מוסף עצמאות
"מערכת הברק לא משאירה סיכוי למטרה גם אם היא מתמרנת כדי לחמוק ממנו"
התעשייה האווירית מפתחת את אחת ממערכות ההגנה המצליחות בתולדותיה: ברק MX. רצף של עסקאות ענק בשמונה השנים האחרונות הכניסו לתע"א יותר מ־10 מיליארד דולר, והפכו את הטילים למנוע צמיחה מרכזי של החברה, אף יותר מטילי החץ שהיא מייצרת. האתגר הבא של הברק עשוי להיות יירוט טילים מחוץ לאטמוספרה
ביום ראשון השבוע, עשן סמיך עדיין היתמר מנמל שהיד רג'אי שליד בנדר עבאס בדרום איראן בעקבות פיצוץ מסתורי שאירע בו יממה קודם. בשעות אחר הצהריים של אותו היום מטוסי חיל האוויר הפציצו ברובע דאחיה בביירות תשתית ששימשה לאחסנת טילים מדויקים.
בשעה שבאיראן ובלבנון נלחמו בלהבות, במתחם של התעשייה האווירית במרכז הארץ התכנסו מאות מעובדי החברה, מלווים בבני משפחותיהם, לרגל הטקס המסורתי לחלוקת תעודות הצטיינות ל־32 עובדים וצוותי עבודה בכלל חטיבותיה שעמוסות בפעילות.
מ' היא בין עובדיה המצטיינים של החברה הביטחונית שמאז פרוץ המלחמה עברה לפעילות במתכונת חירום ומייצרת נשק מסביב לשעון. המאמץ המתמשך הזה דורש ממנה זמינות, הקרבה, שעות ארוכות בחללי מעבדות הפיתוח ואולמות הייצור. והיא לא מתלוננת. "אומנם יש הרבה אנשים במילואים, אבל אני עובדת בצוות ומצליחה לתמרן בין הבית לבין העבודה", היא מספרת.
6 צפייה בגלריה
מהנדסי מחלקות הפיתוח של ברק MX. "לצאת עם הטיל הזה לשדה הניסויים ולראות את הלקוחות מרוצים זה אדרנלין גבוה"
(צילום: אוראל כהן)
היא בת 35, נשואה ואם לשלושה, גרה במרכז הארץ, עובדת בחטיבת הטילים והחלל של תע"א זה 15 שנה. בתפקידה הנוכחי היא מהנדסת מערכת טילי הברק MX הימיים, שנישאים על ספינות הקרב החדשות סער 6 שנכנסו לפעילות מבצעית סדורה בחיל הים במהלך המלחמה.
כשהחלה לעבוד בתע"א, בתור סטודנטית בת 20, מערכת טילי הברק עוד היתה בגדר חלום מסווג מאד ששורטט בידי הוגיה עם עט כחול על דף A4 לבן. "זאת הסקיצה הראשונה של המערכת מלפני 12 שנה", מתגאה המתכנן שלה, כיום מנכ"ל תע"א בועז לוי. "שלושה טילים, שלושה טווחים, מה שרצינו זה מה שהוצאנו, אחד לאחד".
כששרטט את מערכת הנשק שלימים תהיה ברק MX הוא היה המנהל החדש של חטיבת הטילים והחלל של תע"א, אחריו תפקידים מרכזיים בתוכניות הפיתוח של טילי ההגנה חץ וטילים נוספים אחרים, בהם טיל התקיפה לורה. אותה סקיצה קיבלה מאז מסגרת ומקום של כבוד על קיר משרדו במטה החברה, ליד אחד משבריו של טיל בליסטי איראני שיורט לפני כשנה באמצעות טיל חץ.
