הלחץ והיח"צ של סמוטריץ' מעיבים גם על החלקים החיוביים שבתקציב 2026
הצגת הטבות המס לעולים חדשים בשבוע שעבר, במשרדי עמותה שפועלת בתחום, התבררה כלא ישימה. זו רק דוגמה אחת למדיניות מס נאיבית ולא עקבית שמנסה להתחנף לבייס כשהטבת המס המרכזית בכלל מתעלמת משותפיו הקואליציוניים
בעמותת "נפש בנפש" שמעו רק ביום רביעי בערב כי שר האוצר ושר הקליטה מחפשים מקום להכרזה על "הטבות המס לעולים". העמותה נעתרה כמובן מיד. משרדיה המרשימים ממוקמים במרחק הליכה קצר מקריית הממשלה, והם כמובן שמחו מאוד להיות הבמה שעליה יודיעו השרים על הטבות מס נוספות לעולים. אנשי העמותה לא היו צריכים לעשות דבר. בתחילה נאמר להם כי מדובר במסיבת עיתונאים, אך לאחר מכן נאמר להם שהאירוע דווקא יהיה סגור לתקשורת.
למרות שהיה מדובר ביום חמישי - יום קשה מבחינת הנוכחות במשרדי הממשלה בירושלים - הצליחו משרדי הממשלה, בסיוע הסוכנות, לארגן קהל שיכבד את האירוע, ובהם כמובן עולים חדשים ועובדי מדינה רבים. מבחינת אנשי העמותה "האירוע היה מרגש מאוד". מבחינת הצופים מהצד היה מדובר, לכל הפחות, באירוע קצת משונה. למה להודיע על רפורמת מס במשרדיה של עמותה? למה לייצר בלבול בין אירוע מקצועי לאירוע חצי־פוליטי? ולמה להציג רפורמת מס שנוגעת לכל העולים מכל העולם במשרדי עמותה שמתמקדת בעלייה מצפון אמריקה וקנדה? ("נפש בנפש" זכו בתקציב שיווק העלייה של הסוכנות למדינות אלו).
השאלות הללו נשמעות שוליות, כמעט קנטרניות, אלא שמתברר כי, כמו בפעמים רבות אחרות, "הצורה מלמדת על התוכן". הצורה הלא־מקצועית שאפיינה את הצגת הרפורמה אפיינה גם את הרפורמה עצמה. התברר כי שיאו של האירוע המרגש - הצגת הטבת המס על ידי מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' - היה שגוי. אהרונוביץ' הציג הטבת מס אחת, אך כמה שעות לאחר מכן התברר שמערכות רשות המסים צפויות להסתבך בהטבת המס שהוצגה, ולכן מבנה ההטבה שונה. הטבת המס התייקרה בעוד 100 מיליון שקל ל־600 מיליון שקל, וכמובן שההטבה החדשה מייצרת תמריצים שונים במקצת לקבוצות שונות במקצת. ההצגה שמבלבלת בין מקצועי לפוליטי, והבחירה בעמותה שעלולה ליצור תחושה שיש עולים ששווים יותר ועולים ששווים פחות, היתה, באופן לא מפתיע, הצגה של הטבת מס לא אפויה.
לטובת העולים החדשים והעמותות שמסייעות להם, נציג את הטבת המס החדשה: יינתן פטור מלא ממס על הכנסות מיגיעה אישית של עד מיליון שקל לאדם בשנתיים הראשונות (2026 ו־2027). ב־2028 הפטור יינתן עד לתקרת הכנסה של 600 אלף שקל לאדם, בשנת 2029 עד לתקרת הכנסה של 350 אלף שקל, ובשנת 2030 עד לתקרת הכנסה של 150 אלף שקל.
אבל מה שבטוח, כפי שעולה משיחות עם רשות המסים, הוא שלא היה כאן "שינוי מדיניות" בין יום חמישי ליום שישי, אלא פשוט היכרות מאוחרת עם מגבלות טכניות של מערכות המחשוב במדינה.
