שנתיים ל־7.10
6,200 תושבי עוטף עזה יחזרו לבתיהם - רק בשנה הבאה
זה שנתיים שתושבי 5 קיבוצים מחבל תקומה חיים על קו התפר שבין בית הרוס לבית זמני, כשהשיקום שלהם הולך ומתארך ויסתיים רק בשנה הבאה או אולי אפילו ב־2027. בינתיים תקציב המינהלת האחראית נשחק, הקהילות עדיין מפוזרות ברחבי הארץ והמפונים בקושי מצליחים לשמור על המשקים בחיים. למרות זאת, בממשלה כבר סימנו יעד: להכפיל את תושבי החבל עד 2033
בשבועות האחרונים חברי קיבוץ כפר עזה קיבלו גיליון אקסל שיעזור להם להתמצא במועדי עשרות הלוויות שמתקיימות בבית העלמין של הקיבוץ. המתים ברשימה שקיבלו חברי הקיבוץ נרצחו באירועי 7 באוקטובר ובגלל שהמצב הביטחוני מנע חזרת תושבים לקיבוץ, הם כבר נקברו פעם אחת בבית עלמין מרוחק מהקיבוץ – ביישוב שאליו פונו. כאשר המצב הביטחוני השתפר, בבית עלמין הוותיק בקיבוץ לא היה כבר די מקום לקבורה. רק עתה, לאחר שהסתיימו העבודות שהכפילו את כמות המקום לקברים, התושבים יכולים לקבור מחדש את יקיריהם והפעם קרוב לבית שאליו יחזרו רק בעוד שנה.
בימים האחרונים היה רצף של לוויות שניות לקורבנות הטבח משום שתושבי העוטף מיהרו להקים קבר שלצידו יוכלו לעמוד ב־7 באוקטובר. מצד שני, בעוטף גם מספרים כי רבים מעדיפים לטוס לחו"ל בימים אלה כדי לא לעבור שוב את טקסי הזיכרון ל־7 באוקטובר ואת הזיכרונות שהם מציפים. כפר עזה הוא אחד מחמישה קיבוצים בעוטף עזה שבהם כ־6,200 תושבים כבר שנתיים לא גרים בביתם. חברי כפר עזה חיים ב־184 בתים שהוקמו על ידי מינהלת תקומה בקיבוץ רוחמה, ו־53 בשפיים.
ארבעת הקיבוצים הנוספים שחבריהם לא מתגוררים בבתיהם כבר שנתיים הם ניר עוז, שרוב חבריו גרים בבניינים שנשכרו עבורם בקריית גת ולאחרונה אושר מתווה להקמת אתר כפרי בקיבוץ עצמו; בארי, שאנשיו גרים בשכונה זמנית בחצרים; אנשי חולית עדיין גרים בקיבוץ רביבים; וחברי כיסופים אוכלסו בשכונה שהוקמה על ידי מינהלת תקומה בעומר.
לקיבוצים האלה חדרו ב־7 באוקטובר 2023 מחבלי חמאס ונוח'בה שרצחו מאות תושבים והרסו תשתיות ומאות בתים, לכן השיקום של רובם יושלם רק בקיץ 2026, ובמקרה של ניר עוז החזרה אליו תהיה במועד מאוחר אף יותר – במינהלת תקומה, שבראשה עומד כיום אביעד פרידמן, צופים שעבודות השיקום שם יסתיימו רק במהלך 2027.
בתמונת המצב הכללית לשיקום יישובי העוטף שהוציאה מינהלת תקומה מצוין כי "היישובים קיבלו חופש פעולה לבחור בעצמם כיצד יתבצע תהליך השיקום ובאילו קצב ותצורה".
זיו מצליח, תושב כפר עזה ויו"ר פורום הביתה - ארגון הגג של היישובים שבהם בוצעו מעשי הטבח בממדים הרחבים ביותר ב־7 באוקטובר - אומר כי חמשת היישובים האלה עדיין נמצאים עמוק בתהליכי השיקום בזמן שמתנהל מבצע צבאי נוסף לכיבוש העיר עזה, "כל זאת כאשר עדיין מתנהלת מלחמה קרוב מאוד לבית שלנו. יש בכפר עזה בתים שלאחר ששופצו, נסדקו מההדף שנוצר כאשר צה"ל הוריד את רבי הקומות בעזה. אנחנו שומעים ארטילריה או רואים פצצות תאורה, ואנחנו יודעים שלמחרת יהיה עוד הותר לפרסום".
