החברות הביטחוניות הקטנות משלמות את מחיר המלחמה
בזמן שהתעשייה האווירית, רפאל ואלביט נהנות מצבר הזמנות של כ־90 מיליארד דולר, מאות ספקים, חברות ביטחוניות קטנות וקבלני משנה מדווחים על עצירת מכרזים והזמנות. ברקע: חוב של 15.5 מיליארד שקל של משרד הביטחון לתעשיות הביטחוניות, מאבק תקציבי מול האוצר ודרישות ביטחון שמתקרבות ל־200 מיליארד שקל
לצד חוב מצטבר וחסר תקדים של 15.5 מיליארד שקל לשלוש החברות הביטחוניות הגדולות, משרד הביטחון מחליש את זרם ההזמנות שלו אל החברות הקטנות והבינוניות בשל היעדר תקציב. רוב ההכנסות של התעשייה האווירית, אלביט מערכות ורפאל הן מייצוא נשק לחו"ל. ב־2025 שלושתן היו אחראיות לכ־90% מכלל היצוא הביטחוני מישראל שהסתכם בשיא של 19.2 מיליארד דולר ומחזיקות בצבר הזמנות מצרפי של כ־90 מיליארד דולר.
הביקוש העולמי לנשק היטיב בשנים האחרונות עם מצבן הפיננסי של אותן חברות ומקל עליהן להכיל את החובות המצטברים במשרד הביטחון. לעומתן, רוב החברות הקטנות נסמכות בעיקר על זרם הזמנות מצד משרד הביטחון ועצירתו. "כמות המכרזים שיחידות משרד הביטחון מפרסמות לתעשיות המקומיות בחודשים האחרונים ירדה בחדות", סיפר לכלכליסט תעשיין העוסק בייצור של רכיבים מרכזיים למערכות ההגנה האוויריות שמייצרות התעשייה האווירית ורפאל.
לדבריו, "אלמלא ההזמנות הקבועות שאנחנו מקבלים עבור אותם רכיבים נראה שהרכש בשאר התחומים תקוע. אצל הספקים שקיבלו בעבר עוד ועוד הזמנות ממשרד הביטחון מרגישים עצירה. כל חגיגת הפרוספריטי הגדולה של התעשיות הביטחוניות מתחילה ונגמרת אצל השלוש הגדולות. אנחנו נאנקים עם השחיקה של הדולר, גידול בהוצאה השקלית על שכר ועם ירידה ברווחיות".
בחברה ביטחונית אחרת המעורבת בייצור של נשק קל כמו רובים ואקדחים מדווחים על האטה בקצב הפרסום של מכרזי הצטיידות לצה"ל. "מדובר במכרזים שאנחנו יודעים שאמורים לצאת שכן יש צורך באותם אמצעים אבל המכרזים המדוברים לא מתפרסמים", אמר.
"החברות הגדולות לא מזמינות מאיתנו"
פרט להזמנות מצד משרד הביטחון, רבות מהחברות הקטנות והבינוניות הן קבלניות משנה של החברות הגדולות. "החברות האלה נפגעות פעמיים", אמר מנכ"ל של אחת מהן. "משרד הביטחון לא מזמין מהן מערכות או ציוד ולא מזמין גם מהחברות הגדולות מערכות שאינן ברמת הדחיפות הגבוהה ביותר ולכן הן לא משרשרות אלינו עבודות נוספות כקבלני משנה. זה מתסכל ואנחנו צריכים לקבל החלטות על השקעות שיבססו את הרחבת המכירות שלנו בעולם. זה עולה לנו המון כסף, אבל החלופה היא שלא נהיה ולא נשרוד. לנו יש יכולת לעשות מהלכים כאלה בעולם, אבל יש לא מעט חברות שגם את היכולת הזאת אין להן".
ההסברים הניתנים במערכת הביטחון לדלות בהזמנות מהחברות הקטנות והבינוניות מתחברים למערכה מרכזית וממושכת הניטשת בין משרד האוצר למשרד הביטחון ברקע אובדן השליטה על היקף תקציב הביטחון. המסר של משרד הביטחון הוא שנגמר לו הכסף, שמה שהוא מוציא בכל זאת נועד לממן הצטיידות אד־הוק ברקע הצרכים המבצעיים הבהולים של צה"ל ולמימון "הקיום השוטף" — הגדרה שמתחתיה שוכנות ההוצאות על שיקום פצועי צה"ל, תגמולים למשפחות שכולות ואחזקת כוחות מילואים גדולים בשל הפעילות המתמשכת בשלוש רצועות ביטחון בלבנון, סוריה ובעזה תוך שימור דריכות וכוננות להסלמה עם איראן.