הורדת מס או החזרת המצב לקדמותו
הסיפור הקטן הזה על הטבות המס לעולים מסמל בצורה טובה אלמנט מרכזי בסיפור חוק ההסדרים של תקציב 2026: דחיפות ומהירות שמביאים לחוסר מקצועיות ולהתבשמות בחלומות. זה הדבר הכי בולט בכל הקשור לציר המרכזי של תקציב 2026. סמוטריץ' רוצה לתקן את תקציב 2025, התקציב שבו הוטלו גזירות רבות על הציבור, ביניהם על מעמד הביניים, הגזירה המשמעותית ביותר היתה העלאת מס הכנסה מתחת לחגורה, מדרגות מס הכנסה הוקפאו, והמשמעות היא שלמרות שהיתה עליית מחירים, והכסף שלנו קונה פחות, הרי ששילמנו את אותו המס. מדובר על הקפאה בת שלש שנים שעלותה המצטברת היא כ־8 מיליארד שקל.
לכן סמוטריץ' בחר במהלך אחר, שניתן לשווק ולהבליט, הכוונה היא לריווח מדרגות מס ההכנסה בעלות של כ־5 מיליארד שקל. המהלך מיטיב עם מעמד הביניים (אלו שמשתכרים קצת מעל השכר החציוני). המעבר למדרגת מס של 31% יחול רק בשכר של 19 אלף שקל לחודש (במקום כ־16 אלף שקל כיום) והמעבר למדרגת מס של 35% יתחיל בשכר של 25 אלף שקל לחודש (במקום 22.5 אלף שקל כיום). מדרגות המס של המשתכרים מתחת ומעל לשכר החציוני יישארו ללא שינוי.
במילים אחרות, סמוטריץ' העלה את מס הכנסה ב־8 מיליארד שקל בשנה שעברה וכעת מבקש להקטין אותו חזרה ב־5 מיליארד שקל ולהתמקד במעמד הביניים, ואת ההקטנה הזו סמוטריץ' יבקש למסגר כ"הורדת מס", בעוד אחרים יבקשו לתאר אותה כ"השבה חלקית של המצב לקדמותו".
היתכנות פוליטית נמוכה למס על קרקעות
למרות האלמנט השיווקי, הרעיון של סמוטריץ' לרווח את מדרגות מס ההכנסה הוא מבורך, הוא טוב בהרבה מהפחתת המע"מ לדוגמה. אבל בשביל שהרעיון הזה יהיה אפשרי יש למצוא לו "מקור תקציבי", אחרת הגירעון יגדל והוא בשום אופן לא יעמוד ביעד השאפתני של 3.2% גירעון בלבד. כאן סמוטריץ' שלף את הרעיון של מס רכוש על קרקעות פנויות בהיקף של 1.5% משווי הקרקע מדי שנה. המס החדש אמור להניב הכנסות של כ־8 מיליארד שקל מדי שנה, אלא שהניסוח הנוכחי של הרעיון הוא ראשוני מאוד. כך לדוגמה, אין אבחנה בין קרקעות שהם באמצע תהליך בנייה לקרקעות שהבנייה בהן לא התחילה, ובכלל, במה שנראה כשגיאה שיווקית ומקצועית, מס רכוש מוצג במסמכי התקציב כ"מס חדש", והוא לא מוצג כרפורמה מבנית שנועדה להגדיל את היצע הדיור.
אך התהייה הגדולה ביותר סביב מס רכוש על קרקעות הוא רמת ההיתכנות הפוליטית שלו. סמוטריץ' אמנם חיבר את ריווח מדרגות המס בכך שמס הרכוש יעבור בכנסת, אך זה עדיין לא יגרום לבעלי העניין החרדים לתמוך בחוק. קרקעותיו של האדמו"ר מגור למשל שוות כיום הרבה יותר, וגם לראשי ש"ס יש בעלי קרקעות במשפחותיהם. אף אחד לא יופתע אם נגלה בקרוב כי יש בעלי עניין המתנגדים לחוק גם במפלגת הליכוד המחזיקה את השלטון.
