פרשנות
המשבר בעמותות משפיע על כולנו
73% מהעמותות מדווחות על עלייה בביקוש לשירותים, אך התקציבים והתרומות הולכים ופוחתים. ארגוני החברה האזרחית שנושאים בעול הטיפול במשברים החברתיים נמצאים במצב הישרדות, בעוד הממשלה ממשיכה להתעלם מהמצוקה. מומחים מזהירים: קריסת העמותות תגרור אחריה קריסה חברתית
המשבר בעולם העמותות מאפיין את התנהלות ממשלת החורבן הנוכחית לאורך כל שנות פעילותה. שום דבר לא באמת חשוב אם הוא לא תורם לאחד ממגזרי השלטון, להישרדות הממשלה או להצלחה של השרים בפריימריז בליכוד.
הממשלה הזאת לא אשמה בהפרטה הגורפת של מערכות הרווחה, הבריאות והחינוך. היא בהחלט אחראית לחורבן שהמיט עלינו מחדל ה־7.10 ובחוסר המוכנות של משרדי הממשלה לאסון החברתי שהיא יצרה, וכן להתמשכות המלחמה שנתיים לצורכי הישרדות פוליטית. במצב הזה מי שאמורים לדאוג לשיקום, אפילו חלקי, הם ארגוני החברה האזרחית שעוסקים בטיפול נפשי, בילדים בסיכון, בקורבנות עבירה, בנפגעים במשפחה, בפושטי רגל, בחולים ובנכים, ברעבים - מה לא.
73% מהארגונים דיווחו בסקר המכון לחקר החברה האזרחית והפילנתרופיה של האוניברסיטה העברית וארגון הגג של העמותות "מנהיגות אזרחית" על עלייה בביקוש לשירותי הארגון. הבעיה היא שהמקורות התקציביים הולכים ופוחתים: 38% מהארגונים דיווחו על צמצום בתקציב ממקורות ממשלתיים. שיעור דומה מדווח גם על ירידה בתרומות מכל המקורות. תורמים רבים התגייסו בשנה הראשונה של המלחמה, אבל הם לא העלו על דעתם שזו מלחמה לנצח. כעת רוב הארגונים במצב הישרדות, חלקם פועלים על אדי הדלק האחרונים. זו לא הבעיה של הארגונים - זו הבעיה של כולנו.
את הבעיה מחריפה מאוד העובדה שאנחנו לפני שנת בחירות. אם לא יעבור תקציב המדינה, תעבוד הממשלה עם תקציב המשכי מצומצם. זה טוב מאוד למניעת הליכה לבחירות בעייתית - אבל רע לצרכים החברתיים. גם אם יעבור תקציב, סביר שהוא יתמקד בקניית בוחרים ובכספים מגזריים. גם בקורונה נשאו העמותות בחלק גדול מהעול, והפיצוי שקיבלו היה מאוחר ודל. הנזק מצטבר.
אנשים שבוחרים לעבוד במגזר השלישי הם בדרך כלל אידיאליסטים שמראש מסכימים לקבל שכר נמוך. אבל גם לאידיאלים יש גבול - ואנשים צריכים להתפרנס. כוח האדם נשחק ועוזב. לכל עובד סוציאלי קליני יש היום אלטרנטיבה בשוק הפרטי.
מה הממשלה הזאת כן עושה? היא בוזזת את התוכנית לפיתוח כלכלי־חברתי של החברה הערבית בהיקף של 5 מיליארד שקל לטובת תוכנית בדיונית למלחמה בפשע המאורגן. כלומר, היא הולכת להגביר מאוד את המצוקות החברתיות בחברה שגם כך חלשה במיוחד.
מה שהממשלה היתה צריכה לעשות זה לנהל דיאלוג אסטרטגי עם העמותות ולבדוק איך היא יכולה לעזור להן לא רק לשרוד אלא גם להרחיב את השירותים. כיוון שהסיכוי שזה יקרה בממשלה הזאת נראה אפסי במיוחד, כדאי שתורמים ייקחו לתשומת לבם את המצוקות האלה ואת הצורך להתגייס. משפחות שלא יקבלו סיוע עלולות לקרוס. ארגונים שייסגרו ועובדים בעלי ניסיון שיפרשו יגרמו לאובדן ידע עצום.
במציאות סביר להניח שמי שיצטרך לשקם את ההריסות תהיה הממשלה הבאה, בתקווה שזו תהיה ממשלת שינוי. אלא שהבעיה היא שיהיו לה כל כך הרבה הריסות לשקם בכל כך הרבה תחומים.
