דו"ח: מתחילת המלחמה נרשמו אלף מקרי חרם אקדמי על ישראל - והתופעה מתעצמת
למרות הפסקת המלחמה, החרם האקדמי על ישראל נמשך - כך עולה מדו"ח של ועד ראשי האוניברסיטאות שחושף כי רבע מהמקרים דווחו בקיץ האחרון. לפי הדו"ח, 10 אגודות אקדמיות אירופיות מחרימות חוקרים ישראלים ומונעות השתתפות שלהם בכנסים. באיטליה נרשמה החרפה דרמטית לקראת הבחירות, וגם בתוכנית מענקי המחקר היוקרתית הורייזון יש חרמות בלתי רשמיים על ישראל: "האקדמיה הישראלית בסכנת בידוד"
10 אגודות אקדמיות אירופיות מחרימות את ישראל ומתנות השתתפות של חוקרים ישראלים בכינוסים שלהן בגינויים חריפים למדיניות ישראל בעזה. במקביל מספר הדיווחים על חרמות אקדמיים הגיע לאלף מאז תחילת המלחמה. כך עולה מהדו"ח השישי של צוות הפעולה למאבק בחרם האקדמי של ועד ראשי האוניברסיטאות בראשות עמנואל נחשון. הדו"ח קובע שלמרות הפסקת האש בעזה, החרם אינו נחלש ובמקרים מסוימים אף גובר.
על פי הדו"ח, מספר מקרי החרם האקדמי שדווחו מתחילת המלחמה המדווח עומד על כ-1,000, כאשר רבע מהמקרים דווחו בקיץ האחרון, והם מתרכזים בעיקר במערב אירופה. בעוד שבמדינות כמו בלגיה וספרד, אף שהן מובילות במספר הדיווחים, חלה עלייה מתונה לאחר שיא בתלונות על חרם אקדמי שנרשם במחצית הראשונה של 2025, באיטליה נרשמה החרפה משמעותית וניכרת עלייה חדה במספר הדיווחים על חרם.
השיח על החרם באיטליה עלה לראש סדר היום סביב המשט האחרון לעזה, שבו השתתפו שתי חברות פרלמנט איטלקיות. האופוזיציה באיטליה אימצה את המלחמה בעזה כנושא מרכזי בקמפיין הבחירות שלה לקראת הבחירות הכלליות העתידות להתקיים בקיץ 2026.
על פי הדו"ח, "נדמה שהפסקת הלחימה אינה מביאה לירידה בעוצמת החרם, וייתכן אף להיפך. נדמה שתדמיתה השלילית של ישראל באירופה התקבעה במידה כזאת שמהלכים מדיניים לבדם אינם מספיקים לשנות את התודעה הקיימת. קבוצות שונות פועלות ביתר שאת להעמיק את הלחץ על ישראל, גם לאחר סיום הלחימה. הערכת הצוות היא שתופעת החרם תלווה את האקדמיה הישראלית עוד זמן רב, ותדעך רק בעקבות שינויים אזוריים וגיאו-פוליטיים עמוקים".
על פי הדו"ח "היבט מטריד נוסף במגמה זו הוא העלייה במספר האוניברסיטאות האירופיות המטילות חרם אקדמי מלא על המוסדות בישראל. מוסדות אקדמיים באירופה שהכריזו בעבר על ניתוק קשרים אקדמיים והפסקת שיתופי פעולה עם ישראל, טרם הסירו את האמברגו".
הדו"ח מאבחן למרות הספקת האש "שתי תופעות מדאיגות נוספות שממשיכות ללוות אותנו גם הקיץ ובתחילת שנת הלימודים האקדמית, ללא סימני בלימה: התופעה הראשונה, שהחלה כבר בראשית 2024, היא החרמת חוקרים וסטודנטים ישראלים באגודות אקדמיות-מקצועיות בתחומי ידע שונים, בהם רפואה, ארכיאולוגיה, סיעוד, סוציולוגיה, תקשורת ועוד. כ-10ארגונים אירופיים מחרימים ישראלים ומונעים מהם השתתפות בכנסים, תוך הצבת תנאים קשים של ויתור על שיוך אקדמי מוסדי ישראלי והתחייבות להצהרות אנטי-ישראליות ופרו-פלסטיניות".
ישראל אמנם לא הושעתה ממפעל מענקי המחקר החשוב בעולם הורייזון, שהיא מהמדינות המוליכות בו, אבל הדו"ח מאפיין שורה של חרמות בלתי רשמיים בתוכנית. בכעשרים שותפויות מחקר מדענים מספרד, בלגיה ואיטליה החרימו את ישראל. ב-2025 פחת מאוד מספר מענקי המחקר שקיבלו חוקרים ישראלים צעירים. היתה ירידה גם במספר הזמנות החוקרים הישראלים לשותפויות מחקר ונמשך הניסיון להדיר משתתפים ישראלים מפרויקטים קיימים. הדו"ח קובע כי "משמעות ההתרחבות הכוללת של מגוון סוגי החרם לעיל עלולה להביא את האקדמיה הישראלית לבידוד מסוכן, ומהווה איום אסטרטגי ממשי על מעמדה הבין-לאומי של ישראל".