בשנות עבודתה בתע"א העובדת המצטיינת מ' ראתה מול עיניה את הפלא הטכנולוגי הזה מתממש, משרבוטים של עט על גיליון נייר פשוט למערכת טילים שלמה, שהפכה לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של החברה. "בכל השנים האלה ראיתי את כל התהליך השאפתני הזה קורם עור וגידים, הופך מתוכנית כללית על הנייר למערכת הגנה עוצמתית שעובדת", היא מתארת, רגעים לפני שהיא מוזמנת אל הבמה לקבלת תעודת ההצטיינות. "הסיפוק אדיר. לצאת עם הטיל הזה לשדה הניסויים, לחוות ניסוי מוצלח, לראות את הלקוחות של החברה מרוצים מהתוצאות זה אדיר, זה אדרנלין גבוה. ואני כאן בשביל האדרנלין".
בזמן שלמ' טילי הברק מסדרים אדרנלין וריגוש, לתעשייה האווירית הם מכניסים הרבה כסף. ברצף של עסקאות ענק משמונה השנים האחרונות הם הכניסו לתע"א יותר מ־10 מיליארד דולר, נתון שהופך אותם לטילים הנמכרים ביותר של החברה שמייצרת גם את טילי החץ לצד טילים התקפיים, בהם לורה.
"היד עוד נטויה", אומר לוי, מעריך שההכנסות עוד יגדלו, ביחס ישיר לגידול בהוצאות הביטחוניות של מדינות בעולם המחדשות את כוחן הצבאי ומגדילות את מלאי הנשק שלהן. "גל ההתחמשות באירופה בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ואיומים אחרים שצצים בזירות אחרות תרמו משמעותית להיקף העסקאות הגדול ואנחנו עוד מקיימים פעילות עסקית ענפה וחובקת עולם שכוללת מו"מ עם לקוחות פוטנציאליים נוספים שמתעניינים במערכת ההגנה שלנו".
בשלוש השנים האחרונות רשימת המדינות שציידו את צבאן במערכות ברק MX מתארכת. בסוף השנה שעברה סלובקיה רכשה כמה סוללות הגנה כאלה בכ־560 מיליון דולר; קפריסין השכנה הצטיידה בשתיים, במסגרת עסקה שהיקפה הכספי לא דווח וככל הנראה נחתמה שנתיים טרם המועד שבו דווח על הצטיידותה. הן הצטרפו לעוד מדינות ובהן אזרבייג'ן שרכשה את טילי הברק בסכום כולל של 1.2 מיליארד דולר ולפי פרסומים זרים גם מרוקו ואיחוד האמירויות.
6 צפייה בגלריה
מנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי על רקע טילי ברק MX. הוביל את פיתוח המערכת כמנהל חטיבת הטילים והחלל של תע"א
(צילום: אוראל כהן)
בעולם שמתחמש עד צוואר, שמן של מערכות ההגנה האוויריות הישראליות הולך לפניהן בזכות הניסיון המבצעי שצברו במהלך החיכוכים ומצבי הלחימה הרבים. בצבאות המתחמשים מניחים שמה שעבד טוב לישראלים פעם אחר פעם מול חמאס, חזבאללה, איראן או כל מיליציה פרו־שיעית מזרח־תיכונית, יעבוד טוב גם כשייקלעו בעצמם לכדי עימות עתידי. בתע"א ואצל יצרנית כיפת ברזל וקלע דוד, רפאל מבינים את נקודת הפתיחה הטובה יחסית שיש להן בשוק העולמי ובדרך למינופה הן מוצאות את עצמן, שתי חברות ישראליות שבבעלות ממשלתית מלאה, מתחרות אחת בשנייה על הכסף הגדול.
תחרות כזאת מתקיימת גם בימים האלה ביוון. בתע"א וברפאל ניכרת המתנה מורטת עצבים לקראת החלטה שאמור לקבל בשבועות הקרובים משרד ההגנה היווני אם לרכוש את מערכת הברק MX של תע"א או לחתום עם רפאל על הצטיידות בקלע דוד. היקף העסקה שעומדת על הפרק מוערך בשוק הביטחוני בכמה מאות מיליוני דולרים. במרוץ הזה, הקלפים של תע"א כוללים את מחירם הנמוך, יחסית, של טילי הברק ביחס למחירם הגבוה של מיירטי קלע דוד שהוערך בעבר בכמיליון דולר לטיל אחד. קלף נוסף שעשוי להקל עליה בהתמודדות על הכסף היווני הוא בעצמאותה המוחלטת ביכולות השיווק של טילי הברק.
