הכנסת אישרה את חוק יסוד לימוד תורה; הוגשה עתירה ראשונה לבג"ץ
החוק קובע כי "לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל". בשל הביקורת הציבורית הוצא ממנו הסעיף שהעניק לתלמיד ישיבות עדיפות בנושאים שונים, ולכן משמעותו המעשית לוטה בערפל. נתניהו נעדר מההצבעה. התנועה לאיכות השלטון הגישה עתירה ראשונה לבג"ץ לביטול החוק ומבקשת צו ביניים שימנע את כניסתו לתוקף
מליאת הכנסת אישרה את חוק יסוד לימוד תורה ברוב של 63 תומכים מול 52 מתנגדים. הצעת החוק קובעת ש"לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל". ראש הממשלה בנימין נתניהו נעדר מההצבעה. בשל הביקורת הציבורית, הנוסח שאושר אינו כולל את סעיף איזון הזכויות שלפיו "מטרתו של חוק יסוד זה הכרה בלימוד התורה כערך יסוד במדינת ישראל כדי ליצור מאזני צדק ביחס לערכי יסוד אחרים במדינה". כתוצאה מכך, כלל לא ברור מה בעצם המשמעות החוקתית של החוק.
חוק יסוד לימוד התורה הוא חלק מחבילה של שני חוקי השתמטות שהסכימה הקואליציה להעביר לדרישת המפלגות החרדיות. זאת, בתמורה לתמיכתן בחוקי הפיכה דוגמת חוק פיצול היועמ"שית. החוק השני הוא חוק הפטור ממעצרים לתלמיד ישיבות שאושר אתמול בוועדת החוץ והביטחון ולקריאה שניה ושלישית ויקפיא מעצר תלמיד ישיבות עד סוף ינואר. התקווה של המפלגות החרדיות היתה שחוק היסוד יקנה לחוק הפטור ממעצרים חסינות מפסילה אבל אחרי הורדת הסעיף השני הסיכוי לכך נראה אפסי. חוק יסוד לימוד התורה פתח לדרישת החרדים את מרתון החקיקה של השבוע האחרון של הכנסת.
לאחר הוצאת סעיף איזון הזכויות התגלו חילוקי דעות קשים בין יועמ"שית הכנסת שגית אפיק למשנה ליועמ"שית אביטל סומפולינסקי לגבי המשמעויות המעשיות של החוק. אפיק אמרה ש"החוק לא יחול על דברים ספציפיים כמו סנקציות והקצאת משאבים ולא תורם לחוק המעצרים. מרגע שהסעיף ירד החששות שלי הוסרו. הוא לא פוגע בחיילים. אני לא רואה איך אפשר לפרש את סעיף 1 במשמעויות מעשיות ביחס לחלוקת עוגה". לדבריה, "הפרשנות תהיה בעתיד, האם אפשר יהיה לשקול את הערך בבית המשפט בנושאים עקרוניים וכלליים? התשובה היא כן".
לעומת זאת, סומפולינסקי אמרה כי "הוועדה תצטרך להסביר מה המשמעות של ערך יסוד לימוד התורה לעומת המצב הקיים. האם כפי שנאמר לאורך הדיונים שהם רוצים לתת לבית המשפט כלי שלא היה לו קודם אז מחיקת הסעיף לא משנה שום דבר. אם המשמעות של מחיקת סעיף 2 מביאה אותנו שערך לימוד התורה הקיים בפסיקה נשאר באותם האיזונים אז כל דברי ההסבר שהיו ביחס להצעת החוק הופכים ללא רלוונטיים והצעת החוק היא באמת דקלרטיבית". בפועל הוועדה לא הסבירה את עמדתה והותירה לבג"ץ לפרש את החוק.
"שימוש לרעה בסמכות המכוננת"
בתוך כך, התנועה לאיכות השלטון הגישה עתירה ראשונה לבג"ץ לביטול חוק יסוד: לימוד תורה שאושר הערב בכנסת. היא מבקשת צו ביניים שימנע את כניסת החוק לתוקף. זאת כדי שהוא לא יסייע לאישורו של חוק הפטור ממעצרים לתלמידי הישיבות.
התנועה טוענת ש"מדובר בניסיון להכניס את ההשתמטות והפטור מגיוס לתוך סל חוקי היסוד של מדינת ישראל, כדי לעקוף את פסיקות בג"ץ על שוויון בנטל. מטרת החוק היא לתת לבית המשפט 'משקל נגד' מול עקרון השוויון, ולהכשיר בעתיד פטורים והטבות למשתמטים - בזמן שהלוחמים והמילואימניקים קורסים תחת הנטל".
לטענתה, "התיקון נתקבל תוך שימוש לרעה בסמכות המכוננת". עוד היא טוענות שהחוק "חורג מהמארג החוקתי של הדין הישראל; ולפיכך אין לזהותו כנורמה חוקתית אלא כפעולה משפטית שדינה בטלות". לטענת התנועה, "התיקון חורג מסמכותה של הכנסת כרשות מכוננת, כאשר הוא פוגע פגיעה אנושה במאפייניה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית – בכבוד האדם והשוויון, ויוצר שינוי במדרג הנורמטיבי בין הזהות היהודית לבין הזהות הדמוקרטית".
כן היא מבקשת לבטלו "לנוכח הפגמים התהליכיים הקשים שנפלו בהליך חקיקת התיקון, בראשם העברת הדיון בהצעת החוק מוועדת החוקה לוועדת הכנסת שאינה מוסמכת לדון בה ולפיכך תוך סטייה ברורה מתקנון הכנסת". נימוקים תהליכיים נוספים: "קידום בהליך חקיקה מואץ ושינויו המהותי בשלביה האחרונים של החקיקה, מבלי שנערך דיון מספק במשמעות הנוסח הסופי ובהשלכותיו, באופן שפגע פגיעה ממשית בעקרון ההשתתפות של חברי הכנסת בהליך החקיקה".
