הפד בוחר להיות זהיר - יש לו סיבה טובה
שוק העבודה החזק ותומך האינפלציה בארה"ב, לצד סימני השאלה הנוגעים להשלכות המדיניות הכלכלית של טראמפ, מצדיקים המתנה לפני הורדת הריבית הבאה
ברבעון האחרון של השנה שעברה, סוף-סוף, ירדה בארה"ב הריבית 3 פעמים, בשיעור מצטבר של אחוז; הפד האופטימי אף צפה בשעתו 4 הורדות נוספות ב-2025. ואז הגיע טראמפ ואז הגיעו נתונים חזקים על המשק ושוק העבודה. איך זה ישפיע על הפד השנה? במילה אחת - זהירות.
הפדרל ירד מהגדר בסוף השנה שעברה, אך כעת מחפש גדר חדשה. הוא מאותת לשוק כי המדיניות שלו השנה תחזור להתמקד במה שהיה לפני הורדות הריבית הללו - תלוית נתונים, ולוקחת את הזמן לבחון כל החלטה לגופה.
הפד לא מגדיר סדר יום מראש ולכן הריבית תוכל להמשיך לרדת, אך גם להישאר זמן רב על כנה, בהתאם לנסיבות. אני גם לא מכיר בנק מרכזי ששולל העלאת ריבית. גישה זו תזמן לנו השנה תכונה רבה של השוק לפני ואחרי מדדי מפתח מבחינת הפד, ובראשם דוחות התעסוקה ומדדי המחירים לצרכן שיפורסמו לאורך השנה.
הסיבה לכך היא שרמת אי הוודאות הכלכלית והכללית עודנה גבוהה וצריך לבחון את השלכות המדיניות הכלכלית החדשה על המשק ועל שוקי ההון והכספים. אם וככל שמדובר במדיניות שהגירעון התקציבי יגדל בגינה, יהיה צורך במדיניות מוניטארית זהירה יותר.
עם זאת, בנושא אחר משדר הפד מסר מרגיע לשוק והוא כי עתודות ההון של הבנקים בארצות הברית מספקות. הפד ער לכך שהאינפלציה פוחתת, אך עדיין לא קרובה דיה וטרם התכנסה לרמת היעד של 2 אחוזים. מה עוד שליבת האינפלציה – בניכוי מזון ואנרגיה – עדיין גבוהה מ-3 אחוזים וסעיפי הדיור והשירותים האחרים, המשקפים את הביקוש בתוך המשק האמריקאי, עולים אף מהר יותר.
בהקשר זה, אחת ההשלכות של המדיניות הכלכלית החדשה היא התחדשות לחצי המחירים, מה שיעמיד במבחן את ההישגים שהושגו עד כה בהקשר זה.
רמז לכך ניתן היה למצוא בהודעת הריבית האחרונה מ-29 בינואר (הריבית נותרה ללא שינוי), כשנאמר כי האינפלציה גבוהה במקצת, והוסרה האמירה שהייתה בהודעה שקדמה לה (אז ירדה הריבית), לפיה ניכרת התקדמות לעבר רמת היעד.
עוד נקודה המצריכה את הפד לנקוט מדיניות זהירה ולא למהר להוריד ריבית, חרף רמתה הגבוהה, נוגעת לשוק העבודה שנותר חזק - מה שהתבטא בירידת שיעור האבטלה, עלייה גבוהה מהמשוער בשכר לשעת עבודה ותוספת משרות גבוהה ב-60,000 מכפי שחשבו בשלושת החודשים האחרונים.
כל עוד שוק העבודה מוסיף לשקף ביקוש צרכני גבוה ולאותת על לחצים מכיוון השכר, הריבית תתקשה לרדת, וגם האינפלציה בפועל תוסיף להתמתן.
הפד גם זוכר את לקחי הקורונה – שפגעה קשות בשרשראות ההיצע והייתה אחת הסיבות להתפרצות האינפלציה ברחבי העולם, דווקא לאחר ששככה. אם תתפתח מלחמת סחר, מדובר בהשפעה כלכלית דומה, כך שגם צד ההיצע עלול להפוך שוב למכשול שיעכב את המשך התהליך של ירידת האינפלציה.
נושא זה יכול כמובן לעורר מתיחות מחודשת בין הבית הלבן בראשות הנשיא טראמפ לבין הפד בראשות פאוול, לאחר שהראשון כבר תבע מספר פעמים שהריבית תרד מיידית. הורדת ריבית תשרת את מדיניות אמריקה תחילה שלו. לכן, נושא עצמאות הבנק המרכזי – היקר כל כך לשוקי ההון, יעמוד גם הוא על הפרק. השווקים עשויים בהחלט להגיב אם ההתנצחויות תימשכנה. בתנאי אי ודאות – קודם כל צריך ששתי הזרועות הכלכליות החשובות הללו תעבודנה יחד, לא זו נגד זו.
ככלל, התרחיש הבסיסי אכן מניח כי הריבית תרד פעם או פעמיים, בהמשך השנה, בשיעור מצטבר של עד חצי אחוז. אך אי הוודאות סביב התרחיש ובכלל סביב התחזיות הכלכליות, שיפרסם הפד במהלך השנה, יוסיף להיות גבוה מהרגיל.
במילים אחרות, משום שמדיניות המוניטרית פחות מרסנת היום מכפי שהייתה לפני מספר חודשים, על רקע נתונים איתנים על הפעילות הכלכלית, הצרכנית והתעסוקתית, ובשל הצורך לפעול תחת תנאי אי ודאות גבוהים מהרגיל - כולל בחינה של השלכות מדיניות המכסים וההגירה על האינפלציה והשכר - הפד לא רואה מקום ולא צריך להזדרז עם הורדת הריבית. נכון מבחינתו להמשיך לנקוט מדיניות זהירה, מדודה ותלויות נתונים. אין סדר יום, אלא קבלת החלטה בכל פעם מחדש על סמך נתונים שיתקבלו. ריסון חוזר, או הורדת ריבית מהירה מדי, תוסיף למאזן הסיכונים, הגבוה גם כך כיום.
רונן מנחם הוא כלכלן השווקים הראשי בבנק מזרחי טפחות
