הממשלה מציגה: התקף של עריצות, שחיתות וחלוקת ג'ובים
שורת חוקים דורסנית ומושחתת במיוחד אושרה במהירות חריגה בכנסת, תוך רמיסת נורמות פרלמנטריות, כדי לקדם מינויים פוליטיים, לעגן בחוק רדיפה פוליטית ולהחליש שופטים. והכל במטרה להתחזק לקראת הפריימריז בליכוד. העיקר שהח"כים הספיקו לצאת להדלקת נרות
יום ההפיכה והטירלול נחגג היום (ד') בכנסת. בזה אחר זה העבירה מליאת הכנסת בקריאה טרומית חוקים שיאפשרו מינויים פוליטיים, ישללו סמכויות מבית המשפט, יתנו מינוי שופטים במבחנים במשפט עברי, יאפשרו לפטר עובדים שלא יאפשר תפילה בהפרדה ולהוריד רמטכ"לים במיל' גיבורי ישראל לדרגת טוראי בגלל התבטאויות פוליטיות.
בין היתר, עברו היום חוקים שמחכים להצבעה מהקיץ בגלל חרם ההצבעות שהטילו המפלגות החרדיות בשל אי העברת חוק ההשתמטות. פרץ החקיקה ההזוי הזה התאפשר לאחר שהמפלגות החרדיות הגמישו את חרם ההצבעות שהטילו והחריגו מתוכו חוקי הפיכה משטרית.
את פרץ החקיקה אפשרה גם הפרת הכלל, לפיו מביאים בימי רביעי לסירוגין לדיון והצבעה חוקים של הקואליציה והאופוזיציה. במקום זה הובאו חוקי ההפיכה ברצף אחד ארוך. הסיבה לדורסנות הזו היא שאחרת לא היתה לקואליציה אפשרות לשמור על הרוב שלה כשחברי הכנסת הדתיים והחרדים בורחים מהבניין להדלקת נרות. מרכזת האופוזיציה ח"כ מירב בן ארי מיש עתיד אמרה ש"ביזיתם את הכנסת. מעולם זה לא היה כך. אבל הגלגל מסתובב".
משלילת סמכויות נשיא העליון ועד ביטול נבחרת הדירקטורים: הצעות החוק שאושרו בטרומית
במסגרת רצף חוקי ההפיכה המשטרית שמאשרת הכנסת היום, אושרו בקריאה טרומית הצעת החוק של ח"כים מהליכוד, לפיה יתאפשר לשלול דרגות ופנסיה של בכירי צה"ל שמבקרים את מערכת הביטחון; עוד אושר כי תופקע מנשיא העליון הסמכות לקבוע הרכבי שופטים בדיונים, וזו תועבר למחשב
לכתבה המלאה
קשה לבחור, אבל נראה ששיא הטירלול שייך לחוק הכפייה הדתית של ח"כ גלית דיסטל אטבריאן מהליכוד. הצעת החוק מאפשרת לשלול תקציב או לפטר מי שימנע תפילה בהפרדה או הנחת תפילין. ההצעה תמנע מינוי שופטים שלא עברו מבחן במשפט עיברי.
בגלל שמדובר בקריאה טרומית הדיונים היו קצרים יחסית ופחות אלימים ממה שניתן היה לצפות מהתוכן. ובכל זאת התפתחו כמה עימותים. ח"כ מירב בן ארי אמרה על חוק הכפייה הדתית: "מעולם לא ראיתי חוק כל כך בזוי מתחילתו ועד סופו של אצבע בעין לדתיים ולאוכלוסייה מסורתית. מי מונע מיהודי להניח תפילין? זה חוק דרקוני ופסיכי. אני המומה מהשטויות שוועדת השרים מאשרת". דיסטל אטבריאן טענה כמובן שמדובר בחוק של "אפס כפייה" ואף האשימה את בן ארי "את שקרנית", כי ועדת השרים לחקיקה אשירה את החוק רק בתנאי שיצומצם ויושגו הסכמות בנושא הסעיפים העוסקים בשופטים.
בתחום הכל כך חביב על הקואליציה של פגיעה בשופטים אושרה גם הצעת החוק של ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), שמפקיעה מנשיא בית המשפט העליון את הסמכות לקבוע את הרכב השופטים בדיונים ומעבירה את הסמכות למחשב. חוות דעת של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה קובעת שהצעת החוק "מצטרפת לשורת יוזמות חקיקה המחלישות את מערכת המשפט ומערערת את האמון בה. משקלם המצטבר של מהלכי חקיקה אלה מוביל לפגיעה קשה במנגנוני הריסון והאיזון של הכוח השלטוני ומשפיע באופן מהותי על אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל".