תחשיבים שנעשו במערכת הביטחון, כך נודע לכלכליסט, העלו כי עלות 17 שעות של מלחמה בין ישראל לאיראן בתחילת השבוע הסתכמה בכחצי מיליארד שקל. הסכום כולל את השימוש בטילי יירוט מסוג חץ 3 שהופנו לעבר 22 טילים בליסטיים שאיראן שיגרה לעבר ישראל, את הדלק למטוסי חיל האוויר שתקפו אותה בתגובה והחימושים ששיגרו. סכום זה מתווסף לסכום קבוע של 100־130 מיליון שקל — עלות הלחימה היומית של צה"ל בכלל החזיתות.
ההסברים האלה לא מרשימים את משרד האוצר שמסרב להיענות לדרישות להגדלה נוספת של תקציב הביטחון ומייחס לו בזבזנות וכשלים ניהוליים. לפני כשלושה שבועות כלכליסט חשף כי משרד הביטחון וצה"ל מבקשים את הגדלת תקציב הביטחון ל־2026 ללא פחות מ־184 מיליארד שקל. בינתיים, הדרישה התעדכנה ל־188 מיליארד שקל. זאת, כשהיקפו הנוכחי של תקציב הביטחון עומד על 144 מיליארד שקל וזאת אחרי תוספת של 32 מיליארד שקל שמערכת הביטחון קיבלה עם תחילת מלחמת איראן השנייה.
לפי תחשיבים במערכת הביטחון, העלות של 17 שעות של מלחמה בין ישראל לאיראן בתחילת השבוע הסתכמה בכחצי מיליארד שקל. הסכום כולל את השימוש בטילי חץ 3, הדלק למטוסי חיל האוויר והחימושים
במערכת הביטחון אמרו לכלכליסט כי מסוף פברואר האחרון, המועד שבו החלה המערכה הנוכחית עם איראן עלות כלל הפעילות של צה"ל הסתכמה בכ־47 מיליארד שקל. "המצב קשה", הבהיר בכיר ביטחוני לכלכליסט. "אנחנו במצב חירום תקציבי, הסכומים שאנחנו מוציאים עולים כל הזמן וראש הממשלה מכיר אותם היטב. כשאנחנו נוקבים בסכום של 188 מיליארד שקל עד סוף השנה לביטחון אנחנו מתכוונים לכלל הפעולות שיידרשו מאיתנו על פי המצב הנוכחי בזירה".
ההבהרה של הבכיר הביטחוני אמורה להדליק נורה אדומה במשרדי ראש הממשלה והאוצר. זאת רק אמצע שנת התקציב וכל התפתחות ביטחונית בכל גזרה עלולה להוביל לזינוק נוסף בדרישות התקציביות מצד משרד הביטחון כשהקידומת הבלתי נתפסת של 200 מיליארד שקל — קרובה מתמיד.
עדיפות למערכות שיסייעו מול הרחפנים
בכיר ביטחוני אמר לכלכליסט כי "אין הנחיה פנים משרדית גורפת לעצור הזרמת הזמנות לתעשיות הקטנות אלא פועל יוצא ממצב שאין לנו כסף בקופה. לפעמים להוציא הזמנות חדשות הרבה יותר קשה מלשלם חובות. הזמנות שאנחנו מוציאים לכלל החברות יוצאות במשורה ורק על פי רמת הבהילות שלהן לצורכי המלחמה, כמו מערכות שאמורות להקל על צה"ל להתמודד עם איום הרחפנים המונהגים באמצעות סיבים אופטיים. במקרה של איום הרחפנים קל לנו יותר להתמודד כי הוקצו לנו כ־2 מיליארד שקל למציאת מענה מבצעי דחוף". חרף הקדחתנות בתעשיות הביטחוניות ובחברות הדיפנסטק להתמודדות עם איום הרחפנים, טרם נמצא מענה יעיל שבכוחו למגר את הסיוט הקטלני ומאמצי הפיתוח בנושא נמשכים.
מתחילת מלחמת 7 באוקטובר הרכש הביטחוני של משרד הביטחון בתוך ישראל הסתכם בכ־260 מיליארד שקל, סכום המשקף זינוק של פי ארבעה ביחס להיקפו השנתי הממוצע לפני המלחמה. לפי נתוני משרד הביטחון מסכום זה הוקצו יותר מ־100 מיליארד שקל לרכש בתעשיות קטנות ובינוניות. לדברי גורם ביטחוני, הגאות ביצוא הביטחוני היטיבה גם עם החברות הקטנות והבינוניות, ובכוונת האגף לייצוא ביטחוני (סיב"ט) להרחיב החל מהשנה הבאה את היקף הסבסוד לחברות קטנות המבקשות להציג מוצרים בתערוכות ביטחוניות בינלאומיות מ־50% כיום ל־70%.
צוות מיוחד בראשות האלוף (במיל') אמיר אבולעפיה שמינה מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם שוקד בחודשים האחרונים על בחינת הרכש הביטחוני שמקיים המשרד, בדגש על מינהל הרכש ועל המינהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות. הצוות שבראשות אבולעפיה אמור למסור המלצות על ייעול תהליכי הרכש הביטחוני עד ספטמבר.
