הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את החוק להחלשת היועמ"שית
מליאת הכנסת אישרה הערב את החוק המאפשר לממשלה לקבוע כי חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה אינה משקפת את הדין, לבחור ייצוג משפטי חלופי בבתי המשפט ולהרחיב את הפיקוח על עבודתה של היועמ"שית באמצעות שר המשפטים. הסעיף שנועד לפצל את תפקיד היועמ"שית הוצא מהחוק ויידון בנפרד לאחר שהקואליציה לא הספיקה להשלים את חקיקתו
מליאת הכנסת אישרה הערב (ד') בקריאה השנייה והשלישית את החוק שמחליש את מעמד היועצת המשפטית לממשלה. 65 חברי כנסת הצביעו בעד החוק, ו-51 ח"כים התנגדו לו. החוק מאפשר לממשלה לקבוע כי חוות דעתה אינה משקפת את הדין, לבחור ייצוג משפטי חלופי בהליכים משפטיים ולהרחיב את הפיקוח על עבודתה של היועמ"שית באמצעות שר המשפטים. החוק אמור להיכנס לתוקף בינואר 2027, וישפיע גם על היועצת המשפטית לממשלה הנוכחית גלי בהרב מיארה שכהונתה עתידה להסתיים רק ב-2028.
הצעת החוק נועדה במקור לכלול גם את פיצול תפקיד היועצת המשפטית לממשלה לתפקידי יועץ משפטי לממשלה, תובע כללי ונציג המדינה בערכאות. ואולם, בשל קוצר הזמן עד סיום מושב הכנסת, הקואליציה לא השלימה את חקיקת הסוגיה, והיא פוצלה מהצעת החוק. במהלך הדיונים מתחו נציגי היועצת המשפטית לממשלה והייעוץ המשפטי של הכנסת ביקורת חריפה על עיקרי הצעת החוק.
לפי החוק, הממשלה תהיה רשאית לקבוע כי חוות דעת כתובה של היועצת המשפטית לא תיחשב כמשקפת את הדין הקיים, בין אם היא נוגעת לממשלה עצמה ובין אם לגורם אחר ברשות המבצעת. החלטה כזו תחויב בדיווח לוועדת החוקה של הכנסת, או לוועדת החוץ והביטחון בענייני ביטחון וחוץ. ההסדר לא יחול על הפעלת סמכויות בתחום הפלילי או על סמכויות שהוקנו ליועצת המשפטית בחוק.
עוד נקבע כי הממשלה היא שתקבע את עמדת המדינה בהליכים משפטיים. היועצת המשפטית תגבש ותציג את העמדה, אלא אם הממשלה תקבע עמדה אחרת. אם תסבור שאינה יכולה לייצג את עמדת הממשלה, יהיה עליה להודיע על כך לממשלה ולשרים הנוגעים בדבר.
במקרים כאלה, או אם השר הנוגע בדבר יסבור כי עמדת הממשלה אינה מוצגת או לא תוצג כראוי, תוכל הממשלה להחליט כי המדינה תיוצג באמצעות עורך דין אחר. במקרה כזה לא תוכל היועצת המשפטית להתייצב באותו הליך ללא אישור הממשלה, השר או גורם שהוסמך לכך. הוראה זו לא תחול על הליכים פליליים.
עוד נקבע כי גופי מדינה שאינם חלק מהרשות המבצעת, ובהם הכנסת, בית הנשיא ומבקר המדינה, לא יוצגו בידי היועצת המשפטית אלא בהסכמת שני הצדדים. בענייני הכנסת תידרש גם הסכמת היועץ המשפטי לכנסת.
החוק קובע עוד כי היועצת המשפטית תהיה אחראית בפני הממשלה ותהיה נתונה לפיקוחו של שר המשפטים, שיוכל לקבל ממנה דיווחים בעניינים כלליים או פרטניים. עם זאת, נקבע כי אין בכך כדי לאפשר לממשלה או לשר להתערב בהחלטותיה או להנחותה כיצד לפעול בהליך פלילי מסוים. אם תסבור היועצת המשפטית כי מסירת דיווח לשר תפגע באינטרס ציבורי חשוב, היא תוכל להעבירו לנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.
במהלך הדיונים אימצה ועדת החוקה הסתייגות של יו"ר הוועדה שמחה רוטמן וח"כ אביחי בוארון, שלפיה הוסרה מהצעת החוק הקביעה כי היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה אינם כפופים ליועצת המשפטית לממשלה. רוטמן הבהיר כי משמעות השינוי היא הותרת המצב הקיים על כנו.
החוק ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2027. בנוסף נקבע כי בתוך 30 ימים ממועד כניסתו לתוקף תידרש הממשלה לקבל החלטה חדשה בנוגע להליך מינויו והעברתו מכהונה של היועץ המשפטי לממשלה.
עתירות לבג"ץ נגד החוק: "עוד חוליה בהפיכה המשטרית"
התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ בדרישה לבטל את החוק. "מדובר בעוד חוליה בהפיכה המשטרית: חוק שמאפשר לממשלה לקבוע בעצמה שחוות דעת משפטית 'לא משקפת את הדין', לעקוף את היועמ"ש באמצעות עורכי דין פרטיים ולהכפיף את שומר הסף המרכזי במדינה לפוליטיקאים - כלומר, שלטון שמחליט לבד מה מותר לו. המשנה ליועמ"שית הגדיר את התוצאה במדויק: היועץ המשפטי יהפוך לעורך דין פרטי של הממשלה.
במקביל עתר לבג"ץ נגד החוק גם ח"כ גלעד קריב יחד עם מכון זולת ושורה של אנשי ציבור, וביניהם שר המשפטים לשעבר יוסי ביליין, פרופ׳ שמעון שטרית, פרופ׳ פרנסיס רדאי, פרופ׳ יופי תירוש , ד"ר מיטל פינטו ויובל רכבי באמצעות עו״ד דפנה הולץ-לכנר.
בעתירה נטען כי החוק מהווה שינוי משטרי דרמטי הפוגע באופן קשה בעצמאות מוסד היועץ המשפטי לממשלה, בשלטון החוק ובזכויות היסוד של אזרחי ישראל. לטענת העותרים, החוק מרוקן למעשה את תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה כשומר סף עצמאי, מאפשר לממשלה להתעלם מחוות דעתו המשפטית, למנות לעצמה ייצוג משפטי חלופי ולמנוע ממנו להציג בפני בית המשפט את עמדתו המקצועית במגוון רחב של הליכים.
העותרים מדגישים כי מדובר באחד השינויים המשטריים המשמעותיים ביותר שנעשו בשנים האחרונות, וכי אם החוק יעמוד על כנו, הממשלה תוכל למעשה לקבוע בעצמה מהו הדין המחייב אותה, תוך החלשת אחד ממנגנוני הביקורת המרכזיים בדמוקרטיה הישראלית.