המגורים בשכונות זמניות, רחוק מהבית, מסרבלים את מאמצי השיקום. מצליח מוסיף כי "יש ילדים שיעברו 4-3 בתי ספר מאז 7 באוקטובר 2023 ועד שיחזרו הביתה. זה לא פיקניק, זה מורכב". הקיבוצים האלה עדיין חיים את המלחמה גם משום שחבריהם החטופים עדיין לא חזרו הביתה.
החיים בקהילה היברידית - שיש לה שני בסיסים, הקיבוץ ושכונת המגורים הזמנית - לא רק מורכבים, אלא גם עולים הרבה מאוד כסף. עם הזמן התגלו הוצאות כבדות שאף אחד לא לקח בחשבון לפני שנתיים, וכעת הקיבוצים ותקומה פועלים כדי לגשר על הפערים. הבעיה היא שתקציב תקומה אינו בלתי סופי, והוא נשחק עם השנים. באפריל 2024, כשתוכנית החומש של תקומה הושקה בקול תרועה רמה, התקציב היה 19 מיליארד שקל, אך מאז הופחתו ממנו 1.5 מיליארד שקל בשל קיצוצים בעקבות בג"ץ על כך שנכללו יישובים שלא היו בגבולות הגזרה, כך שנותרו 17.5 מיליארד שקל בתקציב התוכנית של תקומה.
בשנים 2024-2023 תקומה הוציאה כבר 7.8 מיליארד שקל, ועד סוף השנה היא צפויה להוציא עוד 2 מיליארד שקל. כלומר, כ־9.8 מיליארד שקל במעט פחות משנתיים וזאת כשחמישה קיבוצים עדיין לא חזרו לחבל וכאמור מפונים ברחבי הארץ.
1.83 מיליארד שקל מתוך הסכום שהוציאה תקומה ב־2024-2023 שימשו להקמת השכונות הזמניות למפונים ושכירת בניינים ליישובים שעברו זמנית לערים. 1.4 מיליארד שקל הוקצו לשיקום פיזי של בתים ותשתיות, כאשר מתוך הסכום הזה 470 מיליון שקל עברו לבארי, 316 מיליון שקל לניר עוז (שיקבל עוד כ־70 מיליון שקל מקק"ל) ו־200 מיליון שקל לכפר עזה – שלושת היישובים שספגו את הנזק הגדול ביותר בטבח לפני שנתיים.
תוכניות השיקום ליישובים אלו כבר אושרו ובימים אלה בתים משופצים ונבנות שכונות חדשות בקיבוצי עוטף עזה: בבארי יש 192 בתים בהליכי בנייה בשלוש שכונות, בכפר עזה נבנות שתי שכונות עם 93 בתים, ובניר עוז בונים 76 בתים בשכונה המזרחית החדשה.
אבל נראה שאף אחד – במינהלת תקומה או בקיבוצים – לא צפה את ההוצאות הגבוהות שנובעות מחיים על הציר שנע בין הבית הזמני לבית שנהרס בקיבוץ. בבארי חישבו כי המצב הזה של פינג פונג בלתי נגמר בין הבית ההרוס לזמני עלה להם עד עתה 40 מיליון שקל. הסיבה לכך היא שהקיבוץ שיתופי, לכן חברים בו ממשיכים לעבוד, בין השאר, בבית הדפוס, בגידולי שדה וברפת. אלא שאין תחבורה ציבורית לעוטף עזה, לכן צריך להסיע בכל בוקר למעלה מ־100 עובדים לקיבוץ כדי שימשיכו להפעיל את המשק. כך גם חברי ניר יצחק הפעילו את המשק במשך כל השנה שהם חיו באילת בעת הפינוי מהקיבוץ. וכאמור, יש עדיין עשרות חברים מכפר עזה שגרים בשפיים הרחוקה מאוד מהעוטף.
ועוד משהו שהוביל לשחיקה של התקציבים לשיקום העוטף: עליית המע"מ בינואר 2025. תקציב השיקום לעשרת היישובים שספגו את הפגיעה הקשה ביותר ב־7 באוקטובר הוא 1.1 מיליארד שקל, כך שעלייה של 1% במע"מ הובילה לכך שיותר מ־10 מיליון שקל נמחקו מתקציב השיקום.
מינהלת תקומה מכירה במצב ופועלת למציאת פתרונות. בעבר ניתן לקיבוצים תקציב גמיש שנועד בדיוק כדי לממן הוצאות לא צפויות. הסכום ניתן על פי כמות התושבים כך שבארי קיבל 6 מיליון שקל, כפר עזה 5 מיליון שקל וניר עוז 2 מיליון שקל. התקציבים הללו יגדלו בשנה הקרובה ויוכלו לקבל אותם לראשונה גם חולית וכיסופים.
