ניתוח
בלי ח"כים ובלי בלמים: חשש מהפקרת הזירה הסביבתית בכנסת הבאה
למרות מאמצי קומץ ח"כים לבלום חוקים הרסניים בקדנציה החולפת, הרשימות החדשות עלולות להיסגר ללא מועמדים סביבתיים מובהקים במקומות ריאליים. עשרות ארגוני סביבה ואנשי אקדמיה פנו למפלגות בדרישה לשריין מועמדים, אך נתקלו בשתיקה. כעת הם מזהירים: ללא נציגים סביבתיים ברשימות לכנסת, ישראל המתחממת והמזוהמת תישאר חסרת הגנה מול בעלי עניין
בעוד זמן קצר תעזוב עידית סילמן את לשכת השרה להגנת הסביבה. בתום קדנציה סוערת, רצופה במריבות מתוקשרות עם ארגוני הסביבה וחברי כנסת העוסקים בתחום באופן תדיר, היא תפנה לדרכה ולמשרד להגנת הסביבה ייכנסו שר או שרה חדשים. אלא שייתכן כי המחליף יפסע לתוך זירה שונה לחלוטין: נטולת ביקורת משמעותית דווקא בבית המחוקקים, שכן נכון לעכשיו לא צץ באף רשימה מועמד שעתיד לשאת את הדגל בכנסת. בכנסת האחרונה הצליחו ח"כים שהנושא בנפשם למנוע צעדים אנטי סביבתיים מובהקים, וכעת עולה חשש כי הזירה תינטש ובפועל יקודמו צעדים הרסניים ללא כל בלם. בארגוני הסביבה כבר פנו למנהיג מפלגת ישר! גדי איזנקוט בבקשה לשריין את פרופ' אלון טל במקום ריאלי, אולם כלל לא בטוח שבקשתם תענה.
ישראל צפויה להיות חמה יותר, יבשה יותר ולסבול מאירועי מזג אוויר קיצוני תדירים בשל שינויי האקלים. עד סוף המאה עלולה הטמפרטורה הממוצעת לעלות בכ-4 מעלות צלזיוס, וכמות המשקעים הממוצעת עשויה לרדת בכ־10%-20%, לצד עלייה בעומסי חום והצפות תדירות. גם זיהום האוויר בישראל אינו נושא להתגאות בו: לפי הקרן לבריאות וסביבה (EHF), ישראל מדורגת במקום ה-37 מתוך 40 מדינות ה־OECD ברמות ה־PM2.5 - כלומר בין המזוהמות ביותר. נתוני ה־OECD עצמם מציבים אותה מעל רק צ'ילה, פולין ומקסיקו.
שני צדיקים בסדום
כדי להיאבק מחד בזיהום האוויר ומנגד להפוך את ישראל למדינה המתגוננת מפני שינויי האקלים (בין היתר באמצעות מעבר לאנרגיה מתחדשת, נטיעת עצים והיערכות בזירה הציבורית לעתיד לבוא), יש צורך ברגולציה איתנה ואכיפה קפדנית, תקצוב, מעקב אחר החלטות ובעיקר נבחרי ציבור שהנושא בנפשם. הקדנציה האחרונה הוכיחה זאת ביתר שאת: את סילמן כינו לא אחת ארגוני הסביבה כשרה להתקפת או להרס הסביבה, בעוד שבכנסת קומץ חברי כנסת הצליחו שוב ושוב בשיתוף עם ארגוני הסביבה למנוע מהלכים הרסניים, או לנסות להיאבק נגדם.
שני חברי כנסת בלבד עסקו בנושא באופן אינטנסיבי, כשהם מגיעים לכלל הדיונים בוועדות השונות, מגישים שאילתות, עומלים על חקיקה ומציעים הצעות לסדר היום: יוראי להב הרצנו מיש עתיד, אשר עבורו מדובר בנושא דגל, ומטי צרפתי הרכבי, גם היא מיש עתיד. אליהם הצטרפו מעת לעת חברות הכנסת יסמין פרידמן ונעמה לזימי. גם ח״כ אלון שוסטר פעל בוועדה לביקורת המדינה כדי להפעיל לחץ על משרד האוצר כך שיתייחסו לאספקטים סביבתיים בחוק הזיכיון לים המלח, עליו הם עומלים בימים אלו.