בשונה ממערכות ההגנה האוויריות המרכזיות של החברות הישראליות כמו חץ, כיפת ברזל וקלע דוד שפותחו בהתבסס על מימון נדיב שהזרים הממשל האמריקאי, תוך שיתופי פעולה תעשייתיים עם חברות מארצות הברית, ברק MX פותחה בידי תע"א בהשקעה עצמית של מאות מיליוני דולרים. העצמאות הזאת מזמנת לה יכולות תמרון גדולות יותר בבואה לשווק את טילי ההגנה שלה בעולם בלי התלות בהסכמות מפורשות של גורמים חיצוניים.
כשב־2023 היא חתמה על עסקת יצוא ראשונה של טילי החץ 3 לגרמניה בהיקף של כ־14 מיליארד שקל, עסקה הנחשבת לגדולה בתולדות התעשיות הביטחוניות הישראליות, ביצועה הותנה בהסכמת הבית הלבן שהושגה בין השאר בשיח ישיר שקיימו הנשיא לשעבר ג'ו ביידן והקנצלר אולף שולץ. הסכמה דומה דרשה גם עסקת היצוא הראשונה של קלע דוד שעשתה רפאל עם ממשלת פינלנד מוקדם יותר באותה השנה, בסכום של 1.3 מיליארד שקל. גם במשרד ההגנה של פינלנד ההחלטה על ההצטיידות במערכת ההגנה החדשה היתה בחירה בין זאת של התע"א לזאת של רפאל.
"צריך אמונה מאוד חזקה במערכת נשק כדי לממן את הפיתוח שלה ממקורות עצמאיים", אומר לוי. "ביחס לשאר מערכות ההגנה האוויריות את הפיתוח של ברק MX מימנו בעצמנו, השקענו בו מאות מיליוני דולרים וזאת מערכת כחול לבן מההתחלה ועד הסוף, זאת מערכת שהיא 'וואן קומפאני'. המכ"ם הוא של חברת הבת אלתא מערכות, מרכז השליטה והבקרה מיוצר במב"ת (מפעל ב') ואת הטילים אנחנו מייצרים בחטיבת הטילים והחלל. זה המודל הטוב ביותר והוא שיפר משמעותית את הביצועים העסקיים שלנו". את מנועי הטילים מייצרת תומר חברה ממשלתית שבעבר היתה חטיבה של תעש והופרדה ממנה עם מכירת תעש בידי המדינה לאלביט מערכות.
הפיתוח העצמי מאפשר עצמאות בשיווק
בחצר מפעל הייצור של מערכות הברק MX חנו השבוע כמה משגרים שעוברים התאמות ועדכונים אחרונים לקראת מסירתן הקרובה ללקוח עלום בעולם, חלקם כבר צבועים בסכמת ההסוואה של הצבא שיפעיל אותם. כלפי חוץ משגר של טילים נראה כמו משגר של טילים. כוורת של שמונה זבילים מעוגלים הנישאת על משאית, כל זביל מאחסן טיל. הטילים שחבויים באותם הזבילים שונים אלה מאלה, באופן שמאפשר למי שמפעיל אותם מגוון של יכולות יירוט — בהתאם לסוג המטרות והאיומים שמעסיקים אותו. הם אמורים ליירט איומים בשלושה טווחי פעילות עיקריים של 35 ק"מ, 70 ק"מ ו־150 ק"מ. כל מיירט כזה שונה במידותיו אך כולם ניתנים לשיגור מאותה "קסטה", שעם התרוקנותה מוחלפת בתוך דקות ב"קסטה" חדשה שמלאה בטילים.
