הכנסת ה־25 סיימה את דרכה עם עוד רמיסה דרקונית של הכללים
חקיקה חפוזה, התעלמות שיטתית מהייעוץ המשפטי, עקיפת נהלים והעברת תקציבים ללא בקרה. השבוע האחרון של הכנסת שהתפזרה המחיש את הקלקולים שאפיינו את הקדנציה כולה
השבוע האחרון של הכנסת ה־25, שהתפזרה ביום שישי לפנות בוקר, איפיין את כל הקדנציה: חקיקת חוקים דרקוניים של הפיכה משטרית, חוקים המיטיבים עם אוכלוסייה מקורבת, פוגעים בנושאים בנטל, וגם הרעפת תקציבים סקטוריאליים בלי חשבון.
המאפיין את כל ההתנהלות של הקואליציה בשבוע האחרון ובמהלך הקדנציה כולה הוא בעיקר צפצוף ארוך על הייעוץ המשפטי של הכנסת והממשלה, וגם רמיסת הנהלים והכללים הנהוגים בבית המחוקקים זה שנים.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ חנוך מילביצקי (ליכוד), הפר בשבוע שעבר את הנוהל הקבוע בוועדה לאישור פניות תקציביות, בנימוק שיש סיבות חריגות — התפזרות הכנסת. הנוהל קובע שעל הפניות התקציביות להיות מוגשות לח"כים 48 שעות לפני הדיון, כדי שיוכלו ללמוד ולשאול שאלות את נציגי האוצר והמשרדים, אבל מילביצקי סירב. לכך יש להוסיף שבשתי פניות להעברת 7 מיליון שקל למשרד המורשת ו־67 מיליון שקל לרשויות מקומיות — הכסף כבר הועבר והוועדה נדרשה לאשרן בדיעבד. הוא דחה בגסות את עמדתה של היועצת המשפטית של הוועדה, שלומית ארליך, כי יש לקיים הצבעות חוזרות.
במליאה התופעה חזרה על עצמה: החוק להקפאת המעצרים של אברכים משתמטים וחוק־יסוד: לימוד התורה אושרו בקריאה השנייה והשלישית בניגוד לחוות דעת משפטיות מקצועיות. מה הפלא אפוא שבג"ץ מיהר והקפיא את החוק הפוטר את האברכים ממעצרים — יממה לאחר שהתקבל. בג"ץ גם קבע דיון מורחב בחוק־יסוד: לימוד התורה. רה"מ בנימין נתניהו לחץ על חקיקת החוקים הללו בטרם התפזרותה של הכנסת, על מנת להגיע לבחירות עם "בלוק" ימין וחרדים מאוחד, ובכך התעלמו נתניהו, כמו גם שר הביטחון ישראל כ"ץ, מאזהרתו של הרמטכ"ל אייל זמיר בדבר המחסור בחיילים ומהקפאת המעצרים.
בתמורה לחקיקה השערורייתית הזו קידמה הקואליציה את החוק להחלשתה של היועצת המשפטית לממשלה, שיאפשר לשרים להשתולל בלי להתחשב בעמדות הייעוץ המשפטי. גם כאן, הח"כים בקואליציה דחו על הסף את טענותיהם של היועצים המשפטיים במשרד המשפטים ובכנסת. החוק אומנם אמור להיכנס לתוקף רק ב־1 בינואר 2027, אבל נראה שגם הוא יוקפא על ידי בג"ץ.
בג"ץ כבר החל לדון בשבוע שעבר בעתירות נגד "חוק השידורים" של שר התקשורת שלמה קרעי, עוד לפני שהסתיימה החקיקה. ההמשך צפוי לאחר שהכנסת חוקקה את החוק בקריאה השנייה והשלישית. בחוק הזה רמסו הממשלה והקואליציה את הכנסת עצמה, לאחר שהוקמה "ועדת תקשורת" שקידמה את החוק, במקום ועדת הכלכלה שמופקדת על נושאי התקשורת. הסיבה: יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן (ליכוד), הסתכסך עם קרעי בשל התנגדותו של הראשון לחלק מיוזמותיו של שר התקשורת. גם הליך החקיקה ב"וועדת התקשורת" היה פגום, כשהיו"רית, ח"כ גלית דיסטל אטבריאן (ליכוד), זרקה לא פעם מהדיון את היועצים המשפטיים של הוועדה ודחתה במקרים רבים את עמדותיהם.
כאילו לא די בכך, ברגע האחרון, לנוכח התנגדות החרדים להפעלתו בשבת של השידור הממשלתי החינמי המוצע בחוק, נאלץ קרעי להוציאו מהחוק. הפעם, בלית ברירה, בשל עמדתה של היועצת המשפטית של הכנסת, שגית אפיק, שנאבקת לשמור על כבודה של הכנסת — הוחזר החוק לוועדה גם לאחר שאושר בה לקריאה השנייה והשלישית. העניין הוא שגם לאחר שהקואליציה עשתה כן, הוצע לאשר הסתייגות במליאה בהצבעה בקריאה השנייה בעניין איסור שידורי תועבה. אפיק הבהירה כי במקרה כזה יש להחזיר את החוק שוב אל הוועדה, ובשל חשש בקואליציה להיעדר זמן בשל התפזרותה של הכנסת — אבל הדבר לא קרה.
בשורה התחתונה ניתן לסכם את כהונתה של הכנסת ה־25 בכך שזו היתה אחת הקדנציות הגרועות של בית המחוקקים. על כל זה ניתן לברך: ברוך שפטרנו.
