בין מהפכת ה-AI לחשש מבועה: מה צפוי ב-2026
השווקים נהנים מצמיחה עיקשת וחדשנות טכנולוגית, אך התמחור הגבוה, חוסר הוודאות בשוק העבודה והרגישות לזעזועים פוליטיים מצמצמים את מרווח הטעות של המשקיעים
לאחר שלוש שנים של תשואות דו-ספרתיות במדדי המניות המובילים, המשקיעים תוהים מה עוד נותר בקנה. באופן טבעי, מוקד הדיון עבר מנושאים מאקרו-כלכליים מסורתיים – כגון ריבית, אינפלציה ושאלת המיתון – אל הפוטנציאל המהפכני של הבינה המלאכותית (AI), לצד החשש הגובר מפני בועה פיננסית נוסח שנת 2000.
פוטנציאל ה-AI לשנות את הכלכלה אינו מוטל בספק. עם זאת, המשך הצמיחה תלוי ביכולתן של השקעות העתק במגזר הטכנולוגי להניב רווחיות ממשית. כדי שהטכנולוגיה תבוא לידי ביטוי בזינוק בפריון, עליה לחלחל לתעשיות השירותים המסורתיות ולשנות מודלים עסקיים מן היסוד. בסופו של דבר, הצלחת המהפכה תלויה ביכולתו של שוק העבודה להסתגל לשינויים הדרמטיים שבפתח.
חברות אינן מקבלות החלטות השקעה רק על בסיס הזדמנויות עסקיות ודינמיקה תחרותית, אלא מושפעות גם מגורמים כלכליים רחבים יותר – כגון קצב צמיחת המשק, עלויות מימון והסנטימנט העסקי. כיום קיימת סיבה לדאגה מצד שוק העבודה: במדינות המפותחות קצב גיוס העובדים הואט והוא נמוך מזה שנרשם לפני תקופת הקורונה. נראה כי עסקים מהססים לגייס עובדים, הן בשל חוסר ודאות והן בשל ציפייה שניתן יהיה לבצע חלק גדל מהמשימות באמצעות הבינה המלאכותית. עם זאת, בחינה היסטורית מלמדת שטכנולוגיות חדשניות יוצרות בטווח הארוך יותר משרות משהן מבטלות. קל לזהות אילו משרות ייעלמו, אך קשה יותר לדמיין את המשרות החדשות שייוצרו.
במבט לאחור על שנת 2025 הסוערת, ניכר כי המדיניות השאפתנית של ממשל טראמפ ויישומה הבלתי יציב – החל משינויים רדיקליים ביחסי הסחר, דרך קיצוצי ה-DOGE במגזר הציבורי, ועד למדיניות הגירה נוקשה ושיתוק ממשלתי ממושך ברבעון הרביעי – יצרו סביבה מאתגרת במיוחד. למרות זעזועים אלה, הכלכלה האמריקאית הפגינה עמידות מרשימה. נתון בולט במיוחד הוא הזינוק בתוצר לקצב שנתי של 4% ברבעונים השני והשלישי של 2025, על רקע קיפאון כמעט מוחלט בקצב גיוס העובדים. הדיסוננס החריג בין צמיחה חזקה לגידול אפסי בתעסוקה צפוי להגיע להכרעה בקרוב – לחיוב או לשלילה – והוא שיקבע את הכיוון בשווקים.
התחזיות לשנה הקרובה משדרות זהירות, תוך צפי להאטה בקצב הצמיחה הגלובלי והאמריקאי בהשוואה לשנים האחרונות. עם זאת, ניסיון המחזור הכלכלי הנוכחי מלמד כי הערכת חסר של חוסן הכלכלה העולמית, והאמריקאית בפרט, היא טעות חוזרת. שילוב בין תנאים פיננסיים נוחים למדיניות פיסקלית מרחיבה – דוגמת חבילת התמריצים במסגרת תקציב OBBBA של ממשל טראמפ, שתוזמנה למחצית הראשונה של 2026 לקראת בחירות האמצע בנובמבר – עשוי להניע התאוששות מחזורית בכלכלה העולמית.