בנוסף, תקומה ובארי קיימו דיונים עם אמיר דהן, מנהל קרן הפיצויים של מס רכוש. הקרן תכיר בהוצאות של בארי כך שיהיה פיצוי, חלקי לפחות, על העלויות האלה.
בסך הכל בעוטף עזה יש 47 יישובים, אל 42 היישובים האחרים חזרו על פי נתוני מינהלת תקומה מעל ל־90% מהתושבים. הנתונים האלה כוללים גם קבוצה גדולה של יישובים כגון נירים, עין השלושה ונתיב העשרה, שאליהם חדרו מחבלים, אך הבתים בהם כבר שוקמו. יוצא דופן הוא קיבוץ נחל עוז, שהחזרה אליו החלה רק בספטמבר השנה ולכן רק כשליש מחברי הקיבוץ גרים בו כעת.
בנוסף נקלטו בחבל 2,500 תושבים חדשים, גם ביישובים שספגו פגיעות קשות. ביד מרדכי החברים אישרו לאחרונה קליטה של 52 משפחות חדשות, בכרם שלום קלטו שש משפחות חדשות, וכך גם בסופה. בניר יצחק נקלטו שמונה משפחות, בעין השלושה חמש, ברעים עשר משפחות חדשות, ובנתיב העשרה 12 נקלטו משפחות חדשות.
הקליטה הזו מתאפשרת בזכות השקעה של מינהלת תקומה בסך 600 מיליון שקל ביישובים הכפריים, ו־745 מיליון שקל בשדרות. הכסף הזה נועד לספק מגורים למשפחות הנקלטות במסלולים כגון בתי אגודה, קרוואנים או סבסוד של תשתיות במגרשים לבניית הבתים.
בתחילת השנה נקלטו בעוטף כ־1,000 צעירים בשתי מכינות קדם־צבאיות, שתי ישיבות הסדר, שמונה גרעיני נח"ל ושש קבוצות של גרעיני שנת שירות.
אחד היעדים המרכזים שתקומה הציבה השנה הוא גידול ל־120 אלף תושבים בחבל עד שנת 2033. המינהלת מתכננת להגיע ליעד באמצעות פרויקטים שנועדו לעודד הגירה לאזור. כך, למשל, בתחום החינוך השנה תקומה השקיעה 500 מיליון שקל שנועדו להקטנת כיתות הלימוד, תגבור לימודי, העצמת מענים רגשיים ותוכניות חוסן. בתחומי הכלכלה השקיעה תקומה, בשיתוף עם משרד הכלכלה, 112 מיליון שקל לתמיכה בעסקים מקומיים. כ־500 מיליון שקל הושקעו במשקים חקלאיים ובבתי אריזה אזוריים, בתרבות וספורט הושקעו מעל ל־120 מיליון שקל ו־357 מיליון שקל הושקעו בבריאות. בנוסף, המינהלת צפויה להודיע בקרוב על הקמת אזור תעסוקה חדשה ואף פארק הייטק.
2 צפייה בגלריה
אביעד פרידמן, ראש מינהלת תקומה. בקיבוצי העוטף כבר נבנות שכונות חדשות
(צילום: דנה קופל)
עם זאת ולמרות ההשקעה ומאמצי השיקום, תקומה תעזוב את חבל הארץ בעוד שלוש שנים, ב־2028, לכן פורום הביתה נערך לעתיד שבו כסף יפסיק לזרום מהממשלה ויוזם פיתוח של עוגנים כלכליים. היוזמה הבאה נולדה בדחיפה של רוני נפתלי, מבעלי השליטה בביג ומי שמעורב בפורום העסקים שתומכים בעוטף עזה.
לראשונה, נוצר שיתוף פעולה כלכלי בין ארבע המועצות בעוטף עזה (לא כולל שדרות) - אשכול, חוף אשקלון, שער הנגב ושדות נגב. המטרה היא להקים מיזמים כלכליים שיניבו הכנסות לארבעתן. המיזמים שכעת על הפרק הם הכנסה של רשת בתי מלון לאזור והקמה של בית דיור מוגן.
ארבע המועצות יהיו שותפות למיזם, כך שהן ייהנו מחלוקת הרווחים ולא רק מפירות הארנונה. בזכות שיתוף הפעולה הן יוכלו לבחור את האתרים המתאימים ביותר למיזם והיתרון הוא שכל ארבע הרשויות ייהנו ממנו ללא קשר למיקום המוניציפלי שלו. מצליח אומר על כך: "ברור לגמרי שמתישהו הכסף שקיים היום ייעלם, לכן אנחנו חייבים לייצר מנועי צמיחה חזקים".
