המתקפה על התקשורת החופשית: הקואליציה מקדמת חוק שיפגע בעצמאות חדשות קשת ורשת
ועדה מיוחדת בכנסת מקדמת נוסח חדש לחוק השידורים שיאפשר לקשת 12 ורשת 13 לפעול כ"ערוץ זעיר" ולסגור את חברות החדשות; במקביל דנה ועדת הכספים בהצעה להעביר את השליטה בתקציב תאגיד השידור לידי הממשלה
המתקפה הכפולה של הממשלה על התקשורת החופשית: שתי ועדות כנסת דנו הבוקר (ג') בהצעות חוק שאישורן יביא לפגיעה אנושה בשידורי החדשות העצמאיים בישראל. בוועדה המיוחדת לאישור חוק השידורים קודם נוסח חדש של הצעת החוק, שיבטל את ההגנות שקיימות כיום בחוק על העצמאות של חברות החדשות של קשת ורשת. במקביל, ועדת הכספים דנה בהצעת חוק שתעביר את השליטה בתקציב תאגיד השידור הציבורי לידי הממשלה, ולמעשה תכפיף אותו לאינטרסים פוליטיים כמו בימים הרעים של רשות השידור.
בחודשים האחרונים מקדמת ועדה מיוחדת בראשות ח"כ גלית דיסטל אטבריאן הצעת חוק שיזם שר התקשורת שלמה קרעי, שנועדה, בין השאר, להכפיף את ערוצי הטלוויזיה המסחריים לרגולטור שיישלט על ידי מינויים פוליטיים ויהיה בעל סמכות להפסיק את שידוריהם. במסגרת מאמצים לסיים את הליך החקיקה לפני תום כהונת הכנסת הנוכחית, החל משרד התקשורת לקדם מהלך לפיצול הצעת החוק.
ביום שישי, הוצג לחברי הוועדה נוסח הצעת החוק המפוצלת, שכולל גם שינוי בהגדרה של מהו ערוץ טלוויזיה שפועל לפי רישיון זעיר, ולמעשה מכיל תחת הגדרה זו גם את שני הערוצים המסחריים הגדולים – רשת 13 וקשת 12. הגדרת בעל רישיון זעיר נועדה לעודד תחרות בשוק הטלוויזיה, באמצעות מתן הגנת ינוקא לערוצים חדשים שפוטרת אותם מחובות שונות, ובהן השקעה בהפקות מקור והקמת חברת חדשות בהפרדה מבנית שנועדה לשמר את עצמאותה.
כיום, ערוץ מוגדר כבעל רישיון זעיר אם הכנסותיו לא עולות על 80 מיליון שקל בשנה. ואולם, משרד התקשורת מבקש להזניק את הסכום להכנסות של עד 2 מיליארד שקל בשנה, מה שלמעשה יאפשר גם לערוצים הגדולים לפעול תחת הגדרה זו. "המהלך יוביל בפועל לשינוי דרמטי באסדרת התוכן החדשותי המשודר, לפגיעה קשה בחופש העיתונות, במהימנות המידע ומכאן בזכות הציבור לדעת", הזהיר ארגון העיתונאים והעיתונאיות במסמך עמדה שהגיש לוועדה. "משמעות המהלך המיידית היא ביטול חובת ההפרדה המבנית ללא כל מנגנון חלופי שיעגן חציצה בין הבעלים לבין התוכן החדשותי; ביטול המגבלה על בעלות צולבת באופן שיאפשר לבעלי הון בודדים לבנות אימפריות תקשורת ולהחזיק בכוח עצום מול הציבור ומול הפוליטיקאים; וכרסום במנגנון האתיקה וחובת המהימנות המעוגן כיום בחוק".
לדברי הארגון, שינוי זה יביא לפגיעה מהותית בתוכן החדשותי שזמין לציבור בישראל, ולפיטורים נרחבים בשוק התקשורת. "עם הפיכתן לערוץ זעיר יוכלו רשת וקשת מבחינה חוקית לסגור את חברות החדשות באופן מיידי ולהטמיע אותן בחברת האם, תוך אובדן משרות פוטנציאלי של מאות עובדים", כתב הארגון.
"שליטה פוליטית ישירה בתאגיד השידור הציבורי"
במקביל לדיון בוועדה המיוחדת, ועדת הכספים בראשות ח"כ חנוך מילביצקי (ליכוד), שנחקר בחשד לאונס וממשיך לפעול כחבר כנסת חרף החשדות החמורים נגדו, דנה בהצעת חוק של ח"כ אביחי בוארון (ליכוד), שנועדה להכפיף את תאגיד השידור לשליטה פוליטית.
כיום, לפי חוק השידור הציבורי, תקציב התאגיד מבוסס על אגרה שנגבית מבעלי רכבים כחלק מאגרת רישיון הרכב השנתי. התקציב מגובש על ידי מנכ"ל התאגיד, ומאושר על ידי מועצת התאגיד. לפי הצעת החוק בוארון, התקציב לתאגיד יועבר מתוך תקציב המדינה, ואישורו הסופי יהיה נתון בידי הממשלה. המשמעות: שליטה פוליטית ישירה בתאגיד, שתפגע בעצמאותו, תאפשר התערבות בתכניו החדשותיים והאחרים, ותחזיר את הימים הידועים לשמצה של רשות השידור.
"החוק הזה מעלה שאלות בדבר המשמעות המשפטית של שליטה פוליטית ישירה בתאגיד השידור הציבורי באמצעות שליטה בתקציבו", התריעה בדיון עו"ד אביטל סומפולינסקי, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה. "הצעת החוק כרוכה בפגיעה חמורה בזכויות היסוד החוקתיות לחופש הביטוי והעיתונות ובזכות הציבור לדעת, בדגש על חופש הביטוי הפוליטי; והיא אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות יסוד דמוקרטיים. קידום ההצעה ערב הבחירות, עת נודעת חשיבות מוגברת לסיקור חדשותי מגוון, המאפשר לאזרחים לגבש את עמדתם לקראת הבחירות, מעצימה את עוצמת הפגיעה בזכויות האמורות".
ח"כ שלי טל מירון (יש עתיד) אמרה: "משמעות הצעת החוק היא ביטול העצמאות התקציבית של תאגיד השידור הישראלי, והעברת השליטה על התקציב השנתי לידי הממשלה. גורמים פוליטיים יחזיקו בתקציב של שידור ציבורי. יש כאן דיסוננס מטורף. ביטול העצמאות ייצר אפקט מצנן שיפגע קשות ביכולת של התאגיד לשדר באופן מאוזן, אמין, מקצועי וביקורתי. החוק הזה פוגע בזכות החוקתית לחופש הביטוי ואינו עומד במבחנים חוקתיים".
