מי יממן את עסקת הענק לרכישת מטוסי 35־F ו־15־F לחיל האוויר?
ברגע האחרון, ועדת השרים אישרה רכש בעשרות מיליארדי שקלים של שתי טייסות 35־F ו־15־F; עדיין לא ברור אם המטוסים יירכשו על בסיס כסף אמריקאי או מתקציב הביטחון; עד סוף העשור יהיו לחיל האוויר 100 מטוסי F-35 ו־50 מטוסי F-15IA
החלטה שקיבלה בימים האחרונים ועדת השרים להצטיידות על אישור התוכנית של משרד הביטחון וצה"ל לרכוש שתי טייסות קרב חדשות מסוג F-35 ו־F-15 עשויה להכניס את חיל האוויר לתהליך התעצמות שלא ידע בתולדותיו, תוך קליטה מואצת של עשרות מטוסים חדשים והקמת מערך של תשתיות מותאמות.
בתוך פחות מעשור חיל האוויר יקלוט לשורותיו ארבע טייסות חדשות של מטוסי קרב. זאת, לאחר שביולי 2023 הוחלט במערכת הביטחון על רכש של טייסת שלישית של מטוסי F-35, ובנובמבר 2024 הוחלט על רכש טייסת ראשונה של F-15 מהדגם החדיש ביותר IA. טייסות אלה יסופקו לישראל במהלך השנים הקרובות, ללא קשר להחלטת ועדת השרים על הרכש החדש שהיקפו עשרות מיליארדי שקלים.
יצרנית F-35 היא לוקהיד מרטין שעד כה סיפקה לחיל האוויר 48 מטוסים מדגם זה מתוקף הזמנות שהוזרמו לה בעשור הקודם. שני מטוסים נוספים יימסרו לישראל בקיץ הקרוב כך שיעמדו לרשות חיל האוויר שתי טייסות שלמות של F-35, שבכל אחת מהן 25 מטוסים. שתי הטייסות פועלות מבסיס נבטים.
בסוף 2027 תחל אספקתם של 25 מטוסי F-35 שהוזמנו בקיץ 2023 בעלות של כ־3 מיליארד דולר בהתבסס על כספי הסיוע הביטחוני שישראל מקבלת מארה"ב. מטוסים אלה יסופקו בקצב של 6-5 בכל שנה. עם קבלת האישור מוועדת השרים מהימים האחרונים, משרד הביטחון יוכל לרכוש את הטייסת הרביעית במחיר שדומה לזה של הטייסת השלישית, כך שבסוף תהליך ההצטיידות בהם יהיו לחיל האוויר 100 מטוסי F-35.
באופן דומה משרד הביטחון מתכוון להאיץ גם את קצב ההצטיידות המתוכנן של חיל האוויר בדגם החדש של מטוסי F-15 שמייצרת בואינג. מטוסים ראשונים מטייסת של F-15IA שעל רכישתה הוחלט בשלהי 2024 אמורים להימסר לחיל האוויר לקראת סוף העשור, ובמשרד הביטחון שואפים להצמיד ללוחות הזמנים של אספקת מטוסים אלה גם את מטוסי הטייסת השנייה מאותו הדגם. היקף עסקת מטוסי F-15 מוערך בכ־5 מיליארד דולר לטייסת אחת.
החלטת ועדת השרים על שתי הטייסות החדשות התקבלה כמעט ברגע האחרון. לאחר העסקאות הקודמות עם לוקהיד מרטין ועם בואינג ניתנה למשרד הביטחון האפשרות להרחיב את ההזמנות הקודמות ולהזמין מהן טייסות נוספות וזאת עד תחילת יוני הקרוב. אפשרות זו כוללת את רכש הטייסות החדשות לפי מחיר הטייסות הקודמות שכבר הוזמנו אך היא מבטיחה בעיקר שמירה על "סלוטים" בתהליכי ייצור המטוסים בארה"ב.
ה"סלוטים" בבואינג ובלוקהיד מרטין נחשבים קריטיים עבור חיל האוויר שכן קווי הייצור שלהן עמוסים בגלל קדחת ההתחמשות העולמית. אי־קבלת החלטה בנושא היתה עלולה לדחות בשנים ארוכות את קצב אספקת המטוסים לחיל האוויר.
חיל האוויר מפעיל מאז שנות ה־70 את מטוסי F-15 הנקראים "בז". המטוסים החדשים מדגם IA יהיו שונים בתכלית מאלה שמשמשים אותו במשך עשורים ארוכים, וזאת בזכות מכ"ם מתקדם ורב־עוצמה ויכולת לשאת כ־17 טונות של חימושים לטווחים ארוכים. מטוסים אלה אינם מתאפיינים ביכולות חמקנות אך הם דו־מנועיים כך שבכוחם לשאת כמויות גדולות יותר של פצצות וטילים.