"הממשלה הזו הייתה האנטי סביבתית ביותר בתולדות המדינה", אומר תומר גרטל, רכז קשרי ממשל בארגון 'מגמה ירוקה'. "הרס חוק אוויר נקי, הגדלת שינוע הנפץ במפרץ אילת, קידום מכרה פוספטים רדיואקטיבי בשדה בריר ובנייה על השטחים הטבע הפתוחים, הם רק קמצוץ מהנזק שנעשה וחלקו בלתי הפיך. ולמרות זאת, הצלחנו למצוא שותפים ראויים ואמיצים בכנסת. בזכות העבודה הרחבה עם חברי הכנסת, בעיקר מהאופוזיציה בוועדת הפנים, הצלחנו לקדם מאבקים, לבלום את החקיקה לבנייה על שמורות הטבע, לטייב חקיקות מסוכנות שעוסקות בהטבות לתעשיינים ולהתנגד ולבלום את חוק האקלים הממשלתי המחורר והחסר".
הנה כמה הישגים של מהלכים או מאבקים שהובילו הח"כים להב הרצנו וצרפתי הרכבי: בלימת חוק ההסדרים שכלל בניית תשתיות לאומיות בתוך שמורות טבע וגנים לאומיים, החלשת פקיד היערות הראשי, פגיעה נוספת בחוק אוויר נקי ועוד, עצירת בניית לש"ביה בעין פית, פתיחת בדיקה של מבקר המדינה לגבי החלטת הממשלה לאפשר כריית פוספטים בשדה בריר ללא קבלת עמדת משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, עצירת העברת מאות מיליוני שקלים מכספי קרן העושר לכספים קואליציוניים והעברתם לאנרגיות מתחדשות ומו"פ, והובלת תיקון שיחייב את המשרד להגנת הסביבה לפרסם לציבור צווים מנהליים שיוצאים נגד מפעלים מזהמים. לכך הצטרפו גם פניות של להב הרצנו ליועמ"שית על אי סדרים בעבודתה של השרה סילמן, דרישות מידע חוזרות ונשנות מהמשרד להגנת הסביבה על נושאים ציבוריים דוגמת זיהומים ברחבי הארץ והחלטות שהתקבלו מאחורי הקלעים ללא שקיפות ציבורית ועוד.
למרות החשיבות הציבורית של הנושא, והעובדה הפשוטה: סביבה בריאה מצילה חיי אדם, נכון לעכשיו אין באף אחת מהרשימות המסתמנות ח"כ שיקדם את הנושא בשקדנות. ברשימת הדמוקרטים תמצאו את ח"כ לזימי אשר עסקה בנושא לפרקים, לצד תומר אביטל במקום ה-15. שתי הרשימות שבהן עוד נותרה תקווה בתחום הן יש עתיד וישר. חלקו של יאיר לפיד ברשימה המשותפת עם נפתלי בנט עשוי להיות מצומצם, ולח"כים שעסקו בנושא, בראשם להב הרצנו שנחשב ללוחמני ופעיל במיוחד בתחום, אין ודאות כי ישובצו במקום ריאלי. גם במפלגות האחרות, נכון לעכשיו, אין אף מועמד סביבתי, כשביום ראשון הקרוב צפויות המפלגות להגיש לרשם המפלגות את רשימותיהן לבחירות.
