בדיקה
נמשכת ההתרסקות של האקדמיה בישראל במספר מענקי מחקר
מ־2024 חלה ירידה דרמטית במענקי המחקר שמקבלים חוקרים ישראלים מתוכנית הורייזן האירופית היוקרתית. ביום חמישי פורסמו התוצאות של מענקים לחוקרים צעירים, והחוקרים הישראלים שוב קיבלו שליש מהכמות הממוצעת בעבר. בדיקת כלכליסט מגלה שב־2025 היו ירידות קשות גם במענקים לחוקרים ותיקים יותר. גם בלי לסלק אותנו מהורייזן, החרם השקט פוגע קשות במעמדה של ישראל
צניחה קשה חלה במעמדה של ישראל במפעל מענקי המחקר היוקרתי בעולם, הורייזן. ביום חמישי פורסמו הזוכים במענקי ERC (מועצת המחקר האירופית) לחוקרים מתחילים, התחום שבו ישראל התבלטה במיוחד בעבר. בשנה שעברה ישראל צנחה בשני שלישים מכמות שנתית קבועה ומרשימה של כ־30 מענקים בשנה עד 2024 ל־10 בלבד ב־2025. השנה, 2026, קיבלו חוקרים ישראלים צעירים 11 מענקים, כלומר הצניחה נשמרת.
בדיקת כלכליסט מגלה ירידות מקבילות גם בשתי קטגוריות המענקים האחרות. בקרב המרצים הבכירים, ישראל צנחה מ־12 מענקים ב־2024 ל־7 ב־2025. בקטגוריה של מרצים מתבססים (באמצע הדרך) היא ירדה מ־17 מענקים ל־13. תוצאות 2026 לגבי קבוצות אלו טרם פורסמו. קשה שלא לראות בנסיגה הזאת לכל רוחב מפעל המענקים תוצאה של החרם השקט על ישראל. סילוק ישראל מהורייזן הוא מטרה אסטרטגית של ה־BDS, אבל גם אם בינתיים הוא נכשל בכך, אין ספק שהמעמד של ישראל במפעל הולך ונשחק.
מפעל מענקי המחקר הורייזן (Horizon Europe), שבמסגרתו מחולקים מענקי ה־ERC, הוא תוכנית המו"פ הגדולה בעולם לשיתוף פעולה מדעי ותעשייתי, והיוקרתית ביותר. לתוכנית הורייזן הנוכחית תקציב כולל של כ־95.5 מיליארד יורו לשבע שנים. ישראל משתתפת בתוכניות המו"פ האירופיות זה 26 שנה כחלק מההסכמים לשיתוף פעולה עם האיחוד ("הסכמי אסוציאציה"). השותפות של ישראל מאפשרת לחוקרים שלה להתחרות על המענקים בתנאים שווים לחוקרים האירופים. זכייה במענק ERC זהה מבחינת היוקרה לזכייה בפרס בינלאומי חשוב.
עד 2024 ישראל היתה זוכה באופן קבוע בכ־30 מענקי ERC למתחילים, נתון מעולה יחסית לגודלה, ששיקף את ההערכה העצומה לאקדמיה הישראלית בעולם. אבל מספר הזכיות צנח ב־67% מ־30 ב־2024 ל־10 ב־2025. ישראל ירדה מהמקום ה־6 באיחוד האירופי למקום ה־12, במרכז דירוג המדינות, נתון המשקף את גודלה אבל לא את האיכות האקדמית שלה. ביום חמישי פורסמו תוצאות 2026 - 11 מענקים ומקום 12, כלומר מדובר במגמה ולא באירוע חד־פעמי.
האוניברסיטה העברית נעלמה מהטבלה
יש לכך גם סיבות טכניות. שלוש המדינות שהוליכו בזכיות ב־ERC במהלך השנים היו בריטניה, שוויץ וישראל. שוויץ נעדרה מהמפעל בשנים 2024-2022 וחזרה ב־2025, מה שיכול להסביר חלק קטן מהנפילה הישראלית. עוד שינוי היה תוספת נקודות לריאיון והורדת נקודות לקורות החיים. כיוון שבישראל נהוג שחוקרים מבטיחים עושים פוסט דוקטורט באוניברסיטאות העילית של ארצות הברית, קורות החיים זיכו אותם בניקוד רב. היתה גם ירידה קלה בכמות המחקרים הישראלים שהוגשו. ועדיין, הסיבות הטכניות מסבירות רק חלק מהירידה ואינן מסבירות את העובדה שמוסדות מפוארים כמו האוניברסיטה העברית ומכון ויצמן נעלמו כמעט כליל מטבלת המענקים לחוקרים צעירים.
מתוך האוניברסיטאות הישראליות, אוניברסיטת תל אביב קיבלה השנה כמעט חצי מהמענקים לחוקרים צעירים – 5. זו עלייה מ־3 בשנה שעברה אבל חצי מ־11 המענקים שקיבלה ב־2024. האוניברסיטה העברית לא קיבלה מענקים כלל השנה, לעומת 3 בשנה שעברה ו־10 ב־2023. מכון ויצמן קיבל 1, כמו בשנה שעברה, לעומת 8 ב־2024. עוד זכו במענקים השנה: הטכניון - 2, בר־אילן - 2, בן־גוריון - 1.
כלכליסט בדק את המצב גם בקטגוריות האחרות של המענקים. תוצאות 2026 טרם פורסמו אבל מתברר שב־2025 היתה קריסה בשלוש הקטגוריות. בקטגוריית המרצים הבכירים, ישראל צנחה מ־12 מענקים ב־2024 ל־7 ב־2025. ב־2022, לפני המלחמה, המספר היה 16. בקטגוריית מרצים מתבססים (באמצע הקריירה) ירדה ישראל מ־17 ל־13.
