מהחילוץ בהורמוז ועד קרטלי הסמים: כלי השיט הבלתי מאוישים שמשנים את המלחמה בים
בשבוע שעבר ביצעה סירה רובוטית של הצי האמריקאי חילוץ מבצעי ראשון מסוגו במצר הורמוז. מאחורי האירוע מסתתרת מהפכה רחבה הרבה יותר: ספינות אוטונומיות וצוללות רובוטיות שפועלות חודשים ללא צוות משנות את שדה הקרב - וגם את כלכלת הלוחמה הימית
החילוץ שביצע בשבוע שעבר הצי האמריקאי במצר הורמוז היה בעל ממד היסטורי. מי שהגיע ראשון אל טייסי האפאצ'י שהתרסקו במצר והעביר אותם לנקודת החילוץ לא היה מסוק, כלי טיס או כוח קומנדו, אלא סירה רובוטית. לפי הצבא האמריקאי, מדובר בפעם הראשונה שבה כלי שיט בלתי מאויש ביצע חילוץ מבצעי של אנשי צבא בים. האירוע מסמן את אחד השינויים המשמעותיים ביותר שמתרחשים כיום בזירה הימית.
הרעיון של כלי שיט בלתי מאוישים קיים כבר עשרות שנים, אך בשנים האחרונות הם תופסים מקום מרכזי יותר ויותר בפעילותם של ציים ברחבי העולם. ספינות בלתי מאוישות, סירות תקיפה רובוטיות וצוללות אוטונומיות שפועלות במשך חודשים ללא צוות משנות את שדה הקרב הימי - מהמפרץ הפרסי ועד הים השחור. מאחורי המהפכה הזו מסתתר גם היגיון כלכלי ברור. בעוד שספינת מלחמה מודרנית עשויה לעלות מיליארדי דולרים, חלק מכלי השיט הבלתי מאוישים עולים מיליוני דולרים בודדים בלבד.
החילוץ במצר הורמוז בוצע באמצעות Corsair - כלי שיט אוטונומי בלתי מאויש שפועל במסגרת Task Force 59, יחידה מיוחדת של הצי האמריקאי המפעילה מערך של כלים אוטונומיים באזור המפרץ הפרסי. הרעיון שמאחורי היחידה פשוט: במקום להסתמך רק על ספינות מלחמה גדולות ויקרות, להציב בים עשרות פלטפורמות בלתי מאוישות שמסוגלות לסייר, לאסוף מידע ולהגיב במהירות לאירועים. החילוץ במצר הורמוז סיפק הצצה נדירה לאופן שבו הכלים הללו כבר מבצעים משימות מבצעיות בשטח.
כלי בולט נוסף הוא Sea Hunter, ספינה בלתי מאוישת שמופעלת על ידי הצי האמריקאי ומיועדת לאיתור ולעקיבה אחר צוללות. היתרון המרכזי שלה הוא היכולת לפעול במשך חודשים כמעט ללא מגע יד אדם. במקום להחזיק צוות גדול בים לאורך זמן, ניתן לשלוח כלי אוטונומי שימשיך במשימה גם כאשר המרחק מהחוף נמדד באלפי קילומטרים. עבור ציים שמבקשים להרחיב את הנוכחות הימית שלהם מבלי להגדיל דרמטית את העלויות, מדובר בפתרון אטרקטיבי במיוחד.
מאיסוף מודיעין ועד סירות נפץ
בעוד האמריקאים מתמקדים בעיקר במודיעין ובמעקב, באוקראינה הפכו כלי השיט הבלתי מאוישים לכלי נשק התקפי של ממש. ה-MAGURA V5, סירת נפץ הנשלטת מרחוק, הפכה במהלך המלחמה בים השחור לאחד הסמלים הבולטים של הלוחמה הימית החדשה. לצדה פותח גם Sea Baby, שנועד לפגוע לא רק בספינות אלא גם בנמלים, בגשרים ובתשתיות אסטרטגיות. הכלים הללו ממחישים כיצד פלטפורמות קטנות וזולות יחסית מסוגלות לאיים על מטרות יקרות בהרבה.
המהפכה האוטונומית אינה נעצרת מעל פני המים. Orca XLUUV של הצי האמריקאי היא אחת הצוללות האוטונומיות הגדולות בעולם. היא תוכננה לבצע משימות ארוכות טווח של מודיעין, מעקב והנחת מוקשים, ללא אנשי צוות וללא הצורך להחזיר אותה לנמל בתדירות גבוהה.
אם Orca היא צוללת רובוטית, Manta Ray כבר מייצגת את הדור הבא של הלוחמה התת־ימית. במקום לצאת למשימה ולשוב לבסיס, היא נועדה לשהות חודשים במעמקי האוקיינוס, לאסוף מודיעין ולהישאר כמעט בלתי נראית. עבור צבאות, המשמעות ברורה: ביצוע משימות מסוכנות ומתמשכות מבלי לסכן חיי אדם ומבלי להפעיל פלטפורמות יקרות ומאוישות.
וגם קרטלי הסמים כבר שם
כמו טכנולוגיות רבות אחרות, גם כלי השיט הבלתי מאוישים אינם נשארים בידי צבאות בלבד. בשנים האחרונות החלו קרטלי הסמים באמריקה הלטינית לפתח צוללות וכלי שיט תת־ימיים בלתי מאוישים לצורך הברחת סמים. אותה מהפכה שמאפשרת לצי האמריקאי להפעיל כלי שיט אוטונומיים למודיעין, מעקב וחילוץ, מאפשרת גם לארגוני פשיעה להעביר מטענים מתחת לרדאר.
המשמעות היא שהחסמים לכניסה לעולם הימי נשחקים. טכנולוגיות שבעבר היו נחלתן של מעצמות בלבד הופכות נגישות יותר ויותר גם לשחקנים קטנים בהרבה. אם לפני עשור רחפנים היו מזוהים בעיקר עם השמיים, כיום מהפכה דומה מתרחשת בים. כלי שיט בלתי מאוישים מסיירים באוקיינוסים, עוקבים אחר צוללות, מבצעים משימות מודיעין ואף תוקפים מטרות. אולם הסיפור הגדול אינו רק טכנולוגי - אלא גם כלכלי.
במשך מאות שנים, שליטה בים הייתה נחלתן של מדינות עשירות שהחזיקו ציים יקרים ומורכבים. כעת כלי שיט רובוטי שעלותו מיליוני דולרים בודדים מסוגל לאיים על ספינת מלחמה ששווייה מיליארדים. וכפי שהרחפנים שינו את שדה הקרב באוויר, כך הכלים האוטונומיים עשויים לשנות את מאזן הכוחות בים.