6 צפייה בגלריה
טיל קלע דוד של רפאל. תחרות צמודה עם ברק MX במכרז של משרד ההגנה של יוון
(צילום: באדיבות משרד הביטחון)
הם משוגרים אנכית, מה שמקל עליהם באספקת הגנה היקפית של 360 מעלות על תאי השטח שהוגדרו להם, לאחר השיגור ותפיסת גובה הם מתכווננים אל האיום שלעברו שוגרו. "אתה לא רוצה לשבת במטוס קרב או במסוק שמשוגר אליהם מיירט כזה, גם אם אתה מפתח טילים שעומדים לפגוש אותו אתה לא תרווה מהם נחת", אומר לכלכליסט י', מהנדס המערכת הראשי של הברק.
משגר שנישא על גבי משאית, מסוגל להוציא מטח של מיירטים בתוך 70 שניות מרגע עצירתה. משגרים קבועים, שנפרסים בשטח יכולים להוציא שיגור בתוך דקות. התקשורת בין כלל המערכות שמעורבות בתהליך השיגור אל־חוטית, מה שמקצר משמעותית את זמן התגובה שלה לאיומים פתאומיים.
כשהוא משוגר מספינה במסגרת הגנה על ספינות אחרות, הטיל יתקוף את המטרה תוך צלילה חדה לעברה מגובה רב. "בזכות זה, הוא תופס את המטרה עם הרבה יותר אנרגיה ורואה אותה הרבה יותר טוב. הוא לא משאיר לה סיכוי, גם אם היא מתמרנת בניסיון לחמוק ממנו", מתגאה אחד ממהנדסי המערכת. בסמוך לנקודת המפגש של המיירט עם המטרה מרעום קרבה יוזם את הראש הקרבי שמשקלו 22 ק"ג, ומפוצץ אותו. הפיצוץ מפזר אלפי רסיסי טונגסטן שיוצרים מעין "כדור" בקוטר של כמה מטרים, שאליו נלכדת המטרה בעת מעופה ומושמדת מיידית. "אף אחד לא רוצה לשבת במטוס או במסוק שמשוגר אליו טיל כזה", אמר השבוע אחד ממנהלי תוכנית הברק בתע"א. "הטיל הזה פוגע, ופוגע בול".
סיפור הבוננזה של התעשייה האווירית התחיל בשנות ה־90 של המאה הקודמת כשמיזם משותף עם רפאל נועד לספק לחיל הים הישראלי את טיל הברק 1 שיועד לטווח של כ־10 קילומטר ולהגנת ספינות הקרב שלו מפני טילים ימיים וכלי טייס. אלא שההתנסות הקרבית הראשונה של טילי הברק 1 באה רק כשלושה עשורים אחר כך כשביולי 2022 חזבאללה שיגר מלבנון שלושה כטב"מים שהתקרבו אל אסדת הגז כריש. אחד מהם הופל בידי טיל ששיגר מטוס F16 של חיל האוויר ושניים נוספים באמצעות שני טילי ברק 1 ששוגרו מספינת אח"י אילת שמסדרת סער 5.
כטב"ם בדרך לאסדת כריש
עוד הרבה לפני שברק 1 הוכיח יכולות מבצעיות מול הכטב"מים של חזבאללה, תע"א כבר לקחה אותו כמה צעדים קדימה וביססה עליו שיתוף פעולה ראשון מסוגו עם משרד ההגנה של הודו, שבהמשך גם הניח את היסודות של מערכת ה־MX. ב־2007 המנכ"ל דאז יצחק ניסן חתם עם זרוע הפיתוח הביטחוני של הודו (DRDO) הגוף המקביל בהודו למפא"ת שבישראל, על פיתוח משותף של טיל הגנה לטווח 70 ק"מ לספינות שקיבל את השם ברק 8 וזאת במסגרת אחת העסקאות הגדולות בתולדות החברה עד אז, בהיקף של כ־1.5 מיליארד דולר. את המנוע של טילי הברק 8 פיתח ה־DRDO של הודו.