פרופ' איתי אטר מאוניברסיטת תל אביב וממחאת האקדמיה אמר בתגובה ש"פעולות הממשלה בארבע השנים האחרונות פוגעות באופן אנוש בתדמית של מדינת ישראל בעולם, והדבר מתבטא גם בקריסה במספר מענקי המחקר מהאיחוד האירופי". הוא מזהיר ש"ללא מענקי מחקר ושת"פ אירופי, עוד חוקרים יעזבו את ישראל, פחות חוקרים ישובו, ולא רק האקדמיה תינזק – אלא עתיד ישראל נמצא בסכנה".
מפעל הורייזן הוא, כאמור, מטרה אסטרטגית מרכזית של ה־BDS. האיום הקשה ביותר על האקדמיה הישראלית היה ההליכים להשעיית האקדמיה הישראלית מהמפעל. "אם ישראל תסולק מהורייזן, זה כמו שיסלקו את הספורט הישראלי מהאולימפיאדה", הזהיר בכיר במועצה להשכלה גבוהה במאי. סגנית הנשיא לקשרים בינלאומיים של אוניברסיטת בן־גוריון פרופ' מיכל בר אשר אמרה ש"הורייזן זה צינור החמצן של האקדמיה ומדובר בחיים ומוות לאקדמיה הישראלית".
זינוק של 150% במקרי החרם ב־2026
הצורך בהסכמה גדולה באיחוד כדי להדיר את ישראל מקשה מאוד על סילוק ישראל מהתוכנית הקיימת. אלא שב־2027 יתנהל המשא ומתן על השתתפות ישראל בהורייזן הבא. המשא ומתן כבר החל. אם יימשכו המלחמה בעזה והפוגרומים בשטחים, סביר שיהיו במו"מ קשיים גדולים.
בינתיים הולכים ומתרבים מקרי החרם של אוניברסיטאות וחוקרים זרים הקשורים לשיתופי פעולה במסגרת המפעל. אם בנובמבר 2025 דווח על 20 מקרים כאלה, הרי שעד מאי השנה זינק מספרם ל־50, כלומר עלייה של 150%. מדובר בשני סוגים של החרמות: או שמסרבים מראש להגיש הצעות מחקר יחד עם חוקרים ישראלים, או שלאחר ההגשה האוניברסיטה מטילה עליהן וטו. במקרה כזה, או שהחוקר הזר פורש או שדורשים מהחוקר הישראלי לפרוש.
היתה תקווה שהפסקת הלחימה העצימה בעזה תפסיק את תופעת החרם. דו"ח מספר 4 של צוות הפעולה למאבק בחרמות האקדמיים של ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) שפורסם במאי האחרון מציין ש"ארגוני החרם משכילים להתאים את עצמם לנסיבות משתנות. האווירה העוינת באירופה מזינה את עצמה מהמתיחות הביטחונית מול לבנון ואיראן, אך גם מהסתייגות גוברת מממשל טראמפ בארה"ב, שישראל נתפסת כבעלת ברית קרובה שלו".
באקדמיה קיים חשש כבד לנזק ארוך טווח. יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה פרופ' עמי מויאל סיפר לפני שנה בריאיון לכלכליסט: "פגשתי את הנציבה של הקהילה האירופית לאנטישמיות ערב כניסתי לתפקיד. היא טוענת שייקח הרבה מאוד שנים לאחות את הקרע בין אירופה וישראל. זה נשאר לי חקוק בראש. זה אומר שכשתסתיים המלחמה, נצטרך להיכנס לדיאלוג ולעבוד על בניית הקשר המחודש בין הקהילות האקדמיות".
האקדמיה הישראלית נמצאת בין הפטיש של הורייזן לסדן של הממשלה הנוכחית, וכנראה מסיבה זו לא התלהבו שם להגיב על הנתונים הקשים. מוועד ראשי האוניברסיטאות נמסר: "נלמד את הנתונים ונגיב כשתהיה בידינו תמונה מלאה".
מהמועצה להשכלה גבוהה נמסר בתגובה ש"להשתתפות ישראל בתוכנית הורייזן חשיבות אסטרטגית ממדרגה ראשונה. היא תורמת לחיזוק המחקר, הקשרים הבינלאומיים והמצוינות של הקהילה המדעית הישראלית, ולחיזוק הכלכלה הישראלית. הירידה בזכיות של חוקרים ישראלים במענקי ERC בשנתיים האחרונות משקפת, בין היתר, את ההשפעה המצטברת של שנות המלחמה על מערכת המחקר הישראלית". במל"ג אומרים ש"המצוינות של המחקר הישראלי עומדת בעינה, ואנו פועלים כדי לוודא שהפגיעה של השנים האחרונות לא תהפוך למגמה ארוכת טווח ולעודד את החוקרים הישראלים להתחרות על מענקי המחקר. זאת, בין היתר באמצעות תוכנית תמיכה חדשה להגשת הצעות למענקי ERC".
נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופ' דוד הראל אמר ש"הנתונים מדאיגים מאוד. כבר בדו"ח מצב המדע תשפ"ו/2025 שפרסמה האקדמיה, הצבענו על הירידה החריגה בזכיות של חוקרים ישראלים מתחילים. הנתונים החדשים מחזקים את החשש שמדובר במגמה. להערכתנו, ככל שהחרם האקדמי הגלוי והסמוי על ישראל מתרחב, כך גדל גם משקלו בפגיעה במענקים, בהישגים ובשיתופי הפעולה הבינלאומיים של חוקרים ישראלים". הראל הוסיף ש"המאבק בחרם חייב להיות משימה לאומית".
