לעומת הפסד של 839 אלף שקל ב-2024.
אולם, דוחותיה הכספיים מלמדים על סימני שאלה ביחס להמשך הדרך. מגזר הפעילות העיקרי של החברה, שהניב ב-2025 הכנסות של 245 מיליון שקל, 53% מהכנסותיה, הוא במכירת מוצרים לקבלנים וליזמים. בנוסף להכנסות שכבר נרשמו, נגב מחזיקה בצבר הזמנות מקבלנים שמגיע ל-196 מיליון שקל ורובו הגדול מיועד למימוש ולהכרה כהכנסה השנה. אך החברה מדווחת כי קיים פער של כ-18 חודשים בין מועדי ההזמנות ומועדי מימושן. לפיכך, חלק גדול מהמכירות שנרשמו ב-2025 מקורן בהזמנות בעסקאות שנחתמו ב-2023, בחלקן לפני טבח 7 באוקטובר, ובעסקאות מ-2024 – עת נרשמה התאוששות בנדל"ן למגורים מהשפעות המערכה שנפתחה אחריו. כך, מגמת ההאטה שנרשמה בשוק ב-2025 צפויה לחלחל אל שורת ההכנסות של החברה רק בהמשך.
גם אם על שורת ההכנסות ההאטה עדיין לא השפיעה, על הרווחיות התפעולית כן. בעקבות היוותרות מלאי הולך וגדל של דירות לא מכורות על ידי הקבלנים (כ-85 אלף, לפי נתוני משרד האוצר נכון לסוף מרץ) וניסיונותיהם של הקבלנים להביא להפחתת עלויות, הרווחיות התפעולית של נגב מהמכירה להם נשחקה מרמה של 4% ב-2024 ל-1.6% בלבד ב-2025. הרווח התפעולי המגזרי צנח בעקבות זאת ב-54% - מ-8.5 מיליון שקל ב-2024 ל-3.9 מיליון ב-2025, והשפיע על ירידה של 24% ברווח התפעולי של החברה כולה - ל-11 מיליון שקל. לאור זאת, המעבר מהפסד לרווח בשורה התחתונה לא נובע משינויים חיוביים בתחומי הפעילות של החברה, אלא מקיטון בהוצאות המימון.