הברק 8 החלו לשמש את חיל הים ההודי ב־2015, כשהפכו לסטנדרט במשחתות החדשות שהוא קולט לשורותיו במסגרת מתווה רב־שנתי. תהליך ההכרזה על מבצעיות של כל משחתת חדשה טעון בסדרת ניסויים שכוללים שיגורים של טילי ברק 8, אחד כזה הסתיים בהצלחה בימים האחרונים. מאז שהואץ במטרה לספק פתרונות הגנה לספינות הקרב ההודיות, שיתוף הפעולה בין שתי המדינות מסביב לברק 8 העמיק והתרחב, לעסקאות נוספות לאספקת מערכות שמותאמות לזרוע האוויר ולזרוע היבשה של צבא הודו.
"שיתוף הפעולה שלנו עם כלל הזרועות בהודו מצוין", אומר לוי. ייצור הטילים והמערכות שנלוות להם נעשה בהודו, תוך מימוש המדיניות "מייק אין אינדיה" שמוביל ראש הממשלה נרנדרה מודי שמתנה רכש של מערכות נשק בייצורו על אדמת הודו, תוך העברת ידע והקמת חברות משותפות עם התעשיות המקומיות. ברקע התחרות העזה בשוק הנשק העולמי חברות שחפצות בעסקאות ובהישארותן על המגרש נאלצות ליישר קו עם דרישות אלה, שבשנים האחרונות התרחבו למדינות נוספות.
לתע"א, שיתוף הפעולה הזה עשה רק טוב וגם ההודים, ככל הידוע, מרוצים. פרט להידוק קשרים עסקיים ופתיחת דלת לעסקאות עתידיות, החברה הממשלתית כבר הכניסה כמה מיליארדי דולרים מעסקאות הברק 8. על בסיס אותה המערכת, תוך שינויים טכנולוגיים מתבקשים, היא פיתחה באופן עצמאי את הברק MX.
התובנות שעולות מהמלחמה המתמשכת בישראל, לאחר שמערך ההגנה האווירית שלה אותגר יותר מכל מערך הגנה אווירית אחר בעולם אי פעם, עשויות להשפיע גם על המשך תוכנית הפיתוח של מערכת הברק, כשאפשר שהגרסה הבאה שלה כבר תכלול גם יכולות יירוט של טילים מחוץ לאטמוספרה. מנכ"ל תע"א, כמו גם מהנדסי הברק, מסרבים להסגיר תוכניות לעתיד. "המערכת הזאת גדלה ומתאימה את עצמה בהתאם לאיומים שעולים מהשטח", אומר לוי. "אנחנו כל הזמן מביטים קדימה כדי לייצר מענה לאיומים עתידיים, כל מי שגר במזרח התיכון מבין שמערכות ההגנה העתידיות יצטרכו לטפל בהרבה איומים, מכטב"מים, טילי שיוט, טילים בליסטיים ומערכות מוטסות בגבהים שונים. אלה איומים קטלניים שידרשו מענה מוחץ".
***
בינה מלאכותית נגד כטב"מים
פיתוחים חדשים נגד האיומים האוויריים
קשיי ההתמודדות של מערך ההגנה האווירית של חיל האוויר עם הכטב"מים שהופנו לעבר ישראל במהלך המלחמה האיצו שורה של תוכניות פיתוח בצה"ל, במערכת הביטחון ובתעשיות הביטחוניות בניסיון לשפר את המענה לאיום שעוד עלול להוסיף ולהתרחב בעימותים עתידיים.
אחד הפתרונות מבוסס על בינה מלאכותית ופותח בעיצומה של המלחמה בידי צוות של פיקוד צפון וחיל התקשוב בראשות סא"ל ט', איש מילואים שבתפקידו האזרחי עובד כמנהל פרויקטים ברפאל. המערכת, שמבוססת על תוכנה, קיבלה את הכינוי "שומו שמיים" והיא אמורה לספק ליחידות צה"ל התרעות שוטפות על שיגור כלי טיס בלתי מאוישים ורחפנים חשודים לעבר ישראל בהתבסס על דפוסי הפעלה שלהם בעבר.
"שומו שמיים" מרכזת את כל אירועי הרוק"ק (רום קרוב לקרקע) שבו פועלים הכטב"מים והרחפנים. "באמצעות AI היא מאפשרת לנו לזהות מגמות וכוונות בצד השני. ככל שיש יותר דאטה במערכת, היא מספקת לנו יותר תובנות על אירועי רחפנים וכטב"מים בכל גזרה", סיפר סא"ל ט' בשיחה עם כלכליסט.
