הסיבה העיקרית לחששות המשקיעים הזרים: "המשבר הפוליטי והחשש ממשבר חוקתי"
בסקירה יוצאת דופן ציין האסטרטג הראשי של בנק הפועלים מודי שפריר כי רבים מהמשקיעים עימם נפגש בלונדון נכנסו לעמדה של "המתנה זהירה" לאור המשבר החוקתי שעשוי להיווצר בישראל. זאת, למרות שהם מאמינים בכלכלה בטווח הארוך
מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק הפועלים הקדיש חלק משמעותי מהסקירה שלו אתמול, המתפרסמת מדי יום ראשון, למסרים העיקריים שהוא שמע במשך שבוע שלם ממשקיעים זרים — מנהלי קרנות גידור, קרנות פנסיה ובנקים זרים בביקורו בלונדון.
אלא שבאופן יוצא דופן מה שבלט בסקירה השבועית של שפריר היה המסר המרכזי שעלה מאותן פגישות: המשבר הפוליטי הנוכחי — סביב פיטורי בכירים כמו ראש השב"כ והיועצת המשפטית לממשלה והמשבר החוקתי שעשוי להיווצר בעקבותיהם — הוא הגורם המרכזי שמטריד את המשקיעים הזרים. לא הזירה הצפונית שעשויה להתלקח, לא המשך הלחימה בעזה והשפעתה על המשק הישראלי. לדברי שפריר, משקיעים זרים נכנסו לעמדה שהוא מכנה "המתנה זהירה", וחלקם אף נמנעים באופן מוצהר מהשקעות פיננסיות בישראל לטווח קצר, זאת למרות שהם מאמינים בישראל בטווח הארוך.
רעשי הרקע הפכו לבעיה
"החששות העיקריים שעלו בפגישות הם סביב האפשרות למשבר חוקתי בישראל, כולל התנגשות אפשרית בין הממשלה לבג"ץ", סיפר שפריר ל"כלכליסט" והדגיש מפורשות כי השאלות של המשקיעים סבבו "בעיקר על הדיון של פיטורי ראש השב"כ, מה בית המשפט יפסוק, וגם מה תהיה התגובה של הממשלה סביב אותה פסיקה". שפריר מדגיש כי אי־הוודאות סביב יציבות בעלי תפקידים מרכזיים מוסיפה לתחושת הסיכון בקרב המשקיעים הזרים. "גם בגלל הגיאופוליטיקה, אבל בעיקר בגלל כל הפוליטיקה הפנימית פה והחשש הגדול בעצם ממשבר חוקתי. אני מקווה מאוד שלא נגיע לשם, אבל זה החשש שקיים". שפריר מוסיף כי ישראל כבר לא נתפסת כאי של יציבות שכן המצב הפוליטי, שפעם היה בגדר רעש רקע עבור משקיעים זרים, הפך לבעיה ממשית.
"מתחילת 2023 בעצם (הכרזה על ההפיכה המשטרית –א"פ) הנושא של הפוליטיקה, ואחרי זה גם הגיאופוליטיקה עם כל המלחמה ופרמיית הסיכון שהתממשה, נלקח יותר לתשומת לבם של המשקיעים. לדבריו, במשך עשור ויותר, השוק יתעלם מהנושאים האלו.
התמונה ששפריר מצייר מצליחה לספק תשובה לשאלה מדוע, אחרי מחדל 7 באוקטובר, המלחמה הקשה והארוכה ביותר בתולדות המדינה והפיכה משטרית חסרת תקדים — כלכלת ישראל לא קורסת. "הגישה של כולם, גם שלי באופן אישי, היא שבטווח הארוך יש כאן פוטנציאל. רוב האנשים ששוחחו איתי מאמינים שהוא יתממש", אמר שפריר. "הגישה שלהם לגבי כלכלת ישראל היא מאוד חיובית. זה נובע בגלל שהסקטור העסקי כאן מאוד חזק, לרבות יצוא ההייטק שלנו. המשקיעים אומרים: 'אתם בישראל מייצאים בדיוק את כל מה שהעולם צריך כרגע: ייצוא ביטחוני עם כל הגידול המשמעותי בתקציבי הביטחון, במיוחד סייבר ושאר שירותי הייטק'. כלומר, יש בהחלט אופטימיות כאן לגבי הפוטנציאל לטווח ארוך. ההסתכלות על כלכלת ישראל, כמו על השקל, היא מאוד חיובית. גם על השקל אומרים שטווח הארוך הוא בהחלט יתחזק. אבל אנחנו לא יודעים מתי הטווח הארוך הזה יגיע".
אכן הכלכלה הישראלית חזקה, ונראה שאין עוררים על כך לא בארץ וגם לא בחו"ל. הבעיה היא הממשלה שמוסיפה אי־ודאות, מטלטלת אותה ולבסוף פוגעת בה. איך? שפריר מגדיר זאת ב"המתנה זהירה" שמשמעותה עצירה של השקעות חדשות: "המשקיעים חיוביים על הכלכלה הישראלית בטווח הארוך, אבל כרגע הם בעיקר ממתינים להתפתחויות במישור הפוליטי. הם לוקחים את זה בחשבון בתמחורים שלהם, והם לא ממהרים להשקיע עד שיתבהרו העניינים".
נקודה חשובה נוספת שעולה מהמסקנות של שפריר היא שלא הכל סובב סביב המלחמה. ליתר דיוק, זה החלק הפחות משמעותי בהתבוננות המשקיעים, ובייחוד המלחמה בעזה. שפריר מודה בסקירה כי חידוש אותה מלחמה לא עוררה תשומת לב, ודווקא איראן הייתה זו שמשכה שאלות. כלומר, כאשר מבקשים להסביר את ההידרדרות הכלכלית והזינוק בפרמיית הסיכון, ששוב עלה ל־88 נקודות לעומת 80 נקודות רק לפני חודש־גידול של 10% תוך כמה שבועות, המספרים לא מסתדרים עם המציאות. המשקיעים הזרים פשוט דורשים כעת תשואה גבוהה יותר כדי לחזור ולהשקיע באגרות החוב הארוכות של ישראל וזו בדיוק המשמעות של סיכון כלכלי מתממש. אחרי עוד סוף שבוע של איומים מצד טראמפ והטלת מכסים נוספת, רואים שגם השווקים מגיבים בחומרה לאי־היציבות בכלכלה החזקה בעולם.
בשורה התחתונה, ישראל מאבדת בימים אלו את המוניטין שלה כמדינה עם כלכלה יציבה ומבודדת מרעשים פוליטיים וזה אולי המסר החשוב ביותר עבור מקבלי ההחלטות בירושלים: ההפיכה המשטרית לא רק מערערת את המוסדות המשפטיים, אלא כבר פוגעת קשות באמון המשקיעים ובכלכלה הישראלית.
