למרות התנגדות שר הכלכלה: בג"ץ הקפיא את הליך פיטורי הממונה על התחרות
היועמ"שית ביקשה לקיים דיון נוסף בפסק הדין של בג"ץ שהורה לכנס את הוועדה למינוי בכירים לדון בבקשת שר הכלכלה לפטר את הממונה על התחרות. בג"ץ הוציא צו ביניים עד לדיון בעתירה
בג"ץ הקפיא את כינוס הוועדה למינוי בכירים לדיון על תפקודה של הממונה על התחרות מיכל כהן. הוועדה הייתה אמורה להתכנס אתמול, לבקשת שר הכלכלה ניר ברקת, הפועל להדחת כהן.
צו הביניים שהוציא נשיא העליון, השופט יצחק עמית, התקבל שלשום בערב, חודשיים אחרי שבג"ץ פסק בעתירה של ארגון לביא — ברוב של שני שופטים, יוסף אלרון ואלכס שטיין, מול השופט ח’אלד כבוב, שהיה בדעת מיעוט — כי על נציב שירות המדינה לכנס את ועדת המינויים לדון בטענות ברקת נגד תפקוד הממונה על התחרות. החלטת עמית התקבלה בעקבות בקשת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה לקיים דיון נוסף בפסק הדין של בג"ץ, ולמרות התנגדותו של ברקת.
היועמ"שית נימקה את הבקשה לדיון נוסף בכך שלפסק הדין יש השלכות רוחביות משמעותיות, שיש בהן להחליש נושאי משרה בכירים בשירות הציבורי, ובפרט כאלה המחזיקים בסמכויות אכיפה ומחויבים בשיקול דעת עצמאי. לטענתה, היא חוששת מיצירת מצב בו ניתן בכל עת לפתוח בהליך להדחתם, בלי שתידרש הצגת תשתית ראייתית ראשונית ועמידה ברף מהותי בסיסי. "בהקשר זה דעת הרוב בפסק הדין איננה מעניקה כל משקל לחשש שמא הליכי הדחה יופעלו בשרירות או ינוצלו לרעה, וכי נושאי משרה בכירים יעדיפו מלכתחילה שלא להיקלע להליך הדחה בפני ועדה ציבורית, תוך הצטיידות בייצוג פרטי וניהול הליך הוכחות, ודי יהיה באיום בנקיטת צעד זה כדי 'ליישר' נושא משרה בכיר או להביאו לסיום כהונתו בהסכמה", טענה היועמ"שית.
עוד הוסיפה כי עמדת המדינה, כפי שאומצה גם בדעת המיעוט, נשענת על כך שהחלטת נציב שירות המדינה לכנס את הוועדה היא סמכות מינהלית, שאותה יש להפעיל לפי כללי המשפט המינהלי. "כפועל יוצא מוטלת על הנציב החובה לוודא כי המקרים המועברים לבחינת הוועדה הם כאלה שאינם נעדרי עילה על פניהם וכי קיימת תשתית עובדתית ולו ראשונית לתמיכה בבקשה לפתוח בהליך פיטורין. זאת כדי לוודא שלא נעשה שימוש לרעה בהליך זה כדי להרתיע נושאי משרה בכירים מביצוע מלאכתם, בפרט בהיבטי אכיפה והפעלת שיקול דעת עצמאי כדין".
ברקת התנגד לבקשה לקיים דיון נוסף בבג"ץ: "כל שיש לפנינו, במסווה של בקשה לדיון נוסף, הוא ערעור נוסף, דהיינו אי שביעות רצון של המבקשת מן התוצאה היישומית של פסק הדין, וניסיון להביא את פסק הדין לבחינה נוספת של בית משפט, והכל בניגוד מוחלט לפסיקתו הברורה והעקבית באשר לאמות המידה לקיומו של דיון נוסף". ברקת לא פספס את ההזדמנות לתקוף את היועמשית והוסיף: "מדובר בבקשה חסרת תקדים, המוגשת אך ורק על דעת היועמ"שית, כאשר אין אף גורם ברשות המבצעת שמעוניין בקיום דיון נוסף בפסק הדין... קשה להפריז בחומרה של הגשת בקשה לבית משפט נכבד זה תוך הצגת מצג כלפי בית המשפט כאילו זו מוגשת בשם גורמים שכלל לא אישרו ולא הסכימו להגשתה".
ברקע הדברים, ניסיון של ברקת לפטר את הממונה על התחרות בטענה שבמקום לגלות מקצועיות, יוזמה, חריצות ועמידה איתנה במאבק נגד הגברת התחרות, "נוקטת הממונה קו פסיבי, פשרני, בלתי מקצועי, מנותק מהמציאות, באופן שהרשות שעליה היא אמונה הלכה והידרדרה והפכה לגוף מנומנם, חסר יוזמה וחסר מוטיבציה לפעולה, שאינו מצליח לממש את מטרותיו".
אלא שבדיון שנערך בעתירה לפני ארבעה חודשים תיארה כהן בפני השופטים התרחשות חריגה בלשכת ברקת שאליה זומנה במאי 2023: "השר קרא לי לבוא למשרדו, הודיע לי לבוא בלי טלפונים, וזה דבר חריג. בדקו המזכירות שאין לי פלאפון וביקש ממני להתפטר".
השופט כבוב מתח ביקורת על התנהלות זו של ברקת וכתב: "כאשר השר מזמין אליו לשיחה את אותו רגולטור, דורש ממנו לבוא לבדו וללא טלפון נייד, כביכול מפאת החשש כי דבריו יתועדו, ומוודא שבקשה זו נשמרת באמצעות המזכירות שלו — מדובר במצב לא תקין; וכאשר באותה פגישה דורש השר את התפטרותו של הרגולטור, ומשסורב השר מעלה הלה טענות שבחלקן הגדול אינן קשורות לרגולטור על מנת להביא לפיטוריו — מדובר במצב לא תקין בעליל".
כעת תדרש הפרקליטות להגיב בתוך חודשיים להתנגדותו של ברקת לקיים דיון נוסף, ורק אז תתקבל החלטה בנושא.