בכייה לדורות
בכנסת שבה יהיה קל יותר לקדם עוולות סביבתיות ללא בלמים, ארגוני הסביבה חוששים כי בעלי אינטרס ינצלו היטב את השעה ויקדמו מהלכים הרסניים שיהפכו לבכייה לדורות. "משבר האקלים רק הולך ומחריף, גלי החום והבצורת מתגברים אבל בלעדי חברי כנסת סביבתיים שיעבירו חוק אקלים מדינת ישראל לא תהיה ערוכה", מסביר גרטל. בהיעדר פיקוח על הממשלה וחקיקה בנושא התמותה מזיהום אוויר, שמגיעה היום ל-5,500 איש בשנה רק תתגבר. סביבה זה לא מותרות. הזכויות הבסיסיות שלנו לנשום אוויר נקי מזיהום או ללכת בצל ברחוב יפגעו קשות".
ארגונים ופעילי הסביבה פנו לכלל ראשי המפלגות אשר בהן לא נערכים פריימריס, בדרישה לשבץ במקום ריאלי מועמד שיעסוק בנושא, והבהירו כי השקעה בסביבה אינה פריווילגיה. לאיזנקוט פנו 30 ראשי ארגוני סביבה ומובילי דעה בתחום וביקשו כאמור לשריין את טל במקום ריאלי. טל, שכיהן מטעם מפלגתו של גנץ בכנסת ה-24, נדחק לאחר מכן ברשימות בשל האינטרסים הפוליטיים השונים של יו"ר המפלגה, למרות שהוכרז כאחד מעשרת הח"כים החרוצים במשכן, הח"כ הירוק ביותר והח"כ בעל מרבית שיתופי הפעולה בין הקואליציה לאופוזיציה.
לדברי הפונים, "אין בנמצא מומחה סביבה בעל שיעור קומה כשל פרופ' טל. בעל ניסיון פרלמנטרי וציבורי עשיר כשלו, הנכון להיכנס לזירה הפוליטית. על סדר יומה של הממשלה הבאה ימתינו אתגרים דחופים הנוגעים ישירות לבריאותם וחייהם של אזרחי ישראל, למניעת נזק בלתי הפיך למשאבי הטבע של ישראל ולחוסנה האקלימי והאנרגטי. מדובר באתגרים מורכבים שפתרונם לא מסתכם בהקצאת תקציבים, והם דורשים כישורים רבים, ניסיון עשיר ומומחיות בקרב מי שעליו תוטל האחריות לנהלם". גם מעל 70 אנשי אקדמיה פנו לאיזנקוט בבקשה להקצות מקום ריאלי לטל.
בכנסת קשה למצוא לאורך השנים חבר כנסת כה בקיא בתחום כמו טל, עם רקע אקדמי עשיר המאפשר לו להבין לעומק נושאים מורכבים, ידע ועומק מקצועי שלא מאפשר לבעלי אינטרס להשפיע לרעה על שיקול דעתו. הוא נלחם נגד מזהמים, הצליח אפילו להשפיע על היתרי פליטה כך שמפעלים יאלצו להשקיע ממון כדי לצמצם את פגיעתם בציבור. בקדנציה קצרה הספיק לקדם שמונה חוקים, לצד עשרות נוספים שהיו בשלבי גיבוש שונים. הוא העלה עשרות נושאים על סדר יומה של הכנסת ו"הטריד" את השרים השונים בעשרות רבות של שאילתות שאילצו אותם לתת דין וחשבון לציבור.
איזנקוט כבר הצטלם עם שורה ארוכה של מועמדים רבים אשר בחר לשבץ ברשימת מפלגתו לכנסת, אשר למעטים מהם רקע עשיר כשל טל. עד עתה, הוא לא נענה לפניית הארגונים, וכלל לא בטוח שיבחר לייחס חשיבות לנושא. לא מדובר בנושא אשר מצוי על שולחנו בשנות כהונתו בכנסת. כך או כך, על השולחן עשויים גם להכריע בסופו של דבר גם אינטרסים אחרים: בין התורמים למפלגתו של איזנקוט נמצא משה קפלינסקי, יו"ר בזן שהוא מפעל מזהם אותו מבקשים ארגוני הסביבה לפנות ממפרץ חיפה.