לא פחות משהחוקים שעברו אתמול מיועדים לשנות את המצב החוקתי במדינת ישראל וליצור פה מדינה שאין בה גבול לשחיתות ולעריצות השלטון, הם מיועדים לקדם את מעמדם של הח"כים מהליכוד בפריימריז המתקרבים. לכן מספר חוקים עוסקים בהסרת מגבלות על מינוי מקורבים.
כך אושרה הצעת החוק לביטול נבחרת הדירקטורים שהוגשה על ידי חבר הכנסת אביחי בוארון (ליכוד). מדובר בהצעת חוק שיזם השר הממונה על החברות הממשלתיות דודי אמסלם, והוא מקדם באמצעות הצעת חוק פרטית בגלל התנגדות הייעוץ המשפטי.
נבחרת הדירקטורים שיפרה דרמטית את התוצאות העסקיות של החברות הממשלתיות. המשנה ליועמ"שית ד"ר גיל לימון קובע בחוות דעת ששלח לועדת השרים לחקיקה, שההצעה "פוגעת בציבור, והופכת את החברות הממשלתיות למאגר של משרות לשם מינוי מקורבים". עוד ציין, כי "קידום הצעת החוק יוביל לפוליטיזציה של החברות הממשלתיות, יהפוך אותן למאגר של משרות לשם מינוי מקורבים ויפגע קשות במקצועיות הניהול שלהן".
אמסלם הילך בדיון אימים על לימון ואמר, ש"כרגע זו הצעת חוק פרטית. בעזרת השם בשבוע הבא תעבור הצעת החוק הממשלתית כי מר לימון מפריע לעבוד. גיל לימון תוקע את הכל. אני מזהיר אותך. אל תתערב ואל תפריע לי בעבודה".
כשאמסלם ירד מהבמה שאל אותו ח"כ ולדימיר בליאק מיש עתיד למה לאיים ובתגובה אמר לו אמסלם שוב ושוב, תוך זלזול במטא הרוסי שלו: "אני לא מבין את העברית שלך". בליאק אמר בתגובה, ש"אנשים כמוך חייבים להוקיע ולהקיא. אתה איש מושחת ובזוי ושר כושל. אתה פשוט גזען לא ניתן לך להמשיך ולפרק את החברה הישראלית. אני מייצג את עדות המזרח הרבה יותר ממך". כמובן שההתנגדות המשפטית רק מגבירה את האהדה להצעות החוק בקואליציה.
עוד חוק ג'ובים היא הצעת החוק של ח"כ ניסים ואטורי לביטול האיסור על מינויים פוליטיים לתפקידים בכירים ולדירקטוריונים בחברות ממשלתיות. את אובדן הבושה מבטאים דברי ההסבר להצעת החוק, שבהם נאמר ש"תיקון זה נועד לתקן עוול של שנים רבות אשר פוגע בחופש העיסוק ובשוויון של מועמד שהוא פעיל פוליטית ומגיש מועמדות לאחד מהתפקידים האמורים".
איום על בכירי הצבא
ואושרו גם הצעות החוק סתימת הפיות לבכירים במערכת הביטחון של חברי הכנסת אריאל קלנר ואושר שקלים מהליכוד. על פי ההצעות, השר הממונה על ארגון ביטחוני יוכל לשלול דרגות ופנסיה מבכירים במערכת הביטחון שמבקרים את פעילות צה"ל או קוראים לסרבנות. בפועל ההצעה מעניקה לשרים סמכות בלתי מוגבלת כשהיא מתייחסת גם ל"קצין בכיר שהוציא את דיבת זרועות הביטחון של מדינת ישראל".
מי שירצה יתנחם בכך שהצעות החוק האלו כמו רוב האחרות הן בגדר תעמולת פריימריז וכנראה לא יגיעו לקריאה ראשונה. אבל עצם העובדה שההצעות האלו שמבקשות לשלול את השכר והדרגה מגיבורי ישראל, כמו משה יעלון ויאיר גולן, מקדמות ח"כים בפריימריז במקום שיביאו לסילוקם מהמפלגה – היא עוד עדות להשפעה הנוראה של הפריימריז הליכוד על השיח הציבורי בישראל. בליכוד אוהבים להתגאות שהם מפלגה עם דמוקרטיה פנימית, אבל בפעול הם מפעל להרס הדמוקרטיה.