6 צפייה בגלריה
כטב"ם סמאד2 בשימוש חזבאללה. מערכת "שומו שמיים" תשפר את ההתמודדות מולו
(צילום: FARS+3dexport)
כל נתון על הפעלת כטב"ם נגד ישראל שנרשם ביחידה לבקרה אווירית של חיל האוויר הוזן לתוך המערכת, לרבות זמן השיגור, מקום הופעתו, מסלולו, סוג הכטב"ם ונתונים נוספים על גובה הטיסה, המהירות שלה ועוד. לפי ט', "כל הנתונים האלה מעובדים בידי המערכת לניתוח דפוסים".
בסיס הנתונים של "שומו שמיים" כולל עשרות סוגים של כלי טיס בלתי מאוישים ורחפנים שהופעלו בגזרות השונות, בעיקר מכיוון לבנון, במהלך המלחמה. לדבריו, "מדובר בתוכנה, ולפיכך היא מתעדכנת ומתרחבת כל העת בסוגים נוספים של כלים שלגביהם נדרשת התרעה ובדפוסי הפעלה חדשים שהיא מזהה".
והוא מוסיף: אנחנו יודעים שהאויב לומד אותנו כל הזמן בכל הגזרות ובמקרה הזה, המערכת החדשה מאפשרת לנו לזהות את הדפוסים שלו ולמעשה להוציא אותו מאזורי הנוכחות שלו. ככל שנסכל באמצעותה עוד ועוד מתקפות, נזיז יותר ויותר את האויב מאזורי הנוכחות שלו".
לפי אגפי המבצעים והתקשוב של פיקוד צפון, "שומו שמיים" שימשה אותם כבר במהלך אוקטובר האחרון, בעיצומה של הלחימה מול חזבאללה, וזאת לאחר שפותחה בתוך חודשים אחדים. מאז הפעלתה הראשונה, היא עברה כבר שלושה עדכונים. בימים אלה היא החלה לעבור תהליכי הטמעה גם בגזרה הדרומית, על רקע ההברחות לישראל מגבול מצרים ומגבול ירדן הנעשות באמצעות רחפנים.
"שומו שמיים" יכולה להקל את ההתמודדות של מערך ההגנה האווירית עם איום הכטב"מים, שבחלק מן המקרים הכה בעורף הישראלי גם מכיוון תימן, אך אינה מהווה פתרון מושלם מפניו. בתעשיות הביטחוניות ובמשרד הביטחון בוחנים גם בימים אלה שורה של תוכניות פיתוח של מערכות הגנה מפני כלים אלה, במטרה לשפר את תהליכי הגילוי, הזיהוי והיירוט שלהם.
לפני כשלושה חודשים תשע חברות ביטחוניות הציגו בשדה הניסויים שדמה שבנגב כ־20 פתרונות אפשריים לאיום המתרחב בגזרות השונות. התעשייה האווירית הציעה פתרון משולב שכולל מערך של חיישנים ומערכות יירוט מבוזרות, ובהן טילים חשמליים ותותח 30 מ"מ המאפשרים לנטרל רחפנים וכטב"מים בטווחים שונים; איירובוטיקס הציגה מערכת המבוססת על מיירט רב־פעמי; רפאל הביאה את המיני־טייפון הנשלט מרחוק ואלביט מערכות הדגימה רחפנים שמסוגלים ליירט ולהפיל רחפנים אחרים.
עד סוף השנה רפאל אמורה למסור למערך ההגנה האווירית את המערכות הראשונות של מגן אור, שאמורה ליירט רקטות קצרות טווח וכטב"מים באמצעות קרן לייזר. מערכות אלה ישולבו בסוללות הקיימות של כיפת ברזל ויופעלו כנדבך משלים שלהן. זאת, כשעלות היירוט באמצעות לייזר אמורה להיות זניחה, של כמה שקלים בודדים, לעומת שימוש בטילי יירוט יקרים.
