סגור
נפילת רקטה במושב ב גוש דן מלחמה בעזה חרבות ברזל 2.11.23
נפילת רקטה במושב בגוש דן (ארכיון). "עלויות של 200 מיליארד שקל" (צילום: מאיר תורג'מן)

הכלכלן הראשי על היום שאחרי המלחמה: "לא ראינו דבר כזה כבר 20 שנה, תידרש העלאת מסים"

"תקציב הביטחון כאחוז מהתוצר יעלה מ-4.6% לכ-6%, בתרחיש טוב יחסית נחזור עשור אחורה", כך לפי ד"ר שמואל אברמזון בוובינר שנערך באוני' העברית. רינת אשכנזי, הכלכלנית הראשית של הפניקס: "מחודש לחודש אנחנו מופתעים לרעה. לא חשבנו שנגיע לעלויות של כ-200 מיליארד שקל. ואנחנו עוד באירוע מתגלגל"

"אם בעבר היה מתח מובנה בין הביטחון לכלכלה, כעת ברור לנו שצריך לסיים את המלחמה בצורה טובה כדי להחזיר את אמון המשקיעים", כך אמר הכלכלן הראשי במשרד האוצר ד"ר שמואל אברמזון בוובינר שהתקיים היום (ב') בנושא כלכלת ישראל ביום שאחרי המלחמה.
מלבד אברמזון, השתתפו בוובינר שנערך מטעם החוג למנהל עסקים באוניברסיטה העברית גם מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל ד"ר עדי ברנדר, הכלכלנית הראשית של הפניקס רינת אשכנזי, ופרופ' יוג'ין קנדל מהחוג לכלכלה ומינהל עסקים בעברית, שמכהן גם כיו"ר דירקטוריון הבורסה. את הכנס הנחתה ד"ר מרים שוורץ-זיו, מרצה בכירה למימון מהחוג למנהל עסקים בעברית.
לפי אברמזון, "המלחמה לא דומה לשום דבר שראינו ב-20 השנים האחרונות מבחינת ההשפעות (על הכלכלה). מדובר באירוע שמשנה את סדרי הכלכלה והוא הולך לעשות פה כמה שינויים, גם בטווח הקצר ב-2024 וגם שינויים פרמננטים. ההוצאה הפרמננטית המשמעותית היא הגדלת תקציב הביטחון". אברמזון הציג את שיעור ההוצאה על הביטחון מהתוצר, שירד בהדרגה בעשור האחרון והגיע ל-4.6%, והסביר שהמצב הנוכחי לא יימשך. "בתרחיש טוב יחסית נחזור עשור אחורה, ותקציב הביטחון כאחוז מהתוצר יעלה לכ-6%. אברמזון הוסיף כי מדובר ב"פגיעה של 1.4% בתוצר - יותר מכל תקציב ההשכלה הגבוהה בישראל ומשרד הרווחה, או תקציב המשרד לביטחון פנים"
אברמזון התייחס גם לדחיית הכניסה לשוק העבודה, עקב הארכת שירות לחיילים: "גם לנושא הזמן יש משמעות. דחיית הכניסה לעבודה בשנה אחת מוערכת באובדן של 0.9% תוצר למשק מדי שנה. מדובר בנטל של מיליארדי שקלים לתוצר". אברמזון הוסיף כי "קשה להכביר במילים כמה חשוב שהממשלה תסמן כלפי חוץ את המחויבות שלה לאחריות פיסקלית ארוכת טווח. בטווח הקצר לא יהיה מנוס מהגדלת החוב, ותידרש הגדלת הכנסות המדינה, כולל העלאות מסים".
ברנדר התייחס לשוק העבודה ואמר כי "לפני המלחמה המשק הישראלי היה כמעט בתעסוקה מלאה. בשנתיים שאחרי הקורונה הצמיחה הייתה גבוהה באופן חריג, כך שלא צפויה חזרה למספרים האלה". הוא הוסיף שיש ירידה בשיעור האבטלה בנובמבר (ביחס לאוקטובר) שנובעת בין היתר מחזרת הלימודים בבתי הספר. גם ברנדר וגם אברמזון טענו שפרמיית הסיכון שמשקיעים דורשים במשק הישראלי זינקה מתחילת המלחמה, והדגישו את הצורך בעובדים בענף הבנייה, לאור הפסקת ההגעה של עובדים פלסטינים בענף.
"לא נותר ענף אחד שלא רשם ירידה מאוד משמעותית", אמרה אשכנזי, "מתחילת 2023 ועד חרבות ברזל אפשר לראות את השפעת הרפורמה המשפטית, שליוותה אותנו לאורך כל השנה, ולאחר מכן את השפעת ה-7.10". בסך הכל, אשכנזי העריכה כי אירועים אלו הביאו לפיחות של כ-18% בשער השקל. לגבי עלויות המלחמה ציינה: "מחודש לחודש אנחנו מופתעים לרעה. לא חשבנו שנגיע לעלויות של כ-200 מיליארד שקל, ואנחנו עוד באירוע מתגלגל".
לדברי אשכנזי, קיים פער בין האופן בו גופים בישראל תופסים את המצב לבין האופן בו הוא נתפס בחו"ל: "אנחנו נראים הרבה יותר גרוע בעיני המשקיעים הזרים מאשר בעינינו. הופתענו לגלות את הפסימיות הגדולה של מודי'ס (סוכנות דירוג האשראי), וגם בשיחות שלנו עם גופים אחרים ראינו לפחות בתחילת המלחמה שמבחוץ המצב נראה חמור בהרבה".
"אחת הבעיות הכי קשות שלנו היא שאין לנו אף גוף שקם בבוקר ואומר לעצמו - התפקיד שלי הוא להעלות את רמת התחרות בישראל, זה המנדט העיקרי שלי", אמר פרופ' קנדל, שהוסיף שעל המדינה להתמקד בשלושה מהלכים לעידוד התחרות בכלכלה: העלאת הפיריון בהייטק, העלאת הפיריון בשאר הענפים, והגדלת ענף ההייטק - "אחוז כוח האדם בענף חייב להיות גדול יותר". עם זאת, קנדל הדגיש כי "יש לזה עלויות. ברמה הפוליטית, כשאתה מהדק חגורה נורא קשה להיראות כאילו אתה עוזר להייטק, שנתפסים כמפונקים וכאליטות", אבל הדגיש כי זה הדבר הנכון לכלל המשק.
קנדל כינה את ישראל "סטארט-אפ ניישן שהולך יחף", ואמר: "מדינת ישראל מקבלת החלטות ומתנהלת בשימוש מצומצם בנתונים ובטכנולוגיה שמעבדת את הנתונים. אנחנו אוספים מעט מידי נתונים כי אנחנו לא מוכנים להשקיע בזה, אין לנו עניין. זו ביצה ותרנגולת: כשאין עניין אתה לא אוסף נתונים, וכשאין נתונים אין לך עניין לשנות".