1 צפייה בגלריה
מנכ"ל משרד הביטחון אלוף (מיל) אמיר ברעם. תוספת של 35 מיליארד שקל לתקציב הביטחון
(צילום: אלעד מלכה משרד הביטחון)
עם קליטתם של המטוסים החדשים במהלך העשור הקרוב, חיל האוויר יחל בתהליכי גריעה משורותיו של מטוסי F-15 המיושנים ושל דגמי ה"ברק" של F-16. טייסות F-35 החדשות שעתידות להיקלט בשנים הקרובות יפעלו מבסיס תל נוף וייתכן שגם אחת מטייסות F-15 החדשות יפעלו ממנו. היקף העסקאות לרכש אותם מטוסים כולל גם תשתיות מתאימות שיוקמו בבסיסים שמהם יפעלו.
המתווה הנוכחי שעל פיו ארה"ב מעניקה לישראל את הסיוע הביטחוני השנתי בהיקף של 3.8 מיליארד דולר יסתיים בסוף 2028 ועדיין לא ברור כיצד ייראה מתווה הסיוע הביטחוני לעשור הבא. זאת, בשל ההסתייגות של ממשל טראמפ מחלוקת כספים למדינות בעולם על חשבון כספיהם של משלמי המסים בארה"ב.
צוות בראשות מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם אמור לפתוח בימים הקרובים במשא ומתן עם נציגי הממשל האמריקאי לקראת אפיון מתווה הסיוע החדש שאמור להיות "מתווה ביניים" שעל פיו עד שנת 2038 ישראל תיגמל לחלוטין מקבלת סיוע ברכש מערכות הנשק שלה.
עדיין לא ברור אם טייסת F-35 וטייסת F-15 החדשות יירכשו על בסיס כסף אמריקאי או על בסיס תקציב הביטחון. אם מתווה הסיוע הביטחוני החדש לא יכלול רכיב רכש במימון אמריקאי, ישראל תממן את המטוסים החדשים ממשאביה העצמאיים.
ברקע עומדת התוכנית "מגן ישראל" שעליה הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו ובמסגרתה יוקצו החל מהשנה הבאה ולמשך עשר שנים 350 מיליארד שקל להתעצמות צבאית. מדובר בתוספת של 35 מיליארד שקל בכל שנה לבסיס תקציב הביטחון באופן שאמור להרחיב את ההצטיידות במערכות נשק מרכזיות ואת התעצמות צה"ל אל מול האיומים העדכניים במזרח התיכון.
במערכת הביטחון רואים בהחלטה לרכוש את שתי הטייסות החדשות כתגובה לצרכים בהולים שנובעים ממצבה של ישראל אל מול הזירות הרבות שנותרו פתוחות גם אחרי תקופה של יותר משנתיים וחצי של מלחמה. שתי מלחמות עם איראן לא שינו את המצב האסטרטגי של ישראל מול הרפובליקה האסלאמית ולא הובילו להפלת המשטר, לחיסולו המוחלט של איום הגרעין הצבאי, להשמדת תעשיית הטילים הבליסטיים ולהפסקת התמיכה הכספית שלה בחזבאללה, בחות'ים ובמיליציות הפרו־איראניות. כל זאת בעוד שגם הזירות בעזה ומול חזבאללה בלבנון מבעבעות והאיומים הרבים הנשקפים מהן לא הוסרו כלל.
בד בבד, בחודש הבא ינחת בישראל מטוס התדלוק האווירי הראשון מבין שישה כאלה שמשרד הביטחון הזמין מבואינג. מדובר במטוסי KC-46 שמחירו של כל אחד הוערך ב־250 מיליון דולר. עד סוף השנה אמור להימסר לחיל האוויר מטוס התדלוק השני, והשאר יסופקו במהלך השנים הבאות.
מטוסים אלה אמורים לחדש את מערך מטוסי התדלוק של חיל האוויר, המבוסס כיום על מטוסים מיושנים המשמשים אותו למעלה מחמישה עשורים. מטוסים אלה מהווים נדבך מרכזי ביכולות של חיל האוויר לתקוף מטרות מרוחקות כמו באיראן ובתימן. במלחמה האחרונה עם איראן, משימת התדלוק האווירי הוקלה משמעותית על חיל האוויר מפני שעמדו לרשותו המתדלקים האוויריים של האמריקאים. זמינותם הגבוהה איפשרה להרחיב משמעותית את קצב התקיפות באיראן. בתרחיש שבו ישראל תצא למלחמה עתידית מול איראן וללא מעורבות של חיל האוויר האמריקאי, לכל מטוס תדלוק כזה יש משמעויות מבצעיות רבות ביכולות הפעלת האש של חיל האוויר.