קווי הדמיון לבום בניית תשתיות הטלקומוניקציה של סוף שנות ה-90 ולבועת הדוט-קום ברורים, אך חשוב לבחון גם את מורשתה החיובית של אותה תקופה. גל ההשקעות המסיבי בתשתיות, שנמשך כחמש שנים, לא רק הזין את התוצר ואת הביקוש לעובדים, אלא גם הניע עלייה בת-קיימא בפריון העבודה. עלייה זו נמשכה גם לאחר התפוצצות הבועה בשנת 2000, ותורגמה לצמיחה בשכר הריאלי. בסופו של דבר, בעוד הזיכרון הקולקטיבי מתמקד ב"שיכרון החושים" של התקופה, פירותיה של מהפכת האינטרנט הפכו לחלק בלתי נפרד מהכלכלה של ימינו.
בהתחשב בשיקולים אלה, נראה כי מכפילי הרווח הגבוהים בשוקי המניות משקפים ציפייה להמשך צמיחת רווחים בקצב דו-ספרתי בשנת 2026 ואף ב-2027. ציפיות אלה עשויות להיות מוצדקות אם אכן נבחין בהאצה בצמיחה הגלובלית במהלך הרבעונים הקרובים, גם בהתבסס על ההערכה שרמות התמחור אינן מגיעות לקיצונים שאפיינו בועות היסטוריות. בחינה רטרוספקטיבית מלמדת כי שוק דובי הוא לרוב תוצאה של האטה כלכלית חריפה או הידוק מוניטרי אגרסיבי – שני תרחישים שאינם נראים כעת באופק. ראוי לזכור כי בבועת הדוט-קום היה זה הזינוק החד בריבית לרמה של 6.5% בשנים 2000-1999 שהוציא את האוויר מהסקטור הטכנולוגי ודחף את הכלכלה למיתון בשנת 2001, לאחר עשור של צמיחה חזקה.
על אף האופטימיות הזהירה, התמחור הגבוה בבורסות מותיר כיום מרחב מצומצם לטעויות. השווקים נוטים להגיב בעוצמה לכל הפתעה – משינויי ריבית ותנודות מטבע ועד אירועים פוליטיים. דוגמה בולטת לכך נרשמה באפריל 2025, כאשר הכרזת הנשיא טראמפ על מכסים חדשים גררה ירידה של כ-20% בשוק המניות וטלטלה את שוק האג"ח, עד לנסיגתו מההחלטה כעבור שבוע. סביר שגם שנת 2026 תהיה תנודתית, אך הדפוס המוכר צפוי להישמר: ככל שהתנודתיות תחריף, קובעי המדיניות יתערבו בנחישות להשבת היציבות. המניע ברור – החשש כי סערה פיננסית תוביל לפגיעה בצריכה הפרטית, ומשם למדרון חלקלק של פיטורים נרחבים ומיתון.
מה עלול לגרום לירידות חדות וממושכות בבורסה? בדרך כלל מדובר באירועים בלתי צפויים, כגון הסלמה צבאית סביב טאיוואן, או לחצים מצטברים המשבשים את כלי מדיניות המאקרו הקונבנציונליים. מגמות כמו עליית הפופוליזם והתרחבות הגירעונות הפיסקליים בעולם יוצרות קרקע פורייה למשבר, אך הפיכתן למשבר מבני מחייבת שחיקה נוספת של מנגנוני ההגנה המוסדיים והתעלמות מתמשכת של הדרג הפוליטי מהשלכות כלכליות. להערכתנו, תרחיש קיצון כזה אינו סביר ב-12 החודשים הקרובים. ייתכן שנראה חיכוך מסוים סביב סוגיית עצמאות הפד במהלך 2026, בדומה לזעזוע המכסים אשתקד, אך הנחת העבודה היא ש"קווים אדומים" לא ייחצו בסופו של דבר.
לסיכום, שאלת המפתח היא האם אנו מצויים בעיצומו של מחזור העסקים (Mid-Cycle) או שמא כבר גלשנו לשלב המאוחר והפגיע שלו (Late-Cycle). הכלכלה אינה מציגה סימנים לחוסר איזון מבני או למינוף פיננסי חריג – מאפיינים טיפוסיים לשלהי מחזורי עסקים. בהינתן התנאים הנוכחיים, נראה כי פוטנציאל הצמיחה טרם מוצה, וקיימת היתכנות simulator להפתעות חיוביות בטווח הנראה לעין. קשה לתזמן את השווקים – עדיף להישאר רגועים ולשמור על חשיפה למניות במסגרת תיק השקעות מפוזר.
ד"ר שלומי קרמר הוא אסטרטג ההשקעות ראשי במגדל ביטוח ופיננסים
