סגור
תאונה כביש הערבה
תאונה בכביש הערבה (נדב אילון מועצה אזורית ערבה תיכונה יחידת חילוץ ערבה)

דעה
לא רק הצלת חיים: מאבק הבטיחות בדרכים ישפר את הכלכלה

בכל שנה נגדעים חיים של כ-1.3 מיליון אנשים בעולם מתאונות דרכים, בין 20 ל-50 מיליון נוספים נפצעים בהן ואף סובלים ממוגבלויות. הפגיעות גורמות נזק כלכלי למעורבים, למשפחותיהם ולחברה: הוצאות במתן טיפולים, אובדן פריון העבודה, פינוי זמן ומשאבים ע"י המשפחות המטפלות ועוד

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה בשבוע שעבר מבחר נתונים לרגל "שבוע הבטיחות בדרכים" החל בנובמבר.
קודם כל, לנוכח המצב והממצאים, הייתי מציע להשיק את "שנת הבטיחות בדרכים".
אמנם טוב לראות כי בתשעת החודשים הראשונים של השנה ירד מספרן של תאונות הדרכים עם נפגעים ב-10.3% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, אבל משפט קצר בהמשך הדו"ח הפתיע ואכזב אותי. מסתבר כי מעבר חצייה אינו מבטיח, כלשון הלמ"ס, חצייה בטוחה. כשלושה רבעים מהולכי הרגל שנפגעו בעת חציית כביש נפגעו במעבר חצייה וכך גם שני שלישים מהילדים וכ-71% מבני 65 ומעלה.
נושא תאונות הדרכים הוא בנפשנו, אך היות ולרוב הטורים שאני כותב למדור זה עוסקים בהיבטים כלכליים, אציין את הנתון הבא שלקוח מדו"ח יוני השנה של ארגון הבריאות העולמי, World Health Organization, בנושא פציעות כתוצאה משימוש בכביש: מתברר כי בכל שנה נגדעים חיים של כ-1.3 מיליון בני אדם בעולם כתוצאה מתאונות דרכים, בין 20 ל-50 מיליון נוספים סובלים מפציעות שאינן קטלניות ורבים מהנפגעים סובלים עקב כך ממוגבלויות שונות. לפי הדו"ח, פגיעות כתוצאה מתאונות דרכים גורמות נזק כלכלי ניכר למעורבים, למשפחותיהם ולחברה/כלכלה כולה.
הנזקים הללו נובעים הן במישרין – ההוצאות הכרוכות במתן טיפולים לנפגעים – והן בעקיפין, דרך אובדן פריון העבודה, הניסיון, הוותק והידע של אלו שנהרגו, או הפכו מוגבלים, בשל הפציעות. כמו כן, מדובר במשפחות הנפגעים, שנאלצות לפנות זמן (מהעבודה, או ממערכת החינוך) ומשאבים כדי לטפל בהם.
לפי אומדני הארגון, תאונות הדרכים גורעות מדי שנה כ-3% מהתוצר המקומי הגולמי של רוב המדינות. לפי נתוני התוצר המקומי הגולמי של ישראל, שיעור זה מסתכם ל-12.8 מיליארד שקל לשנה. לשם השוואה, 3% מהתמ"ג זו אמת מידה שמדינות מפותחות כמו ישראל מכוונות אליה לכל הגירעון התקציבי השנתי שלהן. לכן, מעבר לנושא אובדן חיי אדם, מדובר בנזק לא מבוטל. מכאן שטיפול בנושא העומס בכבישים בכלל ותאונות הדרכים הנגרמות עקב כך בפרט חייב לקבל קדימות בסולם העדיפויות של הממשלה שתקום.
נקודת הפתיחה דווקא נוחה, שכן לפי נתוני ה-OECD מספר מקרי המוות בישראל כתוצאה מתאונות דרכים לכל מיליון תושבים ירד מ-44 בשנת 2016 ל-33 בשנת 2020 (שכמובן הושפעה גם מהשלכות הקורונה). נכון, במדינות רבות אחרות קצב השיפור מהיר יותר, אך הכיוון מעודד. פרט לכך – וזה יתרוננו על פני רוב מכריע של המדינות – עודף תקציבי בשנה האחרונה מאפשר להקצות את התקציבים הנחוצים.
אז בראש ובראשונה, ראוי לשפר את האכיפה ולטפל בכל דרך אחרת בנושא הנראות של מעברי החצייה, אך נחוצה כמובן ראייה מערכית כוללת יותר ואין עיתוי טוב יותר מלהציג אחת כזו ולהוציאה לפועל בהקדם.
בנוסף, לדעתי, יש להקצות משאבים רציניים למחקרים בנושא כלכלת תאונות הדרכים מצד גופי מקצוע כמו משרד התחבורה, האוצר, הלמ"ס, בנק ישראל ועוד. ראיתי בשנים עברו מחקרים כאלה ורצוי לחזור אליהם.
יש להגדיר מדדים מדויקים לחתור אליהם והלמ"ס תוכל לבחון סטטיסטית את מידת העמידה ביעדים הללו.
ישראל מדינה שבעת מלחמות – גם בהיבט הביטחוני וגם מאבקים בתחום הרווחה, יוקר המחייה ועוד. אני חושב שהמאבק לשיפור הבטיחות בדרכים חשוב לא פחות מכל אלו והצלחה במאבק בחזית זו לא רק תציל חיים – אלא תסייע לכלכלה ותאפשר שחרור והפניית תקציבים נאים לנושאים החברתיים והכלכליים הרבים הנמצאים על סדר יומה של המדינה.
לכתבה זו פורסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של כלכליסט לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.