ניתוח
מירי רגב מגלגלת את האחריות לכישלונותיה למשרד האוצר
שרת התחבורה לא מעוניינת שעליית מחירים בתחבורה הציבורית תירשם על שמה, פועלת לבטל את מס הגודש ומסכלת רפורמה ברכבת. כך היא מסירה מעצמה את האחריות למשרדה ומאלצת את האוצר להיכנס לתמונה במקומה
שרת התחבורה מירי רגב מנסה לבטל את מס הגודש, מסרבת בכל תוקף לעלייה במחירי התחבורה הציבורית ופועלת למנוע רפורמה ברכבת. לכאורה, הדבר יכול להתפרש כהחלטות מקצועיות וענייניות שנמצאות בראש סולם העדיפויות של השרה שמנהלת את אחד המשרדים החשובים בממשלה. אך בפועל, רגב מגלגלת את האחריות שלה לפתחו של משרד האוצר, מצפה ממנו למצוא מימון לפרויקטים ענקיים כמו רשת המסילות, המטרו והרכבת הקלה, והכל כדי לא לקשר את שמה לעליית מחירים בתחום התחבורה. גם ההתעלמות ממצב הרכבת היא סימפטום של שרה שמשוכנעת שהכל פועל כשורה, בעיקר כי היא מעדיפה לגזור סרטים ולא להתמודד עם המספרים.
הרפורמה הוצגה ע”י האוצר
לקראת ההצבעה על תקציב המדינה מקדם משרד האוצר במסגרת חוק ההסדרים החדש רפורמה ברכבת ישראל שתעביר חלק מפעילות הרכבת לזכיינים. במשרד התחבורה מתנגדים בתוקף להצעה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליט להציג אותה לבדו מול ראש הממשלה בנימין נתניהו, במסגרת פגישה סביב חוק ההסדרים. ראש הממשלה אמנם לא הביע דעה נחרצת, כפי שלרוב קורה בסוגיות שנמצאות במחלוקת בין משרדים, אך כשהאוצר והתחבורה לא מצליחים להגיע לעמק השווה הכדור עובר למגרש שלו, ורק ביום חמישי יתברר אם הוא תומך או מתנגד לרפורמה.
בשיחות עם גורמי מקצוע רגב טוענת כי באוצר לא באמת ערכו עבודת מטה מעמיקה לפני הכנת ההצעה, טענה שפקידי האוצר מכחישים בתוקף. למעשה, השיחות סביב הרפורמה מתקיימות כבר כמעט חצי שנה, אך בהיעדר שיתוף פעולה מצד משרד התחבורה קיימת רק טיוטה ועל כן בחוק ההסדרים צוין כי הנושא גמיש ויש לבחון כיצד יבוצע המהלך. בכל מקרה, טוענים במשרד האוצר, מי שממונה על השירות והביצועים של רכבת ישראל הוא משרד התחבורה, ולא ייתכן כי שר האוצר ישמש כשר תחבורה. לטענת גורמי המקצוע, משרד התחבורה חייב להכיר בעובדה שהרכבת זקוקה לרפורמה מעמיקה ולבצע אותה. גם אם היא לא תבוצע כפי שמשרד האוצר מציע, הרכבת חייבת עבודה יסודית שתשפר את ביצועיה על רקע בעיותיה הרבות.
המחלוקת סביב רפורמת הרכבת היא רק סימפטום של מגמה קבועה שבה רגב ואנשיה לא לוקחים אחריות על מצב התחבורה בארץ. באוצר דוחים בתוקף את הטענות החוזרות ונשנות כי הם אלו שהפכו את ציבור נוסעים ל"פרה חולבת", כפי שטענה רגב בפרסומים נגד עליית מחירי התחב"צ ב־12% הצפויה בתחילת 2026. מדובר בהתייקרות שמשרד התחבורה הצליח לדחות מחודש יוני. עם כניסתה של רפורמת "צדק חברתי" בסוף חודש אפריל, עלו מחירי התחבורה הציבורית ב־33%, כחלק מהסיכום בין משרדי התחבורה והאוצר וכדי לממן את הרפורמה שמעניקה הנחות בעיקר בפריפריה, באזורים מעוטי יכולת ובאזורים חרדיים. ביוני היתה צפויה עלייה נוספת, במסגרת העלאה אוטומטית שמבצע משרד התחבורה מדי שנה. המחירים נקבעים בכל שנה ב־25 ביוני, בהתאם לנוסחת מנגנון ההצמדה המבוססת על מדדים שמתפרסמים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בחישוב נבחנים מדד המחירים לצרכן, מדד מחירי הסולר, מדד השכר הממוצע במשק ושער הדולר. במשרד התחבורה הבינו כי עלייה נוספת במחירים בתוך שלושה חודשים אינה מקובלת, ופעלו מול משרד האוצר לבטלה. בפועל הוחלט על דחייה בלבד עד תחילת 2026, לאחר שבאוצר הבהירו כי ללא עליית מחירים יצטרך משרד התחבורה למצוא מקורות מימון אחרים.
ב־2024 לא בוצע חישוב אוטומטי במחירי התחבורה, הסיבה לכך היא שהממשלה החליטה להקפיא את מנגנון ההצמדה של המחירים, שהיו אמורים להתעדכן בינואר 2024, זאת בשל העלות הגבוהה של ההעלאה הצפויה. המדינה ספגה את ההפרש והעלתה את המחירים רק ב־10%-5%. גם בשנת 2023 השרים השפיעו על העלייה, ובמקום עלייה של 12% שנכנסה לתוקפה למשך יממה אחת בלבד, הוחלט על רפורמת צדק תחברתי וב־2025, כאמור, העלייה נדחתה.
“מס על הפריפריה”
גם נגד מס גודש יצאה רגב לאחרונה, וכבר פנתה לראש הממשלה בדרישה לבטלו אף על פי שהוא נמצא בשלבי מכרז מתקדמים. יחד עם המפלגות החרדיות רגב טענה שמדובר במס על הפריפריה, אף על פי שהנתונים מראים שרק 3% מתושבי הפריפריה נכנסים לגוש דן באמצעות רכב פרטי בשעות העומס ויידרשו לשלם. המס מיועד להיות חלק חשוב במימון המטרו, ואם רגב תצליח לבטל אותו, שוב ייאלץ משרד התחבורה להתמודד עם חור בתקציב, וגם הפעם ייאלץ משרד האוצר למצוא מקורות מימון שיש להניח שגם הם יגיעו מכיסם של אזרחי מדינת ישראל, העיקר ששמו של משרד התחבורה לא יוטבע עליהם.
במשרד התחבורה חולמים על פרויקטים ענקיים, קומה נוספת לכביש 6, שדה תעופה חדש ואולי שניים, רכבת מקריית שמונה ועד אילת ומסילה עד אבו דאבי. לכל דבר יש מחיר, השאלה היא מי ישלם אותו.
בתוך שנה וחצי: זינוק של 64% במחירי התחבורה הציבורית
- יולי 2024 - מחיר נסיעה באוטובוס התייקר ב־10%, מ־5.5 ל־6 שקלים
- פברואר 2025 - מחיר נסיעה ברכבת הקלה התייקר ב־33%, מ־6 ל־8 שקלים
- אפריל 2025 - מחיר נסיעה באוטובוס/רכבת התייקר ב־33%, מ־6 ל־8 שקלים
- ינואר 2026 - מחיר נסיעה באוטובוס/ רכבת קלה/ רכבת צפוי להתייקר ב־12%, מ־8 ל־9 שקלים
