בג"ץ: יוארך הצו שמקפיא את הדחת רונן בר, אך נתניהו יוכל לראיין מועמדים
השופטת גילה כנפי שטייניץ קבעה כי הצו הארעי שהוציאה "ייוותר על כנו עד למתן החלטה אחרת". עם זאת, היא דחתה את עמדת היועמ"שית גלי בהרב מיארה שסברה כי "אין מקום לאפשר את תחילת תהליכי הבחירה והראיונות של ראש שירות חדש או של ממלא מקום, שיש בה כדי לקבוע עובדות בשטח". רה"מ יחל לראיין מועמדים לתפקיד ראש השב"כ מחר
שופטת בג"ץ גילה כנפי שטייניץ קבעה היום (ג') כי הצו הארעי שהוציאה, המקפיא את פיטוריו של ראש השב"כ רונן בר, "ייוותר על כנו עד למתן החלטה אחרת". עם זאת, היא החליטה לדחות את עמדת היועמ"שית גלי בהרב מיארה, שביקשה להרחיב את הצו, כך שיוקפאו גם הליכי הבחירה והריאונות לתפקיד ראש השב"כ או מינוי ממלא מקום.
המשמעות היא שכעת ניתן יהיה לראיין מועמדים אחרים לתפקיד ראש השב"כ. בהקשר זה, השופטת כנפי שטייניץ כתבה בהחלטתה כי "לא ראיתי להרחיב את היקף הצו... לבקשתה של היועצת המשפטית לממשלה". בתגובה מסרה לשכת נתניהו כי רה"מ יחל לראיין מועמדים לתפקיד מחר.
היועמ"שית ביקשה מבג"ץ אתמול הרחיב את הצו, בהתאם למכתב ששלחה לנתניהו, כך שיורה ש"אין מקום לאפשר את תחילת תהליכי הבחירה והראיונות של ראש שירות חדש או של ממלא מקום, שיש בה כדי לקבוע עובדות בשטח בטרם ניתנה החלטת בית המשפט הנכבד, באופן שיפגע ביציבותה של המסגרת הארגונית ההיררכית של שב"כ".
הדיון בעתירות שהוגשו לבג"ץ ובין השאר בעניין הבקשות לצו ביניים נגד הדחתו של בר, נקבעו ל-8 באפריל, בהרכב של נשיא העליון יצחק עמית והשופטים נעם סולברג ודפנה ברק-ארז. הדחתו של בר אמורה להיכנס לתוקף ב-10 באפריל.
מלשכת נתניהו נמסר: "לאחר שבג"ץ דחה את ניסיונה של היועצת המשפטית לממשלה למנוע את התחלת התהליך למינוי ראש שב"כ חדש, ראש הממשלה יחל כבר מחר לראיין מועמדים לתפקיד ראש השב״כ".
מזכיר הממשלה יוסי פוקס צייץ ב-X: "ניסיון ההרחבה שביצעה היועצת להחלטת בג"ץ - נכשל! רה"מ יוכל להתחיל מיידית בתהליך מינוי ראש שב"כ חדש; לקיים ראיונות ולהביא מועמד בפני הוועדה המייעצת, תהליך שאורך כשבועיים וממילא לא ניתן היה להספיק למנותו בממשלה לפני מועד הדיון הקבוע לבג"ץ ב-10.4 כך שאין משמעות להמשך הצו הארעי עד הדיון".
את העתירות נגד ההדחה הגישו שורה של ארגוני חברה אזרחית, ובהם התנועה לאיכות השלטון, פורום חומת מגן לישראל, התנועה לטוהר המידות, משמר הדמוקרטיה, מפקדים למען ביטחון ישראל (הכולל בכירים לשעבר במערכת הביטחון), כמו גם עתירות של פעילים חברתיים ואנשי ציבור ובכירים אחרים במשק והן של סיעות האופוזיציה. בעתירות נטען בין היתר כי ההחלטה להדיח את בר התקבלה בניגוד לדין, תוך ניגוד עניינים חמור וחריף ביותר של נתניהו, על רקע החקירות שהשב"כ מנהל בפרשת קטארגייט, שבמסגרתה נחקרת סביבתו הקרובה, כמו גם פרשת הדלפת המסמכים המסווגים לעיתון ה"בילד" שבה חשודים אנשי לשכתו.
הממשלה וראש הממשלה בנימין נתניהו ביקשו מבג"ץ אתמול לבטל את הצו הארעי שמקפיא את פיטורי בר, בקשה שכאמור נדחתה היום בבג"ץ. הממשלה ונתניהו דחו את הטענות שעלו בעתירות, וטענו כי אין להפקיע את הסמכות והאחריות הביטחונית מהממשלה בנוגע להחלטה על כהונתו של ראש השב"כ. "סוגיית פיטורי ראש השב"כ כלל אינה שפיטה, והחקירה נגד יועצי ראש הממשלה איננה הגורם שהוביל להחלטת הפיטורים אלא להיפך. החקירה נולדה מתוך מטרה למנוע את ההחלטה הצפויה להפסקת הכהונה של ראש השב"כ", נטען בתגובת הממשלה אתמול.
גם היועמ"שית הגישה אתמול את עמדתה לבג"ץ באמצעות מחלקת הבג"צים בפרקליטות, וכתבה כי יש להותיר את הצו על כנו ואף להרחיבו. היא כתבה כי תגובתה המלאה לצו הביניים המבוקש תוגש ביחד עם תגובתה לעתירות עצמן. ברור כי היא צפויה להמשיך בקו ההתנגדות להדחתו של בר, שאותה הובילה בהרב מיארה מתחילת הליכי ההדחה.
