היצוא הביטחוני הישראלי הגיע לשיא של 15 מיליארד דולר ב-2024. הלקוחות העיקריות: מדינות אירופה
למרות החרמות בעקבות המלחמה בעזה, יצוא הנשק הישראלי זינק – בעיקר של מערכות הגנה אווירית. יותר מחצי מהיצוא הופנה לאירופה, והיצוא למדינות הסכמי אברהם זינק ל-12%
גם בשנת 2024 היצוא הביטחוני של ישראל שבר שיא של כל הזמנים כשהסתכם בכ-14.8 מיליארד דולר בעוד היא שקועה במלחמה הארוכה בתולדותיה וחשופה ללחצים מדיניים כבדים, בעיקר מצד מדינות אירופה, לסיימה.
לפי נתוני האגף ליצוא ביטחוני (סיב"ט) שבמשרד הביטחון, 54% מכלל יצוא הנשק הישראלי הופנו בשנה שעברה למדינות אירופה שנמצאות זה כשלוש שנים במרוץ חימוש נרחב בעקבות המלחמה הממושכת בין רוסיה לאוקראינה, תוך הגדלה ניכרת בהוצאותיהן על ביטחון.
בעוד שיצוא הנשק מישראל לאירופה זינק אשתקד ב-19% ביחס לשנת 2023, מנתוני משרד הביטחון ניכרת עליה דרמטית בייצוא של מערכות הגנה אוויריות. חלקן של מערכות אלה היווה אשתקד כמעט מחצית (48%) מכלל יצוא הנשק הישראלי והוטה, בין השאר, מכמה עסקאות ענק של התעשייה האווירית ורפאל באירופה ובאסיה. אחת מהן היא מכירת מערכת ההגנה האווירית חץ 3 לגרמניה בכ-14 מיליארד שקל. פרט לעסקה זו, הנחשבת לעסקה הביטחונית הגדולה בתולדות המדינה, תע"א מוכרת בעולם גם את מערכת ההגנה ברק MX ורפאל משווקת את מערכת ההגנה קלע דוד.
הביקוש לנשק הישראלי נובע מהסיוע הצבאי הנרחב של מדינות אירופה לאוקראינה שכולל העברת נשק מתוך המלאים של צבאותיהן. בד בבד מדינות מנצלות את ההזדמנות כדי לרענן ולחדש יכולות בהתקפה ובהגנה ורוגשות מערכות נשק בקדחתנות. כל זאת בזמן שמדינות מרכזיות ביבשת מבקרות בחריפות את מהלכיה של ישראל בעזה ומפעילות עליה מכבש לחצים לסיים את המלחמה שנמשכת זה כשנה ושמונה חודשים בעזה בשל ההרג וההרס הנרחבים ברצועה.
לחצים אלה כללו את הדרת החברות הישראליות מתערוכות ביטחוניות יוקרתיות שהתקיימו אשתקד בצרפת ובחרם מצד מדינות אחרות על אספקת רכיבים וחומרי גלם המשמשים לייצור נשק. אתמול דווח כי משרד ההגנה הספרדי הקפיא עסקה לרכישת טילים נגד טנקים מרפאל בסכום של יותר מ-300 מיליון דולר לאחר שלפני כמה שבועות ביטל עסקה לרכישת תחמושת לנשק קל מאלביט מערכות בסכום זניח יותר של 6.6 מיליון דולר.
חרף לחצים אלה, אירופה היתה אשתקד שוק הפעילות הגדול ביותר של התעשיות הישראליות כשהדיחה מראש הטבלה את אסיה והפסיפיק. 23% מכלל יצוא הנשק הופנו בשנה שעברה למדינות אסיה והפסיפיק באופן שמשקף ירידה של 25% ביצוא הביטחוני אליהן. מדינות ערביות שנרמלו ב-2020 את יחסיהם עם ישראל במסגרת "הסכמי אברהם" ובהן איחוד האמירויות, מרוקו, בחריין וסודאן היוו 12% מהייצוא הביטחוני הישראלי לעומת 3% בלבד בשנת 2023. מוקדם יותר השנה מרוקו בחרה בתותחי ATMOS של אלביט מערכות במסגרת עסקה שהיקפה מוערך בכ-150-200 מיליון יורו. לפני כשנתיים היא רכשה ממנה גם את מערכת ה- PULS לשיגור רקטות מדויקות לטווח של עד 300 ק"מ. לפי פרסומים התעשייה האווירית מכרה למרוקו את מערכת ההגנה ברק MX ולוויין ביון.
היצוא הביטחוני מישראל קיבל אשתקד דחיפה משמעותית מצד משרד הביטחון, כש-54% מכלל החוזים של התעשיות נחתמו בין מדינות באופן שמקצר משמעותית תהליכים ביורוקרטיים ארוכים שמאפיינים תהליכי התחמשות. ב-2023 חלקן של עסקאות אלה היה 35%.
זאת השנה הרביעית ברציפות שהיצוא הביטחוני מישראל שובר את השיא של עצמו, כשב-5 השנים האחרונות הוא למעשה הכפיל את היקפו. לפי ראש האגף לייצוא ביטחוני במשרד הביטחון יאיר קולס, פרט ליתרון הטכנולוגי של הנשק הישראלי המבוסס על התנסות ארוכת שנים בלחימה גם יכולתן של החברות בארץ לייצר ולספק במהירות מעמידה להן יתרון מובהק בשווקים. "חברות ביטחוניות זרות מסוגלות לספק הזמנות בתוך 7 שנים ואלה הישראליות בתוך שנתיים-שלוש, למרות שבו זמנית הן מספקות לצה"ל כדי לתמוך בצרכיו המבצעיים בחזיתות השונות. מפרוץ המלחמה הן הכפילו ושילשו את קווי הייצור שלהן ונותנות מענה מצוין לביקוש", אמר.
קולס הודה כי תמונות זוועה מעזה מעמידות את ישראל בפני "אתגר גדול ומעצימות את הקושי בדיאלוג שמשרד הביטחון מקיים עם המשרדים המקבילים לו בעולם". זאת, כשהתעשיות הישראליות מתמודדת עם קשיים בשרשראות האספקה שנגרמים בין השאר מהאיום של החות'ים בתימן על נתיבי שייט וירי של טילים לעבר נתב"ג באופן שמשבש את הטיסות לארץ וממנה". ברקע של כל אלה קולס התקשה להעריך אם גם בשנה הבאה משרד הביטחון ידווח על שיא נוסף ביצוא הביטחוני.